רשות ניירות ערך קבעה לאחרונה, כי מימוש אופציית רכישה שנותן לחברה בעל השליטה היא עסקת ניגוד.
ההחלטה נוגעת למקרים בהם מוכר בעל השליטה את השליטה בחברה הציבורית שבשליטתו לבעל שליטה חדש. הרוכש החדש אינו מעוניין בנכסים שבחברה, כולם או בחלקם. הפתרון שמוצא לכך בעל השליטה הישן, הוא לתת אופציה לחברה למכור לו את אותם נכסים.
על-פי חוק החברות, עסקה שמבצעת חברה ציבורית עם בעל השליטה בה או עסקה חריגה עם אדם אחר שלבעל השליטה יש עניין אישי, מחייבת את אישור של ועדת הביקורת של החברה, הדירקטוריון והאסיפה הכללית. בהצבעה חייבת העסקה לקבל לפחות את אישורם של שליש מבין בעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי בעסקה.
חוק החברות גם מגדיר עסקה כחוזה או התקשרות, וכן החלטה חד-צדדית של חברה בדבר הענקת זכות או טובת הנאה אחרת.
על-פי חוק החברות, מוגדר המונח עניין אישי, כעניין אישי של אדם בפעולה או בעסקה של החברה, פרט לעניין אישי הנובע מהחזקת מניות בחברה. עניין אישי איננו בהכרח הטבה, אלא הוא עניין שונה במהותו מעניינם של שאר בעלי המניות בחברה.
העסקה להעברת השליטה כולל העברת האופציה, יוצרת אצל בעל השליטה החדש עניין אישי במימוש אופצית הרכישה. מדובר בעניין השונה מעניינם של יתר בעלי המניות, מפני שמתן האופציה היה חלק מעסקת העברת השליטה.
הרשות קבעה בהחלטתה, כי יש לראות את החלטתה על מימוש האופציה עסקה שלבעל השליטה החדש יש בה עניין אישי. בהתאם לכך, יש חובה לדווח על עסקות כאלה על-פי תקנות ניירות ערך.