לעיתים קשה להאמין עד כמה אטומה עשויה להיות מערכת המשפט. סיפור העתירה לבית המשפט העליון של עורך הדין שמאי ליבוביץ', מציג תמונה של התנהגות מדאיגה מצד השופט חנה סבאג, אשר בגין איחורו של ליבוביץ' החליט להעניש את הלקוח באמצעות צו הבאה תמוה, בלשון המעטה.
עורך הדין שמאי ליבוביץ' היה המתמחה של שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, סביונה רוטלוי. הוא האשים אותה כי פעלה במשוא פנים במשפטו של זאב בשן, שפסק הדין בו ניתן לפני מספר שבועות. פסק הדין מחזיק יותר מ-700 עמודים.
בעתירה לבית המשפט העליון מתאר ליבוביץ' את יום האירוע. כנגד לקוחו הוגש כתב אישום בגין מעורבותו בתאונת דרכים. ליבוביץ' איחר לדיון בשעה, בגין עיכוב בתחבורה הציבורית בתחנה המרכזית בעפולה, עקב הימצאותו של חפץ חשוד. מזכירתו לא הצליחה להשיג את בית המשפט כדי להודיע על האיחור.
על-פי העתירה, כשעה לאחר המועד המקורי של הדיון הגיע ליבוביץ' לאולם. השופט סבאג היה עסוק בדיון בתיק אחר. ליבוביץ' ביקש להתנצל, אולם בטרם הספיק אמר לו השופט סבאג: "אני כבר דנתי בתיק שלך, והוצאתי צו הבאה, ואינני מוכן לדון שוב פעם".
השופט סבאג סרב לבטל את צו ההבאה ולקבוע מועד חדש לדיון בתיק. חרף בקשותיו החוזרות ונשנות של ליבוביץ', סירב השופט סבאג לשמוע את דבריו, או לבטל את צו ההבאה, אף שהתיק היה מונח לפניו. "אני כבר נתתי החלטה, ואני לא אשנה אותה, ואני לא חייב לך שום הסבר", אמר השופט סבאג.
גם בקשה כתובה של ליבוביץ' לביטול צו ההבאה נענתה בשלילה על-ידי השופט סבאג.
כעת נשאלת השאלה - האם יש באיחור מוסבר של עורך דין, עילה להוצאת צו הבאה נגד לקוחו, אשר כלל לא היה אמור להיות נוכח בדיון?
עו"ד ליבוביץ' טוען בעתירה, כי בהוצאת הצו חרג השופט סבאג מעיקרון חוקיות המינהל, והתעלם מחובתו לנהוג על-פי החוק והפסיקה. בהוצאת צו ההבאה פגע השופט בזכויות החוקיות של הלקוח, ופגע קשות בחירותו, פרנסתו ושמו הטוב. כל זאת, כאמור בשל איחור של בא כוחו לדיון!
ליבוביץ' מפנה בעתירה לבג"ץ 5357/97 ברקי פטה המפריס נ' מדינת ישראל. הלכה זו קובעת, כי אין לחייב נאשם להתייצב באופן אישי אלא אם מדובר בחשש לעיוות הדין.
"התנהגות תמוהה זו, הוצאת צו הבאה כנגד נאשם, כאשר הוא מיוצג על-ידי עורך דין, ועורך הדין מופיע לדיון, אינה יכולה להתפרש אלא כרמיסת זכויות נאשם ברגל גסה, באופן המנוגד לחוק ולפסיקת בית המשפט העליון", כותב ליבוביץ' בעתירה.
ליבוביץ' מדגיש בסיום כתב העתירה, כי אין בכתב התביעה כדי לפגוע במערכת המשפט או באנשיה, וכי הוא אינו מעוניין שדבריו יתפרשו כאילו המדובר ב"דור ששופט את שופטיו". למרות זאת, הוא רואה במקרה תקלה חמורה שיצאה תחת ידי השופט חנה סבאג.