כאשר נושה מבקש מבית המשפט להורות על מימוש משכנתא הרשומה על דירת מגוריו של חייב, מוצא עצמו בית המשפט, לא פעם, נדרש לאזן בין זכותו של הנושה לגבות את חובו ביעילות ובמהירות לבין זכותו של החייב לקורת גג.
בפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט העליון, התייחס הנשיא אהרן ברק לאיזון עדין זה, וקבע קריטריונים אשר ישמשו את בית המשפט במצבים דומים.
בני הזוג, פנחס וסוניה יהודה (המערערים), חכרו ממנהל מקרקעי ישראל מגרש בן 1,400 מ"ר והשתמשו במבנה הנמצא בו למגורים. למימון עסקת החכירה, קיבלו בני הזוג הלוואות מבנק לאומי למשכנתאות כאשר להבטחת פירעונן נרשמה על המגרש משכנתא לטובת הבנק. לאחר שפיגרו בהחזר ההלוואות, החל הבנק בהליכים למימוש המשכנתא, אשר במסגרתם, מונה עו"ד יוסף תשובה ככונס נכסים למימוש הנכס. כדי לצמצם את חובם, התקשרו המערערים עם פרדי פריהוף ורוני שטדלר בהסכם למכירת מחצית המגרש.
בנסיבות שאין מקום לעמוד עליהם כאן, חודשו הליכי הכינוס ובהתאם לבקשת כונס הנכסים, הורתה ראש ההוצאה לפועל על מסירת המגרש לחזקת הכונס כאשר הוא נקי מכל חפץ ואדם.
על החלטת ראש ההוצאה לפועל הגישו בני הזוג בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי ובמסגרתו ביקשו לעכב את הליכי הכינוס. הבקשה לעיכוב הביצוע נדחתה על-ידי בית המשפט המחוזי ועל החלטה זו, הגישו המערערים בקשת רשות לערעור לבית המשפט העליון.
בית המשפט העליון דחה את הערעור ואימץ את קביעותיו של בית המשפט המחוזי, תוך שהוא מונה את מכלול הקריטריונים שעל בית המשפט לבחון בבואו להכריע בנושא.
בית המשפט העליון קבע, כי על מימוש המשכנתא לעלות בקנה אחד עם תכליות חוק ההוצאה לפועל, שהן זכותו הקניינית של הזוכה והבטחת גבייתו היעילה של החוב, בד-בבד עם ההגנה על החייב מפני הפיכתו לחסר יכולת ולנטל על החברה.
בהתייחסו לסעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל שנועד להגן על תנאי מגוריו של החייב ולדאוג לו ולבני משפחתו לדיור נאות, קבע בית המשפט העליון, כי סעיף זה הינו בר - התנאה והצדדים יכולים להורות בחוזה כי לא יחול על יחסיהם המשפטיים, אך עליהם לעשות זאת במפורש.
הנשיא ברק קובע, כי לאור חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, גם במקרים בהם הוצאה במפורש תחולתו של הסעיף מהחוזה, יש מקום להתחשב באינטרס החייב לאור התכליות הכלליות של חוק ההוצאה לפועל הנגזרות מערכי היסוד של השיטה. כבודו של האדם כולל בחובו הגנה על מינימום הקיום האנושי. אדם המתגורר בחוצות ואין לו דיור, הוא אדם שכבודו כאדם נפגע.
עם זאת, קובע הנשיא כי יש לבחון כל מקרה לגופו, כאשר אל מול האינטרס של שמירת כבוד האדם עומדים גם אינטרסים נוספים, בהם יש להתחשב לא פחות, ובהם, סיכויי החייב להצליח בהליך המשפטי והנזק שעלול להיגרם לזוכה כתוצאה מעיכוב נוסף במימוש המשכנתא. לעובדה כי מדובר במשכנתא חשיבות רבה במסגרת איזון זה, בין זכויות הנושה לזכויות החייב, שכן תכליתה של המשכנתא היא שהחוב המובטח על פיה ייפרע ללא דיחוי.
במקרה שבפניו קבע הנשיא ברק, כי נסיבות המקרה אינן מאפשרות עיכוב נוסף של מימוש המשכנתא, מכיוון שעיכוב כזה יפגע באופן משמעותי ביכולתו של הבנק להיפרע ממנה. כן קבע, כי מעורבותם של צדדים שלישיים ברכישת המגרש ופרק הזמן הארוך בו מתנהלים הליכי המימוש מטים את הכף לרעת המערערים גם אם יילקחו בחשבון התכליות העומדות לזכותם בחוק ההוצאה לפועל.
השופט יעקב טירקל, שהסכים לתוצאה אליה הגיע הנשיא ברק, ראה את איזון הזכויות באופן שונה. להשקפתו, על כפות המאזניים להיות מאוזנות ואולי אף לנטות לזכות החייב ויש ללכת בדרכו של המשפט העברי שהכיר בזכותו של הנושה לגבות את החוב בדרכי כפייה אך נזהר שלא "למחוץ" את החייב.
_________________ רע"א 5368/01 פנחס יהודה נ' עו"ד יוסף תשובה. רן יגנס הינו שותף בכיר במשרד עו"ד יגנס, טויסטר, בירן ושות'