בית המשפט העליון דחה הבוקר (יום ד', 22.10.03) את ערעור בני משפחתו של אלחנן טננבאום על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, שהתירה את פרסום נסיבות חטיפתו של טננבאום.
טננבאום הסתבך בחובות - והתפתה לעסקה שהובילה לחטיפה בשלב זה הותר לפרסום, כי טננבאום, בן 57, הפסיד מיליוני שקלים בהימורים והסתבך בחובות כבדים בשוק האפור. הוא היה נתון לסחיטה ולאיומים.
מתברר כי טננבאום היה ידיד משפחת עובייד מטייבה, ששניים מבניה ריצו עונשי מאסר בתחילת שנות ה-90' בשל עבירות סמים.
באוגוסט 2001 נעצרו שלושה מבני המשפחה בחשד לעבירות ביטחוניות. גם שאר בני המשפחה נחקרו באותה פרשה, שעליה הוטל צו איסור פרסום.
קייס עובייד, אחיהם של השלושה, שוהה בלבנון ופועל בשירות החיזבאללה. לאחרונה פורסם כי עובייד מסייע לחיזבאללה בתוכניות לחטוף ישראלים ללבנון.
החשד הוא, כי ערבי-ישראלי, שהיה שותפו של טננבאום לעסקים הבטיח לטננבאום עסקה אטרקטיבית עם האירנים. השניים יצאו לבריסל, שם עמדה להתבצע העסקה המובטחת עם האירנים. טננבאום ושותפו המשיכו לנסיכות אבו-דאבי שבמפרץ הפרסי כדי להשלים את העסקה.
גורמי ביטחון מעריכים, כי באבו דאבי סומם טננבאום בידי חוטפיו ונמסר מחוסר הכרה לחיזבאללה.
מחכים לצנזורה פרסום פרטים נוספים מפרשת החטיפה נאסר על-ידי הצנזורה. הצנזורה אסרה פרסום פרטים הנוגעים לאזהרות שקיבל טננבאום עוד ב-2000 מפי גורמי השב"כ - לבל יקשור קשרים עם משפחת עובייד מטייבה; וכן פרטים בדבר עיסוקו בשירות המילואים.
האישור נדרש לאור החשש שגילוי כמה מן הפרטים הקשורים בחטיפתו של טננבאום עלול להביא לחשיפת מקורות מידע רגישים.
בכל מקרה, החלטת בית המשפט אינה מאפשרת לפרסם פרטים הנוגעים לצנעת הפרט של טננבאום, לעברו הצבאי או פרטים שיש בהם כדי לפגוע בביטחון המדינה.
תגובות: העיתונאי יוסי מילמן מ"הארץ", שיזם את הבקשה להסרת צו איסור הפרסום אמר: "טננבאום היה במצוקה כלכלית, והוא רצה לעשות מכה כספית ולהגיע לעסקה גדולה מאוד שרווחים גדולים היו בצדה. הוא נהג בחפזון בלי שיקול דעת, אבל עדיין הוא לא צריך לסבול מידי שוביו בחיזבאללה. הדברים האלה יתבררו כשיחזור לישראל.
שרון חושב שהוא נוקט בצעד הנכון, למרות שמחיר הוא כבד מאוד".
אסתר טננבאום, אשתו של החטוף, אמרה בתגובה להחלטה: "למשפחה לא ידועים פרטי החטיפה. התנגדות המשפחה הסתמכה על עמדת גורמי הביטחון, לפיה פרסום נסיבות החטיפה עלול לסכן את חייו של אלחנן".
מנהלת המחלקה לתפקידים מיוחדים בפרקליטות, עו"ד דבורה חן, שייצגה את המדינה בהליך ציינה: "גורמים עויינים למדינת ישראל, כולל ארגוני טרור, פועלים בשנים האחרונות בדרכים מתוחכמות לפתות אזרחים ישראלים בהצעות אטרקטיביות, על מנת לחטוף אותם לצרכי מיקוח".
"הארץ" וערוץ 10 ביקשו את פרסום פרטי הבקשה כזכור, ביקשו עיתון הארץ וערוץ 10 את הסרת צו איסור הפרסום המתייחס לנסיבות חטיפתו והגעתו ללבנון לפני כשלוש שנים של איש העסקים הישראלי, אל"מ במילואים אלחנן טננבאום.
(ראו קישור) שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, אורי שוהם, נעתר בשבוע שעבר לבקשת כלי התקשורת. על החלטה זו ערערה משפחת טננבאום באמצעות עורכי הדין אלי זוהר ורועי בלכר. המשפחה טוענת כי פרסום נסיבות החטיפה עלול לסכן את חייו של טננבאום, ולפגוע בסיכויים להשלים את עסקת חילופי השבויים המתגבשת עם חיזבאללה.
(ראו קישור) עיתון הארץ וערוץ 10, באמצעות עורכי הדין פז מוזר ושלומית רויטמן, ביקשו מבית המשפט העליון לדחות את הערעור, בטענה כי זכות הציבור לדעת את נסיבות המקרה ולגבש את עמדתו ביחס לעסקת חילופי השבויים גוברת במקרה זה על כל אינטרס אחר.
בהחלטת בית המשפט המחוזי נקבע, כי מדובר במקרה ייחודי, בו מתעמתים אינטרסים וזכויות בסיסיים. זכות הציבור לדעת והזכות לחופש הביטוי, מול זכותו של טננבאום לחיים לחיים ולשלמות הגוף וביטחון המדינה.
הסרת צו איסור הפרסום אינה כוללת פרטים העשויים לפגוע בצנעת הפרט של טננבאום, אותם כלי התקשורת אינם רשאים פרסם, כולל פרטים על עברו הצבאי של טננבאום.
את המדינה ייצגה בהליך מנהלת המחלקה לתפקידים מיוחדים בפרקליטות, עו"ד דבורה חן, שציינה כי אין לה התנגדות להסרת הצו, בכפוף לכך שלא יתפרסמו פרטים שיש בהם כדי לפגוע בביטחון המדינה.
יצוין, כי צו איסור הפרסום ניתן בתחילה לבקשת המדינה, מייד לאחר שנחשפה עובדת החטיפה על-ידי מנהיג חיזבאללה, חסן נאסראללה, באוקטובר 2000. ואולם מאוחר יותר, כשהסירה המדינה את התנגדותה לפרסום פרטים נוספים על הפרשה, ניתן צו איסור פרסום גורף לבקשת משפחת טננבאום, מטעמים של צנעת הפרט.
