היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין, הגיב היום (ד',22.10.03) לדרישת ח"כ שאול יהלום, השר לשעבר פרופ' שמעון שטרית וגורמים נוספים להעמיד לדין את יוזמי הסכם ז'נבה בשל עבירת בגידה לפי סעיף 97 לחוק העונשין.
רובינשטיין אומר בתגובתו, כי "מבלי להידרש לשאלות המשפטיות והראייתיות המתעוררות באשר לתחולת סעיף 97 לחוק העונשין בנדון, הוא אינו סבור שהשדה הפלילי הוא המקום המתאים להתמודדות עם נשוא הפניות. שאלות שונות הקשורות בכך, נתונות, כידוע, במחלוקת בקרב המערכת הפוליטית והציבורית, ולדעתו זהו אכן מקומן הראוי, ויש להמשיך בבירורן של שאלות נוקבות אלה במסגרת השיח הציבורי ולא בתחום האכיפה הפלילית".
"משפטית" מציין רובינשטיין, "ייתכן שניתן היה למצוא סעיפים בחוק שיש אפשרות לשייך אותם לנושא לפי נסיבותיו, אך לא בכל נושא יש מקום לעיסוק במישור הפלילי, ויש לשקול שכר והפסד, תועלת ונזק, בכל מקרה לגופו ובכל זמן". במקרה זה, כאמור, עמדתו של רובינשטיין היא כי יש ללבן את הסוגיה במישור הציבורי.
רובינשטיין לא חוסך ביקורת מיוזמי ההסכם, ואמר כי "אין זה ראוי שקבוצת אישים שלא נתמנתה לכך, נכבדת ככל שתהיה, תיטול לעצמה שרביט של עשיית הסכמים בנושאים מרכזיים ביחסי חוץ של מדינת ישראל, בסיוע של ממשלה זרה, תוך עקיפת הממשלה הריבונית הנבחרת", להבדיל מהזכות לנקוט עמדות פוליטיות מנוגדות לעמדת הממשלה ולנסות לשכנע את הציבור בהן, זכות המהווה אחת מאבני היסוד של כל משטר דמוקרטי.
"ואולם" אומר רובינשטיין, "משטר דמוקרטי משמעו גם ממשלה נבחרת על-ידי העם, שבידיה בלבד הסמכות להגיע להסכמים עם רשויות זרות ולקבוע מדיניות בסוגיות חוץ וביטחון. גם אם עושי ההסכם אינם טוענים כי הם פועלים כממשלה או כנציגיה, הצורה בה נעשים הדברים בסיוע ממשלה זרה ובכתיבת נייר של הסכם עם גורמים זרים, שמהם אף המכהנים בתפקידים כאלה ואחרים ברש"פ, אומרת דרשני וספק אם היתה מתקבלת כלגיטימית בכל אומה ולשון".
היועץ המשפטי לממשלה מתח ביקורת על ציטוט סעיף הבגידה בפנייתו של ח"כ שאול יהלום, תוך איזכור עונש המיתה או מאסר העולם הצפוי לעוברים על הסעיף. לדעת רובינשטיין, "לא היה מקום לאזכור ביטויים אלה, שאינם מתאימים למקרה זה ותורמים שלא לצורך להתלהמות בשיח הציבורי".
פנייתו של יהלום ליועץ המשפטי לממשלה במכתבו ליועץ המשפטי לממשלה, טוען יהלום, כי החתירה להסכם ז'נבה, שגובש בין אנשים וחברי כנסת מהשמאל הישראלי לבין אישים פלשתינים, הינה בגדר "בגידה במדינה", על-פי סעיף 97 לחוק העונשין. בכפוף לחוק זה, טוען יהלום, "דינם של בוגדים הוא מיתה או מאסר עולם".
"יוזמי מה שמכונה 'הסכם ז'נבה'", כותב יהלום, "פעלו לנסח הסכם, שמטרתו להביא להוצאתם של שטחים מריבונותה של מדינת ישראל ובראשם שטחי ירושלים. יוזמי ההסכם פעלו לקבלת תמיכה בינלאומית של אישים וגופים במטרה להפעיל לחצים על ממשלה ריבונית, ולאלצה לקבל את ההסכם על כל מרכיביו".
ח"כ יהלום מסתמך על סעיף 97 לחוק העונשין, שכותרתו "פגיעה בריבונות המדינה או בשלמותה", הקובע: "(א) מי שעשה, בכוונה לפגוע בריבונותה של המדינה, מעשה שיש בו כדי לפגוע בריבונותה, דינו - מיתה או מאסר עולם; (ב) מי שעשה, בכוונה ששטח כלשהו יצא מריבונותה של המדינה או ייכנס לריבונותה של מדינת חוץ, מעשה שיש בו כדי להביא לכך, דינו - מיתה או מאסר עולם".
סעיף 100 לחוק קובע, כי "מי שעשה מעשה המגלה אחת הכוונות האמורות בסעיפים 97, 98 או 99, דינו - מאסר עשר שנים".
יהלום ממשיך וכותב ליועץ: "מעשיהם החמורים מהווים עבירות בגידה של פגיעה בריבונות המדינה, ועל-פי החוק, מי שעשה בכוונה לפגוע בריבונותה של המדינה - דינו מיתה או מאסר עולם, דבר המחייב טיפולך הנמרץ והמיידי. אבקשך להורות על פתיחה מיידית בחקירה ולהביא ללא דיחוי להעמדתם לדין, ובכך לצמצם את הנזק שגרמו ולהניא אחרים מיוזמות פסולות ובלתי חוקיות דומות".
