היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, החליט לסגור את תיקי החקירה נגד יו"ר סיעת מרצ, ח"כ זהבה גלאון. החלטתו של רובנשטיין שנמסרה בהודעה רשמית, גובשה לאחר דיונים עם פרקליטת המדינה, אנשי פרקליטות המדינה, פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) והמשטרה.
בשלוש פרשות החליט רובינשטיין לסגור את התיקים בנימוק של העדר אשמה; בתיק הרביעי החלט על סגירה בנימוק להעדר ראיות מספיקות, תוך הוא מותח ביקורת על גלאון, וקובע: "מכלול הראיות בפרשה זו מעורר אומנם שאלות ביחס להתנהגותה של ח"כ גלאון...".
ההכרעה הוגשה לפרקליטות וליועמ"ש, לאחר שהמשטרה סיימה את חקירתה והמליצה להגיש כתב אישום. גלאון יוצגה בתחילת הפרשה על-ידי עו"ד אביגדור פלדמן. מאוחר יותר שכרה את שירותיו של עו"ד יהושע רזניק - הנמנה גם כיום עם יקירי הפרקליטות, כמי שפעל יחד עם צמרת הפרקליטות ושימש כתובע המרכזי בכתב האישום נגד אריה דרעי.
החקירה בפרשת גלאון נסובה סביב ארבע פרשיות שהתייחסו לתקופת כהונתה כמנכ"ל המרכז הבינלאומי לשלום במזרח התיכון (המרכז לשלום) - מאוקטובר 1998 ועד מאי 1999, בטרם נבחרה לכנסת ה-15 מטעם מפלגת מרצ.
החקירה נפתחה בעקבות תלונה שהגיש עופר בורנשטיין, לשעבר מנכ"ל המרכז לשלום, ובעקבות חשיפת הפרשה במעריב וכאן ב-Nfc (על-ידי כותב שורות אלה, ראו קישורים). מהודעת היועמ"ש, שחלקיה העיקריים יובאו כאן, עולה כי הכרעתו אינה כוללת התייחסות לכמה פרשיות אחרות חמורות לכאורה שחשפנו כאן.
המשטרה נדרשה לפרשת גלאון כבר לפני כשלוש שנים. ואולם, גורמי המשטרה, כמו הפרקליטות, נקטו מלכתחילה סחבת בפרשה זו ככל שהיא נוגעת לח"כ גלאון. מאידך, נגד בורנשטיין מיהרו לפתוח בחקירה - בתלונה שהגישה נגדו גלאון, ואף ניתנה המלצה להגיש נגדו כתב אישום.
להלן עיקרי החלטת היועמ"ש:
- לעניין המשכורות שקיבלה ח"כ גלאון במסגרת כהונתה כמנכ"ל המרכז לשלום בתלונתו של בורנשטיין נגד ח"כ גלאון נטען בין היתר כי גלאון קיבלה שכר מנכ"ל בתקופה בה שימשה כמ"מ מנכ"ל, למרות שסוכם כי בתקופה זו לא תקבל שכר, וכן שכרה כמנכ"ל המרכז מעולם לא אושר לה. מהחקירה עולה כי שכרה של גלאון היה זהה לשכרו של המנכ"ל הקודם, בורנשטיין, ולמרות שלא אושר באופן פורמלי, לא חרג מגבולות השכר וניתן לה כדין. לעניין הטענה שסוכם שלא ישולם שכר, עלה מחומר הראיות, רק כי שכרה ישולם לכשיתאפשר המצב הכלכלי במרכז. ואכן, שכרה שולם כמוסכם באיחור. לפיכך, הומלץ לגנוז פרשיה זו נגד גלאון מחמת העדר אשמה.
- לעניין השימוש בכספי המרכז לצורכי הפריימריז בתלונתו של בורנשטיין נטען כי גלאון השתמשה בכספי המרכז לצורכי הפריימריז במפלגת מרצ לקראת הבחירות שנערכו בשנת 1999. מחומר הראיות עולה כי אכן גלאון הצטלמה ע"ח המרכז לצורך פרסום בעיתונות, אך לא נמצאה כל ראיה לכך שהתמונות נועדו מלכתחילה לשימוש בפריימריז וכן לא הוכח כי נעשה בהן שימוש למטרה זו. לפיכך הוחלט לגנוז פרשיה זו נגד גלאון מחמת חוסר אשמה.
- לעניין מתן עדות שקר נטען כי גלאון, במסגרת הליך אזרחי נגדה על-ידי המרכז, מסרה פרטים הנחזים להיות עדות שקר. בחקירה הוברר כי אין מדובר בעדות שקר. לפיכך הומלץ לגנוז פרשיה זו מחמת העדר אשמה.
- קבלת כספים במירמה מהאיחוד האירופי במסגרת פרשה זו נחקר החשד לקבלה במירמה של דמי השתתפות בסך 80 אלף יורו מהאיחוד האירופי, תוך הצגה במירמה כאילו אורגנו כנסים בגינם, בהם כנס בטבריה.
בחקירה העלה, כי מירב הסכום, היינו 56 אלף יורו, התקבלו בתחילת 1997 - עת גלאון לא כיהנה בתפקיד המנכ"ל.
במהלך החקירה הוברר, כי כנס טבריה לא התקיים. הדיווח שנמסר איפוא לאיחוד האירופי (שבעקבותיו הועברו הכספים) לא היה איפוא דיווח אמת. כן התגלה, כי נעשו זיופים בניסיון להכשיר את הדיווחים הכוזבים.
בהודעה היועמ"ש נמסר (ציטוט):
בספרי הנהלת החשבונות של המרכז נמצאו שתי הצעות המחיר המקוריות שהונפקו במשרד נסיעות רויאל אינטרנשיונל. בהצעות נרשם כי הודפסו ביום 3.9.98, בהעתקי ההצעות שנשלחו לאיחוד האירופי (במסגרת הדוח הכספי) נמחק תאריך ההדפסה. החקירה לא העלתה מי במרכז מחק את תאריך הדפסתן של ההצעות שנשלחו לאיחוד.
מנהל משרד הנסיעות רואיל אינטרנשיונל, מסר בהודעותיו במשטרה גרסאות סותרות בשאלה מי מטעם המרכז לשלום הזמין ממנו את הצעות המחיר.
בהודעתו הראשונה אמר במפגיע, כי כלל לא ידע על מעורבותה של ח"כ גלאון בעניין הצעות המחיר. בהודעה מאוחרת שמסר הנ"ל הפנה אצבע ישירה כלפי ח"כ גלאון, כמי שהזמינה ממנו את הצעות המחיר וכמי שהורתה לו לציין על-גבי ההצעות הללו תאריכים פיקטיביים.
אין כל הסבר לסתירה המוחלטת בין הודעותיו.
מנהלת החשבונות של המרכז לשלום באותה עת, אישרה בחקירתה כי היא זו אשר ערכה את הדיווח הכספי שהועבר לאיחוד, אולם התקשתה לקבוע מי הורה לה להכין את הדיווח, בורנשטיין או ח"כ גלאון. בחקירה מאוחרת הוסיפה כי היתה זו ח"כ גלאון אשר הורתה לה לרכז את המסמכים הרלוונטיים לדיווח הכספי, וח"כ גלאון אישרה את הדיווח.
ח"כ גלאון הכחישה בחקירתה כל קשר להכנתו או אישורו של הדיווח הכספי שהועבר לאיחוד. ח"כ גלאון אף הכחישה בתוקף את התקשרותה עם מנהל משרד הנסיעות רויאל אינטרנשיונל, ועמדה על כך שלא ביקשה את הצעות המחיר הפיקטיביות.
מהמערך הראייתי המצוי בתיק ניתן להסיק, כי ח"כ גלאון ידעה על מסירת דיווחים לאיחוד האירופי, אולם לא ברור מה היתה מידת מעורבותה בהעברת הדיווח הכספי הכוזב.
אין איפוא בחומר הראיות שנאסף בתיק, כדי להצביע על ח"כ גלאון, באופן מובהק, כעל מבצעת העבירה. הדיווח המילולי הוגש, כאמור, על-ידי עופר בורנשטיין; רוב התשלום התקבל בתחילת 1997.
הודעותיו של מנהל משרד הנסיעות סותרות באופן מהותי האחת את השניה, ואין דרך להסביר את הסתירה; מהודעותיה של מנהלת החשבונות לא עולה באופן ברור דיו שח"כ גלאון דאגה לקבלת הצעות המחיר הכוזבות אלא רק שלכל היותר הורתה לארגן את הדוח.
מכלול הראיות בפרשה זו מעורר אומנם שאלות ביחס להתנהגותה של ח"כ גלאון, אך אין די בראיות אלה, כפי שפורטו, כדי לבסס תשתית מספקת לצורך הגשת כתב אישום פלילי, ולפיכך הוחלט על סגירת התיק בפרשיה זו מחוסר ראיות מספיקות.
עד כאן הודעת היועץ המשפטי לממשלה.
