איך הזמן עובר. בדיוק היום (24.4) לפני שנתיים סיימה סלטיקס לטאטא את הניקס בסיבוב הראשון של הפלייאוף. אחרי שני הפסדים צמודים בבוסטון (ב-2 ו-3 נקודות) בפתיחת הסדרה, ניו יורק נשברה, הפסידה גם את השניים הבאים ב-MSG בהפרשים דו ספרתיים, ונשארה בבית ללקק את הפצעים.
בעוד בסלטיקס כיכבו עדיין ה-"ביג-3", הניקס היו אז בתקופת מעבר. רק חודשיים קודם לכן הם צירפו את כרמלו אנתוני מדנבר תמורת 4 שחקנים מבטיחים, בטרייד שפורר את הקבוצה הצעירה והאנרגטית שרצה יפה סביב אמארה סטודמאייר. עוד לפני שאנתוני בכלל לבש את מדי הניקרבוקרס, כבר היו כאלה שטענו שהמחיר ששולם עבורו היה גבוה מדי. העובדה שב-28 המשחקים הראשונים עם מלו הם עמדו על מאזן 14:14 ודאי לא עזרה להזים טענות אלו. וזה עוד לפני הסוויפ בפלייאוף. אך כפי שראינו לפנות בוקר, כשהניקס ניצחו את הסלטיקס, שמרו על הביתיות ועלו ליתרון 0:2 בסידרה – דומה כי היוצרות התהפכו להן.
תזכורת: מאז 2011 הניקס ביצעו חריש עמוק בקבוצה. על הקווים, מייק וודסון החליף מייק אחר (ד'אנטוני), למגינת ליבם של אוהדי... הלייקרס. ולא פחות חשוב מכך, סגל השחקנים עבר מהפיכה שלמה. למעשה, מבין עשרת השחקנים ששיחקו באותו משחק 4 מול בוסטון ב-2011, רק כרמלו וסטודומאייר (הפצוע) נשארו.
השלד החדש של שחקני המשנה נבנה באמצעות הרכישות הנבונות של טייסון צ'אנדלר (שחקן ההגנה של עונת 2011/12), ג'יי.אר סמית' (השחקן השישי של העונה) והשבתו של ריימונד פלטון, לצד כמה החתמות נוספות. אך אם ב-2011 האשימו את ניו יורק כי ויתרה על העתיד תמורת מלו, נראה כי השנה הם לקחו את זה צעד קדימה. מייקל ווילבון מ-ESPN נוהג לשבח את נוכחותם של שחקנים מבוגרים בקבוצות, וטוען שזו מתכונת להצלחה. אך קשה להאמין שאפילו ווילבון לא מופתע ממה שקרה השנה בתפוח הגדול.
הניקס מודל 2012/13 היא הקבוצה המבוגרת ביותר בהיסטוריה של ה-NBA! ג'ייסון קיד (40), מרקוס קאמבי (39), הרוקי (!!) פאבלו פריג'יוני (35) וקניון מרטין (35) הם ארבעה מ-23 השחקנים הכי מבוגרים כיום ב-NBA . עוד לא החשבנו את ראשיד וואלאס (38) שחתם בתחילת השנה, אך נפצע ולאחרונה הודיע על פרישה ואת קורט תומאס, שנחתך לפני עשרה ימים בגיל 40 וחצי.
אבל עם עובדות קשה להתווכח. עם מאזן 28:54, העונה הנוכחית של הניקס היא המוצלחת ביותר של המועדון מזה שנים, ולראשונה מאז 1993/4 הם גם אלופי הבית האטלנטי. גם אם פחות אוהבים את סגנון המשחק, קשה להתכחש עם זה שנוצר בניו יורק תלכיד שעובד כרגע.
נכון, אנתוני יזרוק הרבה (כי זה מה שהוא עושה), וכן, גם סמית' הוא לא "ביישן" בתחום הזה, אך לכל שחקן יש היום תפקיד ברור. וכפי שסלטיקס גילתה שוב לפנות בוקר, תחת וודסון הפכו הניקס גם לקבוצה ששומרת נהדר. לאורך העונה הייתה להם את ההגנה השביעית בטיבה בליגה (לעומת ה-27 תחת ד'אנטוני ב-2011). ובשתי המחציות ה-2 של משחקים 1 ו-2 מול הסלטיקס, בוסטון קלעה ב-י-ח-ד 48 נקודות. כן, 48 ב-48 דקות.
כאמור, מאז ההפסד בסידרה ההיא מול הסלטיקס, הניקס עברו כל כך הרבה שינויים ותהפוכות – שבאמת קשה להאמין שעברו רק שנתיים. וזה עוד מבלי שהזכרנו את תקופת ה"לינסאניטי" והפציעה של אמרה, שדומה כי הפך למיותר (אמרנו כבר יוצרות שהתהפכו מהר?). אבל בליגה שמאזן הכוחות בה כל כך מוטה לפי תנועת הכוכבים, זה לא אמור להפתיע. מה שכן מפתיע זו העובדה שהנהלת הניקס עשתה את כל זה בעצמה. וזה אולי השינוי הכי חשוב כאן.