"מסלולי התעריפים החדשים של בזק "חופשי מ-7" - המציעים שיחות ללא הגבלה בערבים ובסופי שבוע תמורת תשלום קבוע - עלולים לעלות ביוקר לרוב הצרכנים", כך מזהירה המועצה לצרכנות.
התוכנית - כפי שהיא מפורסמת, גם באתר של בזק: חופשי מ-7 לדבר ללא הגבלה כל יום מ-7 בערב עד 7 בבוקר ובסופי שבוע וערבי חגים החל מהשעה 13:00 ועד למחרת השבת או החג ב-7 בבוקר, תמורת 77 ש"ח לחודש.
מבדיקה שערכה המועצה עולה, כי כדי לכסות ולו את עלות התשלום הקבוע הנדרש עבור כל אחד משלושת המסלולים המוצעים, על הצרכנים לדבר לאורך החודש שעות רבות במשך שעות השפל - שחלק רב מהן מוקדש לשינה - ואילו שעות הפנאי הנותרות מוקדשות גם לעיסוקים רבים אחרים חוץ משיחות ארוכות בטלפון.
המועצה הדגישה, כי השיחות "חינם" המוצעות למצטרפים למסלולים אינן כוללת את התשלומים שיש לשלם לבזק עבור גלישה באינטרנט, או שיחות לסלולר ולקווי שירות (למשל שירותי מידע) דבר שמפחית עוד יותר את כדאיות המסלולים.
חישובי המועצה מעלים עוד, כי מספר הדקות שעל צרכן לדבר רק כדי להחזיר את התשלום החודשי הקבוע עבור המסלול, גדול לפחות פי 5ממספר הדקות הממוצע שמדבר משק בית בשעות אלו; יתרה מזאת, צרכנים ערניים שהיו אולי רוצים ומסוגלים לחשב את כדאיות המסלולים עבורם יתקשו מאוד לעשות זאת, משום שבחשבונות הטלפון הפרטיים של בזק לא מפורט משך זמן השיחות אלא מספר השיחות שנעשו.
המועצה לצרכנות מציינת כי האופן בו מציגה בזק את הנושא - ללא ההסתייגויות ההכרחיות לשם גילוי נאות - מעלה חשש כבד להטעיה רבתי של הציבור. המועצה הבהירה, כי היא אינה מתנגדת לשיטת המסלולים עצמה אלא לאופן שבו בזק מפרסמת אותו שעלול להטעות את הציבור הרחב.
מנכ"לית המועצה לצרכנות, גלית אבישי תובעת ממנכ"ל בזק, אמנון דיק, כי החברה תפסיק לאלתר את פרסום המסלולים במתכונת הנוכחית וכן פונה לרשות השניה ולרשות השידור בדרישה להפסקת שידורי הפרסומת לנושא בטלוויזיה וברדיו. אבישי מדגישה, כי המסלול עשוי להיות כדאי רק לצרכנים שנוהגים לבצע בשעות השפל שיחות למספרי בזק בלבד לפחות משך למעלה משלושת רבעי שעה ביום בממוצע, בכל אחד מימי החודש ושישנו באופן מוקפד את הרגלי צריכת שירותי הטלפון שלהם. כלומר, עליהם להסיט רוב שיחות הטלפון למספרי בזק ולשעות השפל בלבד, ולא לקחת בחשבון את התשלום לבזק עבור הגלישה באינטרנט בחישוב כחלק משיחות הטלפון "חינם" במסגרת שיטת המסלולים.
עוד מדגישה המועצה, כי אין זו הפעם הראשונה בה בזק מציעה "מבצע" שאין בו כדאיות כלכלית למרבית הציבור. כך למשל מבצע "הפיבוריטים" שהושק במרס 2001 בו הוצע תעריף מוזל למתקשרים לשלושה מספרי טלפון נבחרים מראש בשעות השפל ללא תשלום מינימום לשיחה שהיה קיים אז תמורת תשלום חודשי. בדיקת המועצה העלתה כי המבצע היה יכול להוזיל במידת מה את עלות חשבון הטלפון רק למי שידברו עם "הפייבוריטים" שיחות קצרות מאוד בנות דקה או שתיים. יוזכר, כי ימים ספורים לאחר הפרסומים בדבר חוסר הכדאיות שבמבצע הוא בוטל על-ידי בזק.
כמות הדקות שנדרשים לקוחות לשוחח נראה גבוה מאוד ביחס למשך השיחות שנוהגים לקוחות לבצע. כך למשל, מנתונים שפרסם משרד התקשורת לפני כחודשיים עולה כי בממוצע לקוח בזק משוחח 444 דקות בחודש במשך כל היממה שחלק ניכר מהן נצרך בשעות השיא, חלקן לצורך גלישה באינטרנט וחלקן למספרים של מנויים סלולריים.
מנתונים משרד התקשורת עולה, כי בשעות השפל מדבר לקוח בזק ממוצע רק 168 דקות. מכיוון שרוב השיחות בשעות שפל מבוצעות על-ידי ציבור הצרכנים, סביר שממוצע זה נמוך יותר מהממוצע בקווי מנויים פרטיים ועל כן בצעה המועצה אומדן שמרני למספר הדקות שמדברים בממוצע רק הצרכנים בשעות השפל.
על-פי חישוב שמרני ביותר, ניתן לראות שרוב הצרכנים עלולים להינזק מהצטרפות למסלולים החדשים של בזק כפי שיפורט להלן: גם אם נניח שכל השיחות בשעות השפל מבוצעות רק על-ידי הצרכנים ואף שיחה בשעות אלה לא מבוצעת על-ידי המגזר העסקי (דבר שכמובן אינו נכון), ושכל השיחות בשעות אלה הן לקווי בזק שאינם מספרי גישה לאינטרנט, מספר הדקות שעל צרכן לדבר כל חודש רק כדי להחזיר את עלות המסלול לכל שעות השפל (1,400 דקות) גבוה פי 5 ממספר הדקות הממוצע שמדבר כל משק בית שעות שפל כל חודש - 280 דקות.
נתונים והנחות: 1) בבזק מופעלים 3 מיליון קווים (עסקיים ופרטיים).
2) נניח שרק משקי הבית משוחחים בשעות השפל בטלפון.
3) בישראל 1.8 מיליון משקי בית אשר, באופן שמרני ניתן להעריך כי בבעלותם בממוצע קו טלפון אחד בלבד.
4) נניח שכל השיחות בשעות השפל מבוצעות רק לקווי בזק רגילים - לא לסלולר, לא לאינטרנט ולא למספרי שירות (יש לזכור שבמשקי הבית דקות הגלישה לאינטרנט והשיחה לסלולר מהוות חלק לא מבוטל מדקות השיחה הנצרכות).
<נ>
התחשיב:
מספר קווים של משקי בית (כ-1.8 מיליון) × מספר דקות שיחה ממוצע (168): מספר הקווים הכולל (3 מיליון) = 280 דקות בחודש בממוצע לכל מנוי פרטי בשעות שפל.