|
העיסקה שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ברכה אופיר-תום, קיבלה קיבלה הבוקר (יום ה', 11.10.01) את עיסקת הטיעון שנחתמה בין התביעה לבין עופר נמרודי, שבה הורשע בעבירות הקלות יחסית בהן הואשם. התביעה התחייבה - כנגד הודאתו - שלא לנקוט נגדו בהליכים פליליים נוספים בעבירות פיסקליות, בגין עובדות העולות מכתב האישום (עבירות מס אותן ביצע לאחר שנסחט). נמרודי הורשע על בסיס הודאתו בפני השופטת, וזו קיבלה בו במקום את עיסקת הטיעון. בעקבות הרשעתו, לא יוכל נמרודי לכהן במשך חמש שנים בתפקיד דירקטור בחברה ציבורית. התביעה מיוצגת בהליך זה על-ידי עו"ד פנינה גיא - ממונה בכירה לפרקליטת מחוז תל אביב (פלילי); ועל-ידי עו"ד נאוה שילר - מנהלת מחלקה מחוזי בפרקליטות מחוז תל אביב (פלילי). עם מתן הכרעת הדין על בסיס הודאתו של נמרודי (ההרשעה טרם נומקה בהכרעת דין), החל שלב הטיעונים לגזר הדין. התביעה מבקשת להטיל על נמרודי 36 חודשי מאסר בפועל, בהם 15 חודשים שכבר ריצה; הנאשם - באמצעות עו"ד דן אבי-יצחק, מבקש להסתפק בתקופה שכבר ריצה במעצר, ולא להטיל עליו שום עונש (למעט קנס כספי בסכום כולל של 349 אלף ש"ח), גם לא מאסר על תנאי. נמרודי מיוצג בהליך זה גם על-ידי עורכי הדין פנינה דבורין ויהושע שטיין. הטיעונים לעונש נפתחו היום, והם יימשכו ביום א' (14.10.01). השופטת היא כמובן שתכריע מה יהא עונשו של נמרודי. פרט מעניין וחשוב: במסגרת העיסקה מכריזה התביעה, כי מתחריו של נמרודי (הכוונה לידיעות אחרונות) ביצעו האזנות סתר לנמרודי. כך נאמר: "פרידן וצור עסקו בביצוע האזנות סתר אסורות. פרידן וצור פנו לנאשם בהצעה שיבצעו עבורו האזנות סתר אסורות, ומהם נודע לו שהם ביצעו, לפי הזמנת מתחריו, אף האזנות סתר לנאשם...". הנסיבות עו"ד פנינה גיא (תביעה) טענה בבית המשפט, כי ההחלטה לבצע עיסקת טיעון עם נמרודי נובעת משלושה עיקרים [הערותי בסוגריים, י.י.]: - העובדה שעדותם של שלושה מתוך חמשת עדי המדינה לא תאמה את עדותם במשטרה [השלושה לא סיפקו את הסחורה, ולא עמדו בחירה נגדית שבה חילצו מהם פרקליטיו של נמרודי חלק מהאמת]; - החשש כי משפט זה יימשך עוד שלוש שנים לפחות, מה שיקהה את עוקצו, והסכמתו של נמרודי להודות בעבירות הנקובות בכתב האישום הנוכחי; - הערות בית המשפט (של השופטת ברכה אופיר-תום), שהציע לתביעה ולנאשם ללכת ל"הסכמות" או: "הסכמה אחת גדולה" - היינו: עיסקת טיעון. עו"ד גיא סיימה את טיעוניה. ביום א' (14.10.01) יימשכו הטיעונים מצד בא-כוחו של נמרודי, עו"ד דן אבי-יצחק. [הערה נוספת שלי (י.י.): עיסקת הטיעון מצילה - בשלב זה - את ניצב משה מזרחי, ראש אגף החקירות במשטרה, מפני הכרעה שיפוטית מצד השופטת במעשיו הפליליים לכאורה, בהם: תרמית כלפי בית המשפט, מסירת עדויות כוזבות, הסתרת ראיות, מתן טובות הנאה לעדים מסויימים כדי שיעידו כרצונו, ועוד ועוד. פרשה זו מלמדת גם, כי הפרקליטות שמה יהבה על מזרחי, והלכה עם עדי השקר בהם השתמש - במקום לגלות זהירות ולברר טוב טוב מה מהם נכונים. דוגמא: שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב אריה אבן-ארי, הזהיר את התביעה, ומראש, כי אין בידם ראיות להאשמות שהעלו, לפיהן עופר נמרודי ביצע ניסיון לקשירת קשר לביצוע רצח. היה זה בהחלטתו, כאשר ביקשה התביעה להאריך את מעצרו עם תום ההליכים. למרות זאת, התביעה העזה להגיש כתב אישום שכלל אישום מופרך זה; וגם עתה - במקום להודות בטעותה, היא ממשיכתה לטעון כי הגשת אישום זה היתה מוצדקת]. בכתב האישום המקורי, ולאחר מכן בכתב האישום המתוקן והמאוחד, הואשם עופר נמרודי ב-9 אישומים, חלק גדול מהם על-פי סעיפי חיקוק חמורים. נמרודי תואר כתמנון רב זרועות, שזרועותיו הגיעו לגופי החקירה והמשפט בישראל. נמרודי הואשם בביצוע פשעים חמורים, ובהם אף: ניסיון לקשירת קשר לביצוע רצח וניסיון לקשירת קשר לביצוע עוון, ומתן שוחד באופן סידרתי. בכתב האישום החדש ("הנוכחי", כדברי הההגנה בבית המשפט), מואשם נמרודי ב-4 אישומים, על-פי סעיפי חיקוק אלה: שיבוש מהלכי משפט, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, הטרדת עד, שיבוש הליכי מהלכי משפט, ורישום כוזב במסמכי תאגיד. ההר הוליד עכבר הרושם העולה מכתב האישום "הנוכחי" הוא: "ההר הוליד עכבר"; התביעה - והמשטרה שחקרה קודם לכן (ובראשה ניצב משה מזרחי) - הגישה אישומי סרק לכאורה, מבלי שיכלה להוכיחם. חומרת הדבר עולה, כיוון שהתביעה הציגה אישומים אלה - שכאמור חזרה מהם כיוון שלא הצליחה להוכיחם - בבית המשפט המחוזי, ולאחר מכן בבית המשפט העליון, שוב ושוב, ועל בסיס אותם אישומי סרק לכאורה הצליחה לשכנע את השופטים בדבר "מסוכנותו" כביכול של הנאשם, ועל ההכרח לעוצרו עד תום ההליכים, או לפחות עד תום שמיעת עדותם של חמשת עדי ההגנה המרכזיים. נמרודי הובל שוב ושוב כבול באזיקים, משל מדובר כאמור בעבריין סידרתי ובאיש העלול לבצע רצח. כדי לעשות סדר בפרטים, נפרט להלן את ההבדלים העצומים שבין כתב האישום המתוקן-המאוחד (הקודם), לבין כתב האישום "הנוכחי" - שבו הודה נמרודי במסגרת עיסקת הטיעון. כתב האישום הקודם-המאוחד מחזיק תשעה אישומים. נציג אותן, אחד-אחד, נצביע על מה שעלה "בגורלם", ועל האישומים שכן נותרו או בהם הוחלפו: אישום 1 (האישום נמחק ולא נותר ממנו מאומה): נמרודי הואשם בניסיון לחסל את יעקב צור - מי שהיה עד המדינה בפרשת האזנות הסתר. נמרודי הואשם בעבירות של ניסיון לקשירת קשר לביצוע רצח, בניסיון לקשירת קשר לביצוע עוון, ובניסיון לשיבוש מהלכי משפט. האישום הזה נמחק כולו, ולא נותר ממנו כלום; אישום 2 (האישום נמחק ולא נותר ממנו מאומה): נמרודי הואשם בהדחתו של רפי פרידן לעדות שקר בפרשת האזנות הסתר. העבירה שיוחסה לו: החדה בעדות. האישום נמחק כולו, ולא נותר ממנו כלום; אישום 3 (שונה, והפך למס' 1 בכתב האישום שבו הודה): בכתב האישום המקורי, טענה התביעה כי נמרודי שיבש מהלכי משפט ופעל בדרך של מירמה והפרת אמונים בתאגיד, כאשר שילם לרפי פרידן - באמצעות יגאל תם - סכום כולל של 468 אלף דולר, תמורת קלטת שבה תיעד פרידן את הנחיותיו של נמרודי, הנחיות בהן הדריך את פרידן למסור עדות שקר במשפט הארץ-מעריב. הכספים הועברו לידיו של יגאל תם בהמצעות שתי חברות של קבוצת הכשרת הישוב. בכתב האישום הנוכחי (שבו הודה), התקבלה במלואה גירסת נמרודי, לפיה אין מדובר בקלטת הדחה אל ב"קלטת סחיטה". לפי האישום שתוקן: "פרידן השמיע לנאשם חלק מהקלטת ובאיומי סחיטה דרש ממנו כי ישלם לו תמורתה סכום של 600 אלף דולר. שאם לא כן, יעביר את הקלטת לגורם מתחרה לנאשם, תמורת 600 אלף דולר..."; ועוד - "הנאשם שחשש כי הגשמת איומי הסחיטה של פרידן ופרסום הקלטת יזיקו לו... וכן חשש מהישנות פעולות דומות מצד פרידן בעתיד, נכנע לסחיטה. על כן סיכם הנאשם עם פרידן כי ינותק כל קשר ביניהם וכי פרידן יפסיק לדרוש ממנו כספים (להלן: "הגירושין"), לא יעביר את הקלטת לאף אחד אלא ימסרנה לנאשם, וכי תמורת הקלטת ו"הגירושין" ישלם הנאשם לפרידן סכום של 400 אלף דולר. הנאשם עשה זאת בכוונה להכשיל הליך שיפוטי". כאמור, זו גירסת התביעה (גירסת נמרודי שהתקבלה), שבה הודה נמרודי, ובה הורשע: שיבוש מהלכי משפט, מרמה והפרת אמונים בתאגיד; אישום 4 (שונה, תוקן ורוכך, ועתה הוא אישום 2): על-פי האישום המקורי, נמרודי הואשם בהדחת עד (רפי פרידן) בנסיבות מחמירות, במהלך משפט הדיבה שהגיש נמרודי נגד עיתון כל העיר. עוד נטען, כי נמרודי שילם תמורת תצהיר כוזב 100 אלף דולר, הכנת מסמך שיקרי וטובות הנאה נוספות לפרידן. נמרודי הואשם בהדחה בנסיבות מחמירות, שיבוש מהלכי משפט, ובהטרדת עד בנסיבות מחמירות. אישום זה שונה לבלי הכר, ועתה הוא כאמור אישום מס' 2. גם כאן, מקבלת למעשה התביעה את גירסתו של נמרודי - כמעט במלואה. הוא מואשם כאן רק בהדחת עד. לפי האישום החדש, רפי פרידן הגיש תצהיר לבית המשפט - בלחצו של דוד ספקטור "שאף נתן לו הטבות כספיות משמעותיות". בעקבות זאת, נכנס נמרודי לתמונה: "הנאשם האמין כי תצהירו של פרידן שיקרי וכי באמצעות התצהיר מתכוון פרידן להפעיל עליו שוב לחצי סחיטה, בניגוד להסכם "הגירושין". על כן פנה הנאשם לתם, כפי שהיה אחראי לביצוע הסכם "הגירושין", והודיעו על כך. תם הסכים עם הנאשם כי אכן יש בכך משום הפרת הסכם "הגירושין" על-ידי פרידן, רגז מאוד על כך וסיכם עם הנאשם כי יברר עם פרידן את הדברים". בהמשך האישום שבו הודה נמרודי, נטען כי מאוחר יותר פנה תם לפרידן, וקיבל ממנו מכתב הבהרה, שיפריך למעשה ויערער חלקים מהתצהיר שהגיש - מה שגרם לפרקליטי קבוצת שוקן לוותר על הבקשה לתיקון כתב ההגנה, וזו נמחקה על-ידי בית המשפט. בסיפור זה מואשם והורשע נמרודי בהטרדת עד בלבד; אישומים 5 ו-6 (בוטלו, ובמקומם נוצר אישום 3): [אישום 5 כלל שני נדבכים, שנמחקו לחלוטין ולא נשאר מהם כלום; ועוד סעיף אחד, שהפך לחלק מאישום 3 החדש; אישום 6 תוקן ורוכך, ועתה גם הוא חלק מאישום 3]: נדבך ראשון - נמרודי הואשם בשיבוש הליכי משפט, בכך שהפעיל כביכול את סוכן הביטוח רמי גלוגאו, להוצאת מידע חקירתי מהניצבים: יאיר יצחקי, יעקב רז ויוסי סדבון. כן הואשם בהפעלת גלוגאו להוצאת מידע ממפכ"ל המשטרה, יהודה וילק. כל המעשיות הללו נמחקו. נדבך שני - נמרודי הואשם בהוצאת מידע ממי שהיה השר לביטחון פנים, אביגדור קהלני; וזאת תמורת מתן שוחד - מינויו לכהונת דירקטור בחברת הכשרת הישוב. נדבך זו נמחק, כלא היה [אביגדור קהלני זוכה מהאישום שהוגש נגדו בנושא. ערעור המדינה תלוי ועומד]. באותו אישום (5) הואשם נמרודי, כי הוא הציע שוחד לרפ"ק אריה סילברמן תמורת מידע; והפעיל במקביל את רחל דוידוביץ', וזאת באמצעות סנ"צ (בדימ.) ציון ששון. האירועים הללו התרחשו בשנים 1999-1998. התביעה טענה, כי המדובר במתן שוחד ובשיבוש מהלכי משפט. אישום זה הפך חלק מאישום 3 החדש, שבו קיבלה התביעה את עמדתו של נמרודי, לפיה: נמרודי שכר את שירותיו של ציון ששון כיוון שחשש "מפתיחת חקירה נגדו וכן משקרים שעלול להעליל עליו פרידן..."; וכן - נמרודי "פנה לששון, עמו היו לו יחסים קרובים, סיפר לו כי פרידן מנסה לסחוט אותו וכי הוא חושש להגיש בשלב זה תלונה למשטרה על סחיטה נגד פרידן, מאחר שהפרסום הכרוך בכך עלול לגרום לו נזק בל יתוקן הן בעסקיו והן באופן אישי. ששון הציע לנאשם כי הוא יבדוק אם אכן נפתחה חקירה ומה פרטיה, באומרו לנאשם כי כחוק פרטי מותר לו לעשות כן, והנאשם הסכים לכך". בגין מעשיו הנ"ל הורשע נמרודי בשיבוש מהלכי משפט בלבד (האשמת השוחד בה הואשם נמחקה). באישום 6 המקורי הואשם נמרודי בהדחת יגאל תם ממסירת עדותב משטרה, ובשיבוש מהלכי משפט. לפי אישום זה, העביר נמרודי לתם (באמצעות רעייתו) סכומי כסף גדולים בהיקף של מאות אלפי ש"ח, תמורת זאת שיגאל תם יישאר בחו"ל ומכל מקום לא יבוא לארץ למסור עדות. בכתב האישום החדש, שתוקן כאמור, נעלמה ההדחה. עתה טוענת התביעה - טענה שהעלה נמרודי, כי נמרודי ויגאל תם ראו עצמם "אחים לצרה", ולכן, בעקבות הסחיטה מצד פרידן, הם העלו רעיונות שונים ופעלו כדי לסכל את מהלכי החקירה. העבירה שבה הודה נמרודי והורשע: שיבוש מהלכי משפט. עבירת ההדחה נמחקה; אישום 7 (נמחק ולא נותר ממנו כלום): נמרודי הואשם בהדחת העיתונאית ריין מרכוס - שהיתה קודם לכן בקשרים עם עד המדינה יעקב צור - להגיש תלונה כוזבת במשטרה, ולשקר בכל הנוגע לקשריה עם יעקב צור. נמרודי הואשם בהדחה בעדות. האישום נמחק כאמור; אישום 8 (נמחק ולא נותר ממנו כלום): נמרודי הואשם בהבטחת שוחד לרפ"ק אריה סילברמן ולתנ"צ שמעון שרביט, כדי שיתנו תצהירים לבית המשפט העליון - במסגרת עתירה שהגיש לבית המשפט העליון, בה ביקש להורות על העמדת מו"ל ידיעות אחרונות, ארנון מוזס, לדין - בגין חלקו בפרשת האזנות הסתר. זה היה אחד משיאי הפרשה, שבה הוצג נמרודי כמי שקנה שוטרים/חוקרים בכירים במדים, והשתמש בהם לצרכיו ועוד בבית המשפט העליון. כאמור, האישום נמחק ולא נותר ממנו מאומה. אישום 9 (נמחק ברובו, ובמקומו הוגש אישום 4): נמרודי הואשם, כי במהלך מאסרו הקודם (שמונה חודשים), נתן שוחד לאנשי שירות בתי הסוהר באמצעות סוכן הביטוח רני גלוגאו. נמרודי הואשם במתן שוחד למפקד כלא מעשיהו יהודה שי; לאחראי המרפאה בכלא, ארווין וייס; במתן תרומות לכלא לשיפור תנאי מאסרו; ובהזרמת ציוד לכלא - לטובת כל האסירים ולטובת הבכירים, כדי בתמורה לביקורים עודפים, שיחות טלפון, יציאות לטיפולים וכו'. נמרודי הואשם במתן שוחד, מרמה והפרת אמונים וברישום כוזב במסמכי תאגיד. האישום החדש מגלם בתוכו רק חלק קטן מהאישום המקורי. עבירות השוחד שיוחסו לנמרודי - בהם הוא הואשם כי "קנה" את הסוהרים הבכירים ביותר בכלאו תמורת שוחד וטובות הנאה - נמחקו כלא היו; סעיפי המרמה והפרת אמונים נמחקו גם הם. כל שנותר כאן הוא: נמרודי הורה לשלם לרני גלוגאו 10,000 דולר מקבוצת מעריב, אך במקום לרשום תשלום זה שהינו בגין בונוס, נרשמה המילה "ייעוץ". לפי כתב האישום, נמרודי עשה כן בחודשים מאי-יולי 1999 כדי לעקוף את מי שהיה אותה עת מנכ"ל משותף בהכשרת הישוב, שהתנגד לתשלום בונוס לגלוגאו. "במעשיו, כאמור לעיל, גרם הנאשם, בהיותו מנהל של תאגיד, לרישום כוזב במסמך של התאגיד, בכוונה לרמות". [הערה: הכותב הינו עיתונאי עצמאי בגלובס ובמעריב]
|
