ביום ד' הבא (12.11.03) ייערך בקריה האקדמית בקריית אונו כנס בנושא עתיד בית הדין לעבודה, תחת הכותרת "בית הדין לעבודה - על פרשת דרכים: האם יש לערוך רפורמה במערכת בתי הדין לעבודה?".
הכנס מתקיים על-רקע הצעת משרד האוצר, הנתמכת על-ידי שר המשפטים יוסף (טומי) לפיד, לבטל את מעמדו העצמאי של בית הדין לעבודה. הכנס יקבל גם מימד אקטואלי אף יותר, לאור החלטתו המפתיעה של בית הדין הארצי לעבודה השבוע, שלא לאשר להסתדרות להשבית את המשק בשביתה כללית, אלא להסתפק בשביתה סימלית בת 4 שעות. מתנגדי בית הדין ייאלצו להתמודד עם החלטה זו, לאור התזה שהם מציגים בדרך כלל, לפיה בית הדין מגן על העובדים בצורה גורפת מדיי.
לאחרונה, מינה לפיד ועדה ציבורית, בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס, פרופ' יצחק זמיר, לבחינת הצורך ברפורמה בבית הדין לעבודה. הוועדה החלה בעבודתה בימים אלה.
בין משתתפי הכנס יהיו גם מומחים מתחום יחסי העבודה, משפטנים ומומחים לדיני עבודה, נציגי עובדים ונציגי מעבידים, ובהם: נשיא בית הדין הארצי לעבודה (בדימ.), מנחם גולדברג; רקטור הקריה האקדמית, פרופ' גבריאלה שלו; נשיא איגוד לשכות המסחר ומיוזמי המהלך לבטיול מערכת בתי הדין לעבודה, עו"ד אוריאל לין; חבר הנהלת האגודה הישראלית לחקר יחסי העבודה ולשעבר יו"ר האגודה ומרצה באוניברסיטת בן גוריון, פרופ' רן חרמש; דיקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, פרופ' רון שפירא; יו"ר האגודה הישראלית לחקר יחסי העבודה ומרצה בכיר בקריה האקדמית, דר' עוזר כרמי, ועוד.
בכנס תידון השאלה האם קיימת הצדקה לשינוי מעמד בית הדין, ובמסגרתו יתקיים דיון בין המצדדים בהמשך קיומו העצמאי של בית הדין לבין אלה התומכים בביטולו והכפפתו למערכת בתי המשפט האזרחיים הרגילים.
המשתתפים ידונו בשורה של שאלות העולות כתוצאה מהוויכוח הציבורי על מעמדו ועתידו של בית הדין לעבודה, ובהן האם בבסיס הרפורמה עומד חוסר היעילות של בית הדין לעבודה, או הרצון להחליש את מעמד העובדים, מהו תפקידו של בית הדין לעבודה והאם יש הצדקות לקיומו כישות עצמאית, האם יש הצדקה למימון נציגי הציבור המכהנים בבית הדין לעבודה.
יו"ר האגודה הישראלית לחקר יחסי העבודה, דר' עוזר כרמי, ציין כי בשנים האחרונות הולכות ופוחתות המסגרות שבהן ניתן לקיים הידברות יעילה בין הצדדים, תוך מעורבות של דרג משפטי אובייקטיבי ומקצועי. לטענתו, בית הדין לעבודה הוא אחת המסגרות היחידות שעדיין תורמות לשימור יחסי עבודה הקיבוציים, כאשר מידי שנה מוגשות לו כ-100 אלף תביעות. הוא הזהיר, כי אם ייסגר בית הדין לעבודה, יוביל מהלך זה להליכים מסובכים יותר שישפיעו לרעה על יחסי העבודה בישראל.
לדברי כרמי, כיום חותר בית הדין לעבודה לשקט תעשייתי ללא צורך בפסיקה משפטית ופועל בדרכי גישור ופישור. חלק גדול מהסכסוכים שבהם הוא מטפל, הינם סכסוכים קיבוציים ויש לו הסמכות להתערב ולהחזיר עובדים לעבודה, כך שלשני הצדדים יש אינטרס להתדיין בו. לדעת כרמי, ערכאה משפטית רגילה עלולה לגרום להתמרמרות בקרב אחד הצדדים, שתשפיע באופן שלילי על יחסי העבודה. בנוסף, יצטרכו העובדים להיות מיוצגים על-ידי עורכי דין, דבר שיפגע בעשיית צדק כלפי אוכלוסיות עובדים חלשות.
