שופט בית המשפט העליון, אליעזר ריבלין, נעתר ביום ה' האחרון (6.11.03) לבקשת רשות ערעור שהגיש הכונס הרשמי, על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים, למנותו כמנהל מיוחד של עמותת "ביקור חולים הוספיטל", המפעילה את בית החולים "ביקור חולים" בירושלים, מבלי לתת צו פירוק זמני נגד העמותה.
מצבו הכלכלי של בית החולים "ביקור חולים" הוא קשה ביותר, והגיע לאחרונה למצב של חדלות פירעון. חובות בית החולים מגיעים לכ-180 מיליון ש"ח, מתוכם למעלה מ-100 מיליון ש"ח לרשויות המס, והיתר בעיקר לעובדים, ספקים ובנקים.
מזה מספר חודשים, לא משולמות כסדרן משכורות הצוות הרפואי ויתר העובדים, המלאי הרפואי של בית החולים ירד מתחת לרמה הנדרשת, ולאחרונה פג תוקפו של ביטוח האחריות המקצועית של הרופאים בבית החולים.
ב-24 לספטמבר הגישו 21 מעובדי בית החולים בקשה לפירוק העמותה, בראשה עומד חבר הכנסת לשעבר מדגל התורה, הרב מנחם פרוש, ומינוי מפרק זמני לעמותה, בהסתמך על עילה של חדלות פירעון.
היועץ המשפטי לממשלה וההסתדרות הרפואית בישראל הצטרפו לבקשה, והכנ"ר תמך בבקשה למינוי מפרק זמני לעמותה ואף הסכים להתמנות לתפקיד. הכנ"ר ביקש מבית המשפט שורה של סמכויות, במקרה שבית המשפט יורה על פירוק זמני.
בית המשפט המחוזי קבע כי בשלב מוקדם זה לא מצויים בידו הנתונים הנדרשים להחלטה על מינוי מפרק זמני. אך עם זאת, נוכח מצבה הקשה של העמותה, הורה בית המשפט על מינוי מנהל מיוחד מטעם הכנ"ר.
בית המשפט קבע, כי הכנ"ר ימנה שני מנהלים מיוחדים לבית החולים, מנהל רפואי ומנהל אדמיניסטרטיבי, בתיאום עם שר האוצר. עד למינויים הספציפיים, הורה בית המשפט לכנ"ר להיכנס לבית החולים ו"למלא כל פונקציה הנתונה על-פי כל דין, לצורך ניהול עמותה".
בית המשפט הורה להנהלת בית החולים לשתף פעולה עם הכנ"ר, כדי לאפשר ניהול ותפעול תקין של בית החולים.
הכנ"ר הגיש בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, בטענה שההחלטה יצרה מצב בלתי אפשרי, בו לא ברורות לכנ"ר סמכויותיו, והוא אינו יכול לקבל את ההחלטות המיידיות הנדרשות לשם מניעת קריסתו של בית החולים.
הכנ"ר טען עוד, כי "מינוי מנהל מיוחד, בלא מתן צו פירוק זמני או קבוע, נעדר את הוודאות המשפטית הנדרשת בהליכי חדלות פירעון, שכן הדין אינו מכיר באישיות משפטית שסמכות האורגנים שלה מופקעת לטובת מנהל מיוחד שלא במסגרת הליכי הפירוק. כתוצאה מכך, אין מערכת נורמטיבית המסדירה את פעילותו של המנהל המיוחד. כך למשל, לא חל עיכוב ההליכים נגד העמותה, ולא ברור מה דין ההתחייבויות שייווצרו בתקופת כהונתו של המנהל המיוחד".
גם היועץ המשפטי לממשלה תמך בעמדה שיש צורך בצווים שיאפשרו לנהל את בית החולים ולעכב את ההליכים נגד העמותה, כדי להבטיח את תמיכת האוצר בתוכנית ההבראה של בית החולים. היועץ ציין גם, כי בחודשים האחרונים העביר האוצר הלוואה בסך 5 מיליון ש"ח לבית החולים בדרך של הסכם עם ההנהלה הקיימת, אך זו מילאה את חלקה בהסכם.
העמותה ויושב הראש שלה, הרב מנחם פרוש, התנגדו למתן צו פירוק זמני, בטענה כי ההסדר שקבע בית המשפט המחוזי נמצא בתחום סמכותו הטבועה, הוא יאפשר את הפעלתה ושיקומה של העמותה ומתן צו פירוק זמני יהיה מעשה בלתי הפיך.
השופט ריבלין דחה את טענותיהם של העמותה והרב פרוש, וקבע כי "לאור האמור בתגובות, כמעט ולא יכולה להיות מחלוקת, שללא סיוע של המדינה בית החולים לא יוכל להמשיך ולתפקד".
"לא למותר לציין, כי העמותה עצמה פנתה לאוצר בבקשה לסיוע, במסגרתה הגישה לאוצר תוכנית הבראה, המבוססת על סיוע ממשלתי של 140 מיליון ש"ח. על-כן, דומה כי מן הראוי לשקול את התנאים שמציעה המדינה עבור מתן סיוע לעמותה. לא זו אף זו, מהחלטת בית המשפט המחוזי עולה שהתכוון לתת סמכויות מלאות ומקיפות למנהל המיוחד שמינה לבית החולים, ודרך טובה לעשות כן היא מתן צו פירוק זמני".
לפיכך, קבע ריבלין, יוחזר הדיון בתיק לבית המשפט המחוזי כדי שזה יכריע בשאלת צו הפירוק הזמני, ויקבע במפורט את סמכויותיו של המנהל המיוחד מטעם הכנ"ר.
רע"א 9823/03 הכונס הרשמי נ' פרופ' שמואל אדלר ו-20 אחרים, ואח' 