בית משפט השלום בנצרת החליט היום (ד', 12.11.03) שלא לבטל כתב האישום נגד ח"כ ד"ר עזמי בשארה, שהוגש נגדו בגין תמיכתו בארגון החיזבאללה ובפעולותיו, בשני נאומים שנשא - בסוריה ביולי 2001 ובאום אל-פאחם ביוני 2000.
מדובר בכתב אישום שהוגש נגד בשארה לפני כשנתיים, בו יוחסו לו עבירות על פרסום דברי שבח ואהדה לארגון החיזבאללה, שהוגדר כ'ארגון טרוריסטי' על-פי הפקודה למניעת טרור, התש"ח-1948. את כתב האישום הגיש היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, לאחר שוועדת הכנסת נענתה לבקשתו והסירה את חסינותו של בשארה.
נשיא בית המשפט השלום בנצרת, תאופיק כתילי, והשופטים ג'ורג' אזולאי ויוסף בן-חמו, החליטו כי חסינותו של בשארה אינה עומדת לו, מאחר והנאומים לא נעשו במסגרת תפקידו כחבר כנסת. השופטים דחו את הטענות המקדמיות שהעלתה ההגנה, וקבעו כי על בשארה להשיב לאשמה. לפיכך, המשפט הפלילי נגד בשארה יימשך.
את כתב האישום הגישה פרקליטות מחוז ירושלים לבית משפט השלום בעיר, אולם בית המשפט העליון נענה לבקשת סניגוריו של בשארה והעביר את הדיון לבית המשפט בנצרת.
יצויין, כי בחודש אפריל השנה ביטל בית המשפט כתב אישום נוסף שהוגש נגד בשארה, בו הואשם בסיוע ל-19 קבוצות של ערבים-ישראלים לצאת לביקורי משפחות בסוריה. סך הכל, הוסעו בארגונם של בשארה ועוזריו, כ-800 איש לסוריה. בית המשפט קיבל את טענת פרקליטיו של בשארה, לפיה המעשים בוצעו במסגרת מילוי תפקידו כחבר כנסת, ועל-כן עומדת לו החסינות המהותית. עם זאת, קבע בית המשפט שכתב האישום נגד שני עוזריו הפרלמנטריים של בשארה, מוסא דיאב ואשרף קרטאם, יישאר בעינו.
ההגנה מעלה 4 טענות מקדמיות לפיהן אין להשיב לאשמה גם בכתב האישום הנוכחי, העלו סניגוריו של בשארה, עורכי דין מארגון 'עדאלה', 4 טענות מקדמיות המנמקות מדוע יש, לדעתם, לבטל את כתב האישום. עיקרן הן: החלטת היועץ המשפטי לממשלה להגיש את כתב האישום היתה פוליטית ונגועה בשיקולים זרים. מעבר לכך, עומדת לבשארה חסינות מהותית שחלה ללא סייג על 2 הנאומים בסוריה ואום אל-פאחם, מאחר והם נאמרו במסגרת תפקידו ומילוי חובתו לציבור בוחריו.
עוד טענו, כי "לא נמצאה בנאום תמיכה, ולו סימבולית, בארגון טרור, הוא לא הניף דגל ולא שר המנון, יש לנו בעיה קשה להתגונן מול כתב אישום שכזה. ח"כ בשארה הביע שמחה אך זה לא עושה אותו תומך בארגון טרור, הוא בסך הכל שמח על ניצחון של תנועת שחרור לאומית".
בדיונים הקודמים שנערכו, טענה המדינה, כי תמיכה בטרור לעולם לא תהיה חלק מתפקידו של חבר כנסת, ומכל מקום, בשארה אינו מועמד לדין על עמדותיו או דעותיו. הפרקליטות דחתה את הטענה לשיקולים זרים בהחלטת היועץ, והביאה ראיות המוכיחות כי רובינשטיין התייעץ עם ראש הממשלה והשב"כ, קודם שהגיש את כתב האישום.
פרקליט מחוז ירושלים, משה לידור (שבינתיים הודיע על פרישתו מהתפקיד; נ.ש.), אמר באחד הדיונים כי מדובר במשפט העוסק בהתבטאויות חורגות מהמותר, הקוראות לאמץ שיטת לחימה של ארגוני טרור בישראל: "אני לא מכיר אף מדינה בעולם, שהיתה מאפשרת לאחד מנבחריה לקרוא לפעולה בדרכי טרור נגד אזרחיה. בית המשפט יצטרך להכריע, האם קריאה לאימוץ דרכי החיזבאללה הנה חלק מתפקידו של חבר כנסת".
עורכי הדין של 'עדאלה', אמרו בדיונים כי "דבריו של בשארה נאמרו במסגרת מילוי חובתו ותפקידו כמנהיג ונציג פוליטי של ציבור בוחרים. נאומיו מייצגים דעה לגיטימית, הרווחת בקרב המיעוט הערבי בישראל, ומכאן שכתב האישום הוגש ממניעים פוליטיים בלבד".
הנאום בסוריה בנאום שנשא בסוריה בחודש יולי 2001, לציון יום השנה למותו של חאפז אסד, אמר בשארה כי ממשלת שרון הולכת בכיוון של מלחמה ומאיימת על המצב במזרח התיכון. בטקס נכחו ראשי הממשלה הסורי, הלבנוני, מזכ"ל החיזבאללה, השייח' חסן נסראללה ומנהיג ארגון החזית העממית לשחרור פלשתין, המחבל אחמד ג'יבריל.
בשארה קרא בנאומו לכל הפלגים הערבים להתאחד. לדבריו, ממשלת שרון ניסתה להביא את המזרח התיכון למצב שבו "או מקבלים את תכתיבי ישראל או שהאזור עומד בפני מלחמה. כך אי אפשר יהיה להמשיך באופציה השלישית שהיא אופציית 'ההתנגדות' אלא על-ידי הרחבתו מחדש של המרווח הזה כדי שהאנשים יוכלו לנהל מאבק בהתנגדות". בהמשך, אף קרא "לפתוח מרחב לפעולות התנגדות נגד ישראל". דבריו זכו למחיאות כפיים מצד שומעיו.
בהמשך נאומו חילק בשארה מחמאות למדיניות אסד הבן, ובירך אותו על הרפורמות שהוא מבצע בסוריה. כן הציע, כי כדי להתמודד עם הכיבוש ואיומי ישראל על המדינות הערביות להתחיל ברפורמות ומודרניזציה פנימיות.
"לא ניתן עוד להמשיך מבלי להרחיב את המרווח בין אפשרות המלחמה הכוללת לבין העובדה שהכניעה היא בלתי אפשרית. המרווח הזה הועיל לעקשנות ולהתמדה ולגבורה של ההנהגה ולוחמי 'ההתנגדות' הלבנונית.
הנאום באום אל-פאחם בחודש יוני 2000, נאם בשארה בעיר אום אל-פאחם, לציון 33 שנה למלחמת ששת הימים, ושבועיים לאחר נסיגת צה"ל מלבנון, שם אמר כי "החיזבאללה ניצח, ולראשונה מאז שנת 67', טעמנו את טעמו של הניצחון. זכותו של החיזבאללה להתגאות בהישגו ולהשפיל את ישראל, ישראל מנסה עכשיו לשפר את תדמיתה ברחבי העולם ומוכרת גרסה לא נכונה, כאילו ביצעה את החלטת האו"ם 425, אבל היא נחלה תבוסה אחר תבוסה ונאלצה לצאת מדרום לבנון".
עוד אמר בשארה, כי "ישראל האשימה את סוריה ואת אירן בניצול החיזבאללה למען השגת האינטרסים שלהן, אבל זה לא נכון, כוחות ההתנגדות הלבנוניים הם אלה שניצלו היטב את היחסים הרעועים בין סוריה ואירן לבין ישראל, למען האינטרסים שלהם והחיזבאללה קלט את הלך הרוח ברחוב הישראלי וניצל את זה עד תום. הוא דאג שמלחמת הגרילה שלו תהיה מתוקשרת היטב וכל הישג שלו השפיע רבות על מוראל העם בישראל, שפקעה סבלנותו באיטיות נוכח האבידות שספג מהחיזבאללה".
בין היתר, כינה בנאומו את ארגון החיזבאללה כ"לוחמי ההתנגדות בדרום לבנון", וביטא הערכה לגילוי ההתמדה והגבורה כדבריו, שהביאו לטענתו לתבוסת ישראל ולהפסקת שליטתה בדרום לבנון. בשארה אף קרא לפלשתינים לאמץ את שיטות הפעולה של ארגון החיזבאללה.
יולי 2002: מתיר דמם של ישראלים בשטחים במקרה אחר, שאינו כלול בכתב האישום נגדו, אמר בשארה לאחר פיגוע קטלני שהיה בעיר עמנואל בשומרון, כי יסייע לפלשתינים להשיג מדינה. בראיון לערוץ הטלוויזיה המצרי "נייל" אמר, כי "אם הפלשתינים רוצים מדינה, אז הפיגועים הללו מסייעים לפלשתינים". בשארה סירב לגנות את הפיגוע, ואמר: "תמיד התנגדתי לפיגועים נגד אזרחים – אך רק בתוך הקו הירוק ואף פעם לא בתוך השטחים".
"אני לא יודע מה זה 'אזרחים' כשמדובר בשטחים", אמר בשארה. "לא המלצתי על פיגועים – אך לא גיניתי אותם".
