הנחיות חדשות של היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, קובעות: בדיקת פוליגרף בהליכי חקירה תיעשה רק בהסכמה "מודעת ומרצון חופשי" של הנבדק, פרט לבדיקות סינון ביטחון.
הנחיות היועץ המשפטי לממשלה בעניין "שימוש בפליגרף על-ידי רשויות המדינה" מגדירות את המצבים והפרמטרים, במסגרתם יוכלו הרשויות לבצע בדיקות פוליגרף, והן חלות על כל רשויות המדינה, כולל צה"ל, המשטרה וגופי הביטחון האחרים.
רובינשטיין קובע, כי ככלל, הרשויות אינן מוסמכות לבצע בדיקות פוליגרף נוהליות, כלומר בדיקות שנועדו לאמת את מהימנותו או כשירותו של הנבדק לתפקיד מסויים, אלא מכוח הסמכה מפורשת בחוק או לפיו.
לפוליגרף "בעיות אמינות לא קלות" רובינשטיין מנמק את עמדתו בפגיעה בזכויות יסוד, בעיקר הזכות לכבוד האדם והזכות לפרטיות, שיוצרת בדיקת הפוליגרף וכן ב"בעיות אמינות לא קלות" של בדיקת הפוליגרף.
הסמכה בחוק לעריכת בדיקות פוליגרף נוהליות, קיימת כיום רק בנוגע לבדיקות סינון ביטחון, לשם "קביעה של התאמה ביטחונית של אדם לתפקיד או למשרה שסווגו בסיווג ביטחוני", מכוח חוק השב"כ משנת 2002.
ביסוד ההסדר שקובע חוק השב"כ, מציין רובינשטיין, "עומדת התפיסה וההכרה כי האינטרס הציבורי החיוני שבמניעת פגיעה בביטחון המדינה, מצדיק - בתנאים ובסייגים שנקבעו - עריכת בדיקות פוליגרף במסגרת הליך סינון ביטחון לקבוצה מוגבלת ומוגדרת של נושאי תפקידים בשירות הציבורי".
"יודגש", מציין רובינשטיין, "כי הסדר זה הוא הסדר ממצה, ואין לבצע בדיקת פוליגרף נוהלית לצורך סינון ביטחון שאינה מותרת בו במפורש".
אין לערוך בדיקות פוליגרף כתנאי לקבלה לעבודה "בהיעדר הסמכה חוקית כאמור, אין לערוך בדיקות פוליגרף נוהליות בכל תחום אחר, או לכל מטרה אחרת, בין כתנאי לקבלה לעבודה או לקידום במסגרת שירות המדינה, ובין כתנאי לקבלת רשיון או אישור או כל זכות אחרת".
בנוגע לביצוע בדיקת פוליגרף במהלך חקירה פלילית או משמעתית, או במסגרת הליך בדיקה אחר, שמטרתו להפריך או לאמת חשד קונקרטי, קובע היועץ כי "בהעדר הסמכה בדין לביצוע בדיקות פוליגרף למטרות אחרות זולת בדיקות סינון ביטחון, אין סמכות לחייב אדם לעמוד בבדיקת פוליגרף לכל מטרה אחרת".
"עם זאת", קובע רובינשטיין, "ניתן לערוך בדיקת פוליגרף, במסגרת חקירה פלילית או משמעתית, או במסגרת הליך בדיקה אחר, לשם הפרכה או אימות של חשד קונקרטי, אם ניתנה הסכמה מודעת ומרצון חופשי של הנבדק".
היועץ קובע תנאים לביצוע הבדיקה נוסף על הסכמה זו, קובע רובינשטיין, צריכים להתקיים מספר תנאים נוספים, על-מנת שניתן יהיה לערוך את הבדיקה:
לפני קבלת הסכמת המועמד לבדיקת פוליגרף, יש לספק לו הסבר על מהות הבדיקה, פרטיה, שלביה והמהימנות שלה. כמו כן, יש להסביר למועמד כי הוא אינו חייב לעמוד בבדיקה, ואת התוקף המשפטי של הבדיקה והתוצאות הנובעות ממנה. הסבר זה יש לספק גם במקרה בו הבדיקה באה ביוזמתו של המועמד.
"על-מנת להבטיח את תקינות קבלת ההסכמה, ההסברים כאמור למועמד יהיו בכתב, וכן הסכמתו. למועמד תינתן שהות סבירה בין מתן ההסברים כאמור, לבין מתן הסכמתו, לרבות לצורך קבלת ייעוץ משפטי, אם ירצה בכך. כל לחץ על המועמד למתן הסכמתו יפגום בתוקף ההסכמה, וממילא בחוקיות הבדיקה, על כל המשתמע מכך", קובע רובינשטיין.
תנאים נוספים לעריכת בדיקת הפוליגרף הם, כי הבדיקה תיעשה במסגרת חקירה הנערכת לפי דין; הבדיקה תיעשה רק במקרים של חשד לעבירות פליליות או משמעתיות חמורות; השימוש בבדיקה ייעשה רק בהיעדר דרך חקירתית אחרת למיצוי החקירה; ובדיקת הפוליגרף תיעשה רק לאחר שהתגבש "חשד ממוקד", ולא כבדיקה כללית נגד כל המעורבים, המיועדת "לדוג" חשודים.
רובינשטיין מותיר פתח לביצוע בדיקת פוליגרף גם שלא במסגרת חקירה לפי דין, וזאת במקרים מיוחדים כאשר האינטרס הציבורי מצדיק זאת, ובאישור היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לשם כך.
"ככלל", קובע רובינשטיין, "בדיקה של הדלפה מגוף ציבורי לאיתור המדליף אינה, כשלעצמה, בגדר 'המקרים המיוחדים' כאמור. רק מקום שמטרת החקירה/בדיקה כרוכה בהגנה על אינטרס חיוני אחר, או במניעת פגיעה באינטרס כזה, עשוי המקרה להצדיק שימוש בבדיקת פוליגרף".
הבדיקות לא ייערכו על-ידי גוף פרטי היועץ קובע עוד בהנחיות, כי בדיקות פוליגרף במסגרת חקירה או בדיקה של רשויות המדינה ייערכו, ככלל, על-ידי גורם ציבורי מוסמך ומיומן בביצוע בדיקות, ולא על-ידי מכון פרטי.
הבדיקות ייערכו לפי נוהל מפורט בכתב, שיכלול, בין היתר, "הוראות באשר לאופן ביצוע הבדיקה, מגבלות רפואיות לביצוע הבדיקה מקום שהמועמד לבדיקה סובל מבעיה רפואית או פסיכולוגית או מקבל טיפול, אשר עלולים לגרום לתגובות שישבשו את תוצאות הבדיקה, זכות הנבדק לסיים את הבדיקה בכל עת, ועוד".
רובינשטיין מוסיף, כי אין להביא את תוצאות הבדיקה, שאינן מהוות ראיה קבילה בהליך פלילי או משמעתי, בפני כל בית משפט או בית דין משמעתי, וכי אין לייחס לתוצאות הבדיקה משקל ראייתי עצמאי בגיבוש מסקנות החקירה או הבדיקה, אלא יש לראות בהן "כלי עזר ראייתי משלים בלבד", ואין לנקוט בכל הליך או סנקציה בהתבסס על תוצאות הבדיקה בלבד.
"מקום שתוצאות הבדיקה מצביעות על אי-אמירת אמת מצד הנבדק", מוסיף היועץ, "מן הראוי לאפשר לו לעבור בדיקה נוספת על-ידי בודק אחר, שאינו מודע לתוצאות הבדיקה הראשונה".
פרסום תוצאות הבדיקה - רק במקרים חריגים ונדירים "מאחר שתוצאות בדיקת הפוליגרף נתפסות בציבור כתוצאות 'מכונת אמת', פרסום תוצאות בדיקת פוליגרף בה נמצא הנבדק כדובר שקר, עלול לפגוע קשות בשמו הטוב, ועקב כך בזכויות נוספות שלו".
"לפיכך, יש לנקוט בהקפדה יתירה בשמירה על המסמכים הקשורים לבדיקה במאגר סגור ומסווג. כמובן, שחל איסור מוחלט על פרסום תוצאות הבדיקה בצורה יזומה על-ידי רשות ציבורית, למעט במקרים חריגים ונדירים המתחייבים לשם הגנת אינטרס ציבורי חשוב ביותר ובאישור מראש מאת היועץ המשפטי לממשלה", מסיים רובינשטיין.
