הוצאת הקיבוץ המאוחד מוציאה לאור ספר חדש מאת רות בקי-קולודני, "הכניסי תחת כנפך - מסע בעקבות אירה יאן".
"בבקשה, היי תמיד טובה אלי", התחנן ביאליק לאירה יאן, כאשר כמעט יצא מדעתו מכאב לב לאחר שעזבה את ביתו. היא היתה סטודנטית מצטיינת במכון לאמנויות במוסקבה, ציירת מצליחה בפריס ומנהלת בית ספר לאמנות בסופיה, עוד טרם החל קשר האהבה בינה לבינו.
על הספר אירה יאן היתה אישה יצרית, שכבר בסוף המאה ה-19 לימדה את הסטודנטים בבולגריה לצייר עירום על-פי מודלים חיים, ואמנית בוהמית שאספנים רכשו את תמונותיה וכך עלה בידה, כאם חד-הורית, לפרנס את בתה לנה.
"הכניסיני תחת כנפך" הוא מסע ביוגרפי שערכה הסופרת רות בקי בעקבות אירה יאן, מסע המתאר את אהבתם האסורה של המשורר הלאומי והציירת העברייה הראשונה, בפולין, רוסיה, שווייץ וארץ ישראל. הספר, הכולל עשרות מכתבים הרואים כאן אור לראשונה, מעלה פרטים לא ידועים מחייה של אירה יאן ומעורר שאלות רבות: מדוע הקדיש ביאליק לאירה יאן את שירתו המורכבת ביותר, "מגילת האש"? האם היה להם ילד משותף? מדוע לא החזיר לה מעולם את תמונותיה, על-אף כל הפצרותיה? מדוע הורישה היא בצוואתה את תמונותיה הטובות לבעלה דמיטרי סלפיאן שגורש לסיביר, למרות שבתם לנה טענה שלא ידע מה זאת אהבה, והיה מסוגל רק לאהבהבים?
בגיל עשרים, ציירה אירה יאן אישה קשישה ומפוכחת הפורמת לעת זקנתה את ההינומה שלבשה ככלה. מה ניבאו לה תחושות ליבה? מדוע קראה לתמונה "נמוג כחלום"? ומדוע מוצגת תמונה זו מראשית 2003 ב"גלריה הלאומית לאמנות זרה" בסופיה, כאשר בארץ הושכחה דמותה?
'הכניסיני תחת כנפך' שונה לחלוטין משני הספרים הקודמים שעסקו באירה יאן: הוא לא סיפור בדיוני כסיפרה של אידה צורית "אהבת חיים" ואינו ספר מחקרי כסיפרה של זיוה שמיר העוסק בהשפעת אירה יאן על יצירת ביאליק. זהו ספר ביוגרפי החושף תמונות לא מוכרות של אירה יאן ופרטים לא ידועים על קשרי האהבה שלה עם ביאליק, קשרים משמעותיים אחרים בחייה, גורל בתה לנה והקשר בין שתיהן, חיי בעלה וגירושו לסיביר ועוד.
אירה יאן הודרה מהזכרון הלאומי והושכחה במכוון על-ידי שומרי זכרו של ביאליק (כמו לחובר שכתב את תולדות חייו וערך 5 כרכי מכתבים אליו, אוגרפלד אוצר בית ביאליק כ-40 שנה ועוד). אין מועד ראוי יותר לתקן את המעוות, מאשר מלאת 100 שנים לפוגרום קישינוב, שם הכירו אירה וביאליק.
על המחברת רות בקי, כלת "פרס ראש הממשלה" ליצירה לשנת 2000, היא סופרת, עורכת תוכניות בכירה בקול ישראל ותלמידת תואר שלישי באוניברסיטה העברית בירושלים במכון ליהדות זמננו. בעבר ניהלה את מרכז ההדרכה של רשות השידור. תוכניותיה (ביניהן "ארץ מולדתי" ו"בית הורי"), עוסקות בעיקר בנושאי חברה ותולדות הישוב וזכו בפרסים שונים: פרס רשות השידור (1978); פרס חנוך גיבתון להישג עיתונאי מיוחד (1980) ופרס זיו לעיתונאים שהיטיבו לתאר את המציאות (1983).
רוב ספריה עוסקים בביוגרפיות של נשים שהשאירו חותם בתחום עשייתן. מרבית הספרים תורגמו לרוסית וזכו בפרסים שונים: פרס ראש הממשלה ליצירה (2000); פרס זאב לספרות נוער (1998); פרס האשה היוצרת (1997); פרס יצחק שדה (1993).
רות בקי היא בת למשפחת חלוצים: אמה מלכה קולודני לבית פיש היא מראשוני המחנכים בישראל, ואח-אביה שמריהו קולודני ממקימי הכשרת "החלוץ בקלוסובה".
