יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, חבר הכנסת מיכאל איתן (ליכוד), יגיש הצעת חוק שתבטל את סמכותו של היועץ המשפטי לממשלה להפסיק הליכים משפטיים נגד פרקליטים, בגין עבירות משמעת. מדובר בהליכים המתנהלים בבתי דין משמעתיים מחוזיים של לשכת עורכי הדין.
סעיף 79(ב) לחוק לשכת עורכי הדין מסמיך את היועץ להורות על הפסקת ההליכים בשל עבירת משמעת, בכל שלב עד להכרעת הדין, אם עורך הדין הנאשם "משמש באחד מתפקידי השירות המשפטי של המדינה", ובלבד שהעבירה נעברה במילוי תפקידו או בקשר לתפקידו.
יוזמתו של ח"כ איתן באה בעקבות פנייה של עמותת "אומ"ץ-למען מינהל תקין וצדק משפטי וחברתי". חבר העמותה שבתאי עזריאל, לשעבר יו"ר עמותת נמ"ר (נפגעי מס רכוש) טוען, כי שורה של ממצאים שריכז על איכות מצגים שהוגשו לבתי משפט על-ידי נציגי הפרקליטות מלמדים, כי במקרים מסויימים הגישו פרקליטים מצגים מטעים לבתי משפט, שהיה בהם חשד לשיבוש הליכים, מבלי שננקטו נגדם אמצעים כלשהם.
כמו כן התברר, טוענים בעמותת אומ"ץ, שבמקרים מסויימים, בהם הוגשו תלונות נגד עורכי דין מהפרקליטות ללשכת עורכי הדין, הפסיק היועץ המשפטי לממשלה את ההליכים, למרות עמדת הלשכה כי יש מקום להעמיד את הפרקליטים לדין.
לטענת העמותה, אחד המקרים הבולטים קשור לפרקליטה במחוז הצפון, שבעקבות מצג מטעה שלה נידון אדם למאסר עולם על רצח שלא ביצע. הפרקליטה ננזפה על-ידי בית המשפט העליון ובעקבות זאת החליטה לשכת עורכי הדין להעמידה לדין משמעתי, אך היועץ המשפטי הפסיק את ההליך.
מהעמותה נמסר, כי היא פנתה ללשכת עורכי הדין באמצעות יועצה המשפטי, עו"ד יובל ינאי, וביקשה נתונים סטטיסטיים השוואתיים, בין כמות ההליכים המשמעתיים הנפתחים כנגד עורכי דין מהשוק הפרטי לעומת פרקליטים בשירות הציבורי.
ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד ד"ר שלמה כהן, הפנה את בקשת אומ"ץ אל ראשי הוועדות בלשכה, במטרה לרכז את הנתונים.
העמותה ביקשה גם את התייחסותה של לשכת עורכי הדין ליתרון שיש, לטענתה, לנציגי הפרקליטות בעת הופעתם בבתי משפט על-פני עותרים רגילים, בכך שפרקליטים פטורים מחובת גילוי מלאה של כל העובדות נשוא העתירה.
