היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, החליט שלא להגיש כתב אישום נגד מנהל המכון לרפואה משפטית באבו כביר, פרופ' יהודה היס, המכון בשימוש ברקמות של גופות אשר נותחו במכון לרפואה משפטית לצרכי מחקר. עם זאת, הוחלט כי תוגש נגד היס קובלנה משמעתית בעניין.
כזכור, בעקבות פרסומים בתקשורת אודות אי-הסדרים בעבודת המכון, מינה שר הבריאות דאז ועדת בדיקה בראשות השופט (בדימ.) אריה סגלסון. גם פרקליטות המדינה קיימה דיונים בעקבות הפרסומים התקשורתיים בנוגע למכון, ומשהוקמה ועדת סגלסון הוחלט להמתין לממצאיה.
ממצאי דוח ועדת סגלסון הועברו אל היועץ המשפטי לממשלה על-ידי שר הבריאות דאז, הרב ניסים דהן. היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטת המדינה קיימו מספר דיונים לשם בחינת ממצאי הדוח, ובמהלכם התבקשה בדיקת אגף החקירות של נציבות שירות המדינה. לאחר דיונים בעניין, הוחלט להעביר לחקירת המשטרה את החשדות בנוגע לפעילות המכון לרפואה משפטית.
החשד: היס מסר עדות מומחה על נתיחות בהן לא נכח המשטרה בדקה חשדות, לפיהן פרופ' היס, מנהל המכון לרפואה משפטית, מסר עדות מומחה בבית המשפט בנוגע לנתיחת גופות - מבלי שהשתתף בפועל בנתיחתן. ממצאי המשטרה העלו עוד, שהגם שפרופ' היס לא נכח בכל הנתיחות נשוא חוות הדעת הנושאות את חתימתו, הרי שבמקרים אלה הוא ראה את הגופה, ראה את תוצאות בדיקות המעבדה וצילומי הגופה וביצע הגהה מילולית ומקצועית על חוות הדעת. נמצא, כי פרופ' היס לא חתם על חוות דעת אשר לא היתה לו נגיעה להן.
היועץ לא מצא, אפוא, כל יסוד להעמיד את פרופ' היס לדין פלילי או משמעתי בקשר לעדויותיו בבית המשפט, והתיק נסגר מחוסר אשמה.
קובלנה משמעתית בגין שימוש ברקמות בכל הנוגע לביצוע נתיחות במכון לרפואה משפטית - מהממצאים עולה, כי הנתיחות לקביעת סיבת המוות נערכו במכון כדין, מכוח הסכמת המשפחה או צו של בית משפט. ואולם נמצא, כי במקרים מסויימים נעשה שימוש ברקמות, ובמקרים אחדים באיברים (ערמוניות ואשכים) לצרכי מחקר מדעי. במקרים אלה, לא התבקשה הסכמה מיוחדת של המשפחות לשימוש ברקמות לצורכי מחקר, מתוך הנחה שההסכמה לנתיחה כוללת גם הסכמה לשימוש ברקמות למחקר, שמטרתו ריפויים של בני אדם והצלת חיים.
הנחה זו היתה מקובלת במכון במשך שנים רבות, ואף כי היועץ המשפטי לממשלה סבור, כי אין להשתמש בגופתו של אדם לצורכי לימוד ומחקר ללא הסכמה מפורשת של האדם עצמו - בחייו, או של משפחתו - לאחר מותו, הוחלט כי אין מקום, בדיעבד, להעמיד לדין מאן דהוא על כי פעל בהתאם להנחה זו.
שימוש ברקמה גם כשהנתיחה בוצעה בלא הסכמת המשפחה יחד עם זאת, נמצא שבמספר מקרים נעשה שימוש ברקמות לצרכי מחקר גם מקום שהנתיחה נערכה לפי צו בית המשפט, לשם קביעת סיבת המוות, ללא הסכמתה של המשפחה. במקרים אחרים, התנתה המשפחה במפורש שאין לעשות כל שימוש באיבריו של המנוח, או שהנתיחה תהיה לקביעת סיבת המוות בלבד.
היועץ החליט, כי "יש בכך כשל של ממש בתפקוד המכון, הגם שלא בכל המקרים האלה היה זה פרופ' היס שערך את הנתיחה ואישר את השימוש ברקמות". היועץ המשפטי לממשלה סבור, כי היה עליו להקפיד שלא ייעשה שימוש ברקמות שלא על-פי הסכמה של המשפחה, ובוודאי שלא בניגוד לבקשה מפורשת שלה. מדובר בנושא בעל רגישות רבה לגבי משפחות המנוחים, והיועץ המשפטי לממשלה הגיע למסקנה כי פרופ' היס, כמנהל המכון, נושא לכאורה באחריות משמעתית לכשל זה.
יצויין, כי החלטת היועץ התקבלה לאחר שהתקיימו מספר דיונים בהשתתפות פרקליטת המדינה, אנשי פרקליטות המדינה והמחוז והייעוץ המשפטי. באת כוחו של פרופ' היס, עו"ד ארנה לין, הציגה את עמדתו וגירסתו.
היועץ מציין עוד בהחלטתו, כי פרופ' היס ניהל את המכון לרפואה משפטית מאז 1988, ולזכותו תפקוד רב-שנים, לרבות בתקופות של פיגועי טרור קשים, בהן עשה פרופ' היס ימים כלילות בזיהויים של ההרוגים.
עוד נאמר בהחלטה, כי "גם במקרים שבהם נמצא כשל בתפקוד המכון, לא עלה חשד לשחיתות או להפקת רווח אישי על ידי פרופ' היס, והשיקול שעמד לנגד עיניו היה קידום המחקר הרפואי". עם זאת, היועץ סבור כי בהשגת מטרה זו יש להקפיד על מילוי הוראות החוק, תוך גילוי רגישות מירבית לרצונם של בני המשפחה, ועל-כן הורה היועץ כי על הכשל הנזכר להיות מטופל בקובלנה משמעתית.
תגובת פורום נפגעי המכון לרפואה משפטית: זו החלטה פתולוגית יובל פורת וזיו ברנע, דוברי פורום נפגעי המכון לרפואה משפטית, מסרו בתגובה להחלטת היועץ: "החלטת היועץ המשפטי לממשלה היא החלטה פתולוגית, שכן היועץ קבר במו ידיו את שלטון החוק במדינת ישראל. ההחלטה מנוגדת לקביעת המשטרה, כי קיימות ראיות לביצוע עבירות פליליות ע"י הפרופסור היס, והיא מהווה כישלון מקצועי ומוסרי של היועץ".
"ועדת הבדיקה של משרד הבריאות קבעה כבר, כי המכון לרפואה משפטית לקח איברי אדם ועשה בהם כבשלו, וגם המשטרה אישרה זאת, אבל היועץ המשפטי העדיף את טובת המערכת, על-פני שלטון החוק ופגע באמון הציבור במערכת המשפטית. אילו פקיד זוטר היה מבצע עשרה אחוזים ממעשיו של פרופ' היס, הוא היה עף מיידית ומועמד לדין. אבל, פרופ' היס, 'יקיר המערכת', זכה לעמוד לדין משמעתי בלבד, כאילו ביצע רק עבירות טכניות של רישום כוזב של שעות נוספות".
משרד הבריאות: נלמד את ההמלצות ונפעל בהתאם במשרד הבריאות אמרו בתגובה להחלטת היועץ המשפטי לממשלה, כי ההחלטה טרם התקבלה במשרד, אולם תכובד כשתתקבל. "המשרד ילמד את ההמלצות ויפעל בהתאם". פרופ' היס לא היה מעוניין להגיב.
השופט (בדימ.) אריה סגלסון, שעמד בראש הוועדה שבחנה את מעשיו של היס, אמר כי אינו מתערב בסמכותו של היועץ, והוא מכבד את ההחלטה.
