פרקליטות מחוז תל אביב פנתה אחר הצהריים לבית משפט השלום בתל אביב, בבקשה להורות לגלעד שרון למסור לאלתר לבית המשפט את המסמכים בפרשת סיריל קרן, וכן לקבוע בהקדם מועד לדיון בשאלת החיסיון על אותם מסמכים.
בקשת הפרקליטות באה בעקבות החלטת בית המשפט העליון, שקיבל הבוקר (יום ד', 10.12.03) פה-אחד, בהרכב של 5 שופטים, את ערעורה של הפרקליטות, וחייב את גלעד שרון, בנו של ראש הממשלה, למסור את המסמכים בפרשת סיריל קרן לעיונו של בית משפט השלום.
בבית משפט השלום, צפוי אם כך, להתנהל קרב לגבי כל מסמך ומסמך, באשר הוא אמור לעיין במסמכים ולהחליט על אילו מסמכים חל החיסיון מפני הפללה עצמית - אותו טוען שרון, ואילו מסמכים אינם חסויים ולפיכך יועברו לחוקרי המשטרה.
למעשה, קיבלו השופטים את בקשת רשות הערעור של הפרקליטות, ואת טענת מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, עו"ד אפרת ברזילי, כי אין לחשוד זכות שתיקה לגבי מסמכים שהוא מצטווה למסור על-ידי בית משפט, אך הוא רשאי לטעון לחיסיון מפני הפללה עצמית.
המחלוקת המשפטית: האם לחשוד קיימת זכות שתיקה או שמא רק חיסיון מפני הפללה עצמית המחלוקת המשפטית העיקרית בין המדינה וגלעד שרון היתה, האם לחשוד קיימת זכות שתיקה מלאה, כמו לנאשם, ולפיכך אין הוא חייב למסור כל מסמכים שהם, במסגרת זכות זו, או שמא אין לחשוד זכות שתיקה כלל, ועומדת לו רק הזכות לחיסיון מפני הפללה עצמית.
"זכות השתיקה" היא הזכות העומדת לבעליה, שלא למסור כלל גירסה בהליך המתנהל נגדו. "החיסיון מפני הפללה עצמית" מעניק לבעליו אפשרות שלא למסור לחוקריו ראיות, העלולות להעמידו בסכנה של האשמה בפלילים. אם ייקבע, כטענת המערערת, שלחשוד חיסיון מפני הפללה עצמית בלבד, יהיה צורך בקביעת טיבו והיקפו של החיסיון. כן תתעורר שאלת תחולתו של החיסיון על ראיות מסוגים שונים.
העליון: החיסיון כולל מסמכים ושאלות בע"פ באשר להיקף החיסיון מפני הפללה עצמית, ציינו השופטים כי "בפסיקתו של בית משפט זה נקבע, לא אחת, כי אין להבחין, לעניין החיסיון בפני הפללה עצמית, בין דרישה להצגת מסמכים לבין הדרישה לענות לשאלות או למסור הודעה על-פה... שאלת תחולתה של זכות השתיקה, ככל שהדבר נוגע לדרישה למסירת מסמכים, בין אם יש בהם כדי להפליל אדם ובין אם לאו, שלא כמו שאלת תחולתו של החיסיון מפני הפללה עצמית על מסמכים, טרם נידונה - בודאי לא מפורשות - בפסיקתו של בית משפט זה".
פרקליט של שרון: העליון לא הפך את החלטת המחוזי פרקליטו של שרון, עו"ד מיכה פטמן, אמר דקות ספורות לאחר הקראת תמצית ההחלטה: "העליון פשוט לא התערב והורה לפרקליטות לפנות לבית משפט השלום כדי לקבל הוראות באשר לפרוצדורה".
"נכון, לא קיבלו את הטענות שלנו, אבל טרם קראנו את כל פסק הדין. השורה התחתונה מתייחסת רק למה שכתב בית המשפט המחוזי, וככל שהבנתי, היא אפילו לא הפכה את דבריו. נכבד את ההחלטה ונפעל על-פיה".
המחוזי: זכות השתיקה עומדת לחשוד גם על מסירת מסמכים העשויים להפלילו ההחלטה ניתנה בבקשת רשות ערעור שהגישה הפרקליטות, על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, שקיבל את ערעורו של גלעד שרון על ההחלטה של השופטת דניאלה שריזלי בבית המשפט השלום בתל אביב, שחייבה אותו לחשוף מסמכים בפרשת סיריל קרן - לפי דרישת המשטרה והפרקליטות. השופטים שלי טימן, שרה ברוש וישעיהו שנלר קבעו פה-אחד, כי זכות השתיקה עומדת לחשוד גם על מסירת מסמכים העשויים להפלילו.
עם זאת ציינו אז השופטים, כי ההחלטה ניתנת בהרגשה כבדה וכי מעיקה עליהם המחשבה שהם משמשים ככלי משחק בידיו של גלעד שרון. מאחר וזהו גלגולו השני של ההליך, נאלצה הפרקליטות לבקשת רשות ערעור מבית המשפט העליון, וזו אכן ניתנה לה, באשר מדובר בסוגיה עקרונית שחלק מרבדיה טרם נידונו בפסיקת בית המשפט העליון. כן נקבע, כי בקשת הרשות תהווה כתב הערעור עצמו.
רע"פ 8600/03 מדינת ישראל נ' גלעד שרון 