האגודה לזכות הציבור לדעת העניקה אמש (א', 14.12.03), בטקס רב-רושם, את הפרס לביקורת התקשורת על-שם אברמוביץ' לשנת 2003, הניתן עבור "תרומה אמיצה, איכותית ומשמעותית במיוחד לביקורת התקשורת בישראל", לעיתונאים חגי סגל, עד לאחרונה ראש מחלקת החדשות בערוץ 7 ופובליציסט בעיתון מעריב, ולעיתונאי עו"ד בן-דרור ימיני, עורך מדור הדעות במעריב.
הטקס התקיים אמש בתיאטרון ירושלים, במעמד חברי כנסת ואישי ציבור. ממלא מקום רה"מ ושר התמ"ת והתקשורת, אהוד אולמרט, ביטל ברגע אחרון את השתתפותו בטקס, כנראה כדי לחמוק מביקורת על תוכניתו המדינית.
חברי ועדת הפרס השנה היו אלוף (מיל') אורן שחור, הסופר איל מגד, ד"ר מור אלטשולר, עו"ד עדי הדר, פרופ' אלי פולק - יו"ר האגודה לזכות הציבור לדעת. יו"ר הוועדה, ח"כ ד"ר יובל שטייניץ (ליכוד), המשמש גם כיו"ר נשיאות האגודה לזכות הציבור לדעת, הודיע כי זו השנה האחרונה בה יעמוד בראש ועדת הפרס.
נימוקי הוועדה למתן הפרס לחגי סגל בנימוקי הוועדה על מתן הפרס לחגי סגל, נאמר כי סגל פרסם לאחרונה מאמרים בכלי תקשורת מובילים, בהם מתח ביקורת מהותית על התקשורת הישראלית. ואולם, גולת הכותרת של ביקורתו על התקשורת, היא ה'מונכון' של ערוץ 7. מדובר במילון "מכבסת מילים" של התקשורת, בעיקר בתחום המדיני-פוליטי, המציע מונחים אלטרנטיביים לאלה המקובלים בתקשורת, כמו למשל - "מחבל תנזים" במקום "פעיל תנזים"; "נרצחים" במקום "הרוגים; "תהליך מדיני" במקום "תהליך שלום"; "חיילנו" במקום "חיילי צה"ל".
פרויקט נוסף שהפיק סגל הוא תקליטור בשם "הכתובת היתה באוויר", בו ניתן למצוא דוגמאות רבות לדרך האוהדת והחד-גונית שבה נתקבל הסכם אוסלו בתקשורת הישראלית, ולכשלונה של זו לקיים דיון אמיתי, ביקורתי ומאוזן בנושא.
ועדת הפרס נתנה דעתה להרשעתו האחרונה של סגל בעבירות של קיום שידורים ללא זיכיון לפי פקודת הטלגרף, אותן ביצע בזמן הפעלת תחנת הרדיו של ערוץ 7, אך "לאחר התלבטות התקבלה הדעה, כי מאחר ואין מדובר בעבירה שיש עימה קלון, העבירה והעונש אינם מבטלים את תרומתו של סגל בביקורת התקשורת ואת הזכויות העומדות לו בתחום זה".
חגי סגל, שנשא דברים בעת קבלת הפרס, אמר: "אני לא כל כך רגיל לקבל פרסים, והרבה יותר רגיל לקבל כתבי אישום, אבל בעצם יוצא כאן הערב שאני מקבל פרס, על כתבי אישום שאני מגיש לפעמים נגד אחרים: נגד כלי תקשורת, עורכים וכתבים".
עוד הוסיף סגל, כי "טוב שיש לפחות אגודה כמו 'לדעת', המטפחת את הביקורת על התקשורת ועל העיתונאים, כיוון שכלי התקשורת, הם שמכתיבים לנו את השפה וסדרי העדיפויות הלאומיות, תוכניות מדיניות, גדרות וגבולות".
בעוד שבועיים צפוי להיגזר דינו של חגי סגל, שהורשע, כאמור, בעבירות של קיום שידורים ללא זיכיון לפי פקודת הטלגרף [
ראו קישורים]. בשלב הטיעונים לעונש, ביקשה הפרקליטות להטיל עליו עונש מאסר שניתן להמירו בעבודות שירות, וכן קנס כספי גבוה של מאות אלפי שקלים.
נימוקי הוועדה למתן הפרס לעו"ד בן-דרור ימיני הפרס לימיני הוענק לו בזכות כך שכעורך מדור הדעות במעריב, מתח ביקורת עקבית ונוקבת על התקשורת הישראלית. כך למשל, קבע במאמר שפורסם לאחר בחירות 2003, כי הציבור הישראלי איבד אמון בתקשורת בשל ניסיונה להשפיע על תוצאות הבחירות. כדוגמא, נתן את התנהלות עיתון "הארץ", שפרסם בהרחבה את פרשת סיריל-קרן שהיתה פרי הדלפה מגמתית ומכוונת בחירות של הפרקליטה, עו"ד ליאורה גלאט ברקוביץ'. כן הוסיף, כי עיתון "הארץ" אשר דיווח לקוראיו על החשדות שהועלו כנגד ראש הממשלה, אריאל שרון, פסח משום מה על החשדות שהועלו כנגד עמרם מצנע.
ואולם ימיני לא הסתפק רק בביקורתם של אחרים אלא הרשה לעצמו לבקר אף את העיתון בו הוא מועסק. במאמר שפורסם לאחרונה ב"מעריב", מתח ימיני ביקורת על עורך העיתון שלו, אמנון דנקנר בנושא פיטוריו הבלתי מוצדקים, לטענתו, של העיתונאי יהודה נוריאל.
"על הדרך האמיצה, הנחרצת והעקבית בה השמיע את ביקורתו, נמצא עו"ד בן-דרור ימיני ראוי לפרס הישראלי לביקורת התקשורת תשס"ג".
