התקשורת הערבית הועמדה אתמול, ללא ספק, באחד המבחנים המורכבים ביותר שידעה בתולדותיה. בעולם הערבי עוררה הידיעה בדבר לכידתו של נשיא עירק המודח סדאם חוסיין רגשות מעורבים. בעוד אזרחים עירקים רבים ואזרחי מדינות המפרץ יצאו לרחובות בקריאות שמחה וצהלה, הרי שחלק מן הציבור הערבי קיבל את "הידיעה המרה" בתחושת תדהמה ותסכול, מהולות בזעם.
אופן סיקור האירוע אכן שופך אור על הדילמה בפניה ניצבו כלי התקשורת הערביים. דילמה זו באה לידי ביטוי בעיקר באופן הסיקור של סוכנויות הידיעות הערביות, אשר מלבד ה"מפרציות" שבהן, התעלמו לחלוטין מהאייטם התקשורתי. כמו כן, באה הדילמה לידי ביטוי גם בתחנות הטלוויזיה הערביות הממסדיות (להוציא את הרשתות העצמאיות - אל-ג'זירה ואל-ערביה) אשר לא חרגו ממנהגן והמשיכו בלוח השידורים הרגיל, תוך אזכור אינפורמטיבי של האירוע במהדורות החדשות הקבועות.
הבוקר תפסה סוגיית לכידתו של סדאם, באופן בלתי נמנע, את העמודים הראשיים של העיתונים הערביים. תמונותיו של סדאם, סקירות על פועלו וכתבות אודות המבצע ללכידתו, כיכבו בעמודי השער של העיתונים. חלק מכלי התקשורת בירכו על המעצר, חלקם מחו בתוקף על אופן הצגת צילומיו של סדאם קבל עם ועדה וחלקם בחרו שלא לנקוט עמדה, פשוטו כמשמעו.
סדאם חוסיין הטביע ללא ספק את חותמו על העולם בכלל ועל הציבור הערבי. הרודן, אשר שלט ביד ברזל בעמו שלו, ואופיין באכזריות שלא נודעה כמותה, עדיין נחשב לדמות נערצת על-ידי חלק לא מבוטל מהציבור הערבי והמוסלמי. העיתונות המקומית במדינות ערב נוהגת כמנהגה, וגם הפעם היוותה בבואה המשקפת היטב ובמדויק את הלכי הרוח ברחוב הערבי.
התקשורת המצרית - עמדה רופפת מצרים נמנית על המדינות הערביות שלא נקטו עמדה מפורשת ביחס למעצרו של סדאם. העיתונות המצרית הסתפקה היום במסירת דיווחים אינפורמטיביים בלבד על דבר המעצר. עמדתה הרשמית של מצרים נמסרה אמש מפי שר החוץ המצרי, אחמד מאהר, שהביע תקווה כי המעצר יזרז את העברת השלטון בעירק לידי העם העירקי.
תושבי מצרים לא מצאו עניין אתמול בטלוויזיה המצרית שהמשיכה לשדר במונוטוניות האופיינית לה. הללו העדיפו על פניה את "אל-ג'זירה" ו"אל-ערביה" - הרשתות הגדולות והפופולריות ביותר בקרב העולם הערבי.
שלטונות מצרים כדרכם אינם נוקטים בצעדים פרובוקטיביים, שיש בהם כדי לעורר רגשות זעם בקרב הציבור במדינה, מה גם שבמקרה של סדאם חוסיין, השנוי במחלוקת, עדיף היה לשלטונות לשמור על פרופיל נמוך. דבר המעצר חולל אמנם סערה בשיח אנשי הרוח במצרים, בעיקר על-רקע אופן הצגת הצילומים על-ידי האמריקנים, אך הדבר לא התפתח לכדי יציאת מפגינים לרחובות.
התקשורת הסורית - בין ברכות לעמדה פושרת ביטאון מפלגת הבעת' הסורית בירך על מעצרו של סדאם חוסיין והציב כעדיפות ראשונה את שחרורה של עירק ועצמאותה. "מעצרו של סדאם חוסיין שם קץ לתקופה קשה שעברה על העם העירקי במשך שלושים שנה", נכתב בעיתון.
"סדאם היווה בעיה עבור היחסים הבין-ערביים ומכשול בפני גיבוש הבנה ערבית... הסרתו דוחקת את התירוצים לסכסוכים הפנים-ערביים". העיתון הוסיף וקרא להיפטר מהמנטליות "הסדאמית" אשר הביאה לשפיכת דמם של עירקים, סורים, כוויתים, אירנים ואחרים.
גם שר ההסברה הסורי, אחמד אל-חסן, התבטא אתמול בקצרה בנוגע למעצר, ואמר: "עמדת סוריה כלפי עירק אינה מבוססת על אנשים... סוריה מייחלת לעם העירקי להשיג את ריבונותו ושהכיבוש יוסר מאדמתו". את הדברים הביאה סוכנות הידיעות הסורית.
התקשורת הירדנית - "השפלת האומה" גם מירדן לא יצאה כל התייחסות רשמית למעצר, למעט הודעה קצרה שהתפרסמה מטעם דוברת הממשלה בסוכנות הידיעות הירדנית, שעיקרה: "ירדן ניצבת לצד העם העירקי בכל הנוגע לסוגיית ההגדרה העצמית ומייחלת לו עתיד פורה". "מעצרו של סדאם", נכתב בהודעה, "הוא עניין השייך לעירקים".
ואולם, הפרשנויות בעיתונים הירדנים היו יותר נחרצים. הללו יצאו בחריפות נגד אופן הצגת צילומיו של סדאם בתקשורת וטענו כי מדובר בהשפלה עבור האומה הערבית כולה. הפרשן חלמי אל-אסמר כתב: זהו יום שחור, יום שהפך את הרוצחים והפושעים [הכוונה לאמריקנים] ל'אחים' ו'אוהבים'".
העיתון הירדני הממסדי "אל-ראי" פרסם פרשנות תחת הכותרת "כניעת סדאם - סיום של סרט הודי" פרי עטו של הפרשן סולטאן אל-חיטאב. מאמר הפרשנות מביע היטב את האמביוולנטיות השוררת בעולם הערבי כלפי מעצרו של סדאם, או נכון יותר לומר, כלפי אופן הצגת מעצרו: "חשנו תסכול והשפלה, לא משום שסדאם הוא גיבור, אלא משום שהוא היה מנהיג ערבי שהגיע למצב כזה ומשום אופן ההתייחסות כלפיו".
ירדן, כידוע, מורכבת ברובה מאוכלוסייה פלשתינית המבטאת רגשות אהדה כלפי השליט העירקי המודח, סדאם חוסיין, בין השאר בשל התמיכה שהעניק לאחיהם בשטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה.
התקשורת האירנית - דמעות של שמחה בתקשורת האירנית ניכרו גילויי השמחה על-רקע מעצרו של סדאם חוסיין. העיתונות האירנית יצאה הבוקר בכותרות ענק: "נעצר הדיקטטור סדאם חוסיין המושפל".
שדרנית הרדיו האירני, אשר דיווחה אתמול לראשונה את הידיעה בדבר מעצרו, לא יכלה להסתיר את דמעות השמחה שזלגו מעיניה, ואמרה: "נעצר הדיקטטור שידיו מגואלות בדם של חפים מפשע - הדיקטטור השנוא ביותר עלי אדמות". היא הביעה תקווה כי המעצר ייתן מרפא לפצעי האמהות האירניות אשר שלחו את בניהם לחזית במהלך מלחת אירן-עירק.
התקשורת המפרצית - שחר חדש על עירק על אף העובדה שעד לשעה זו לא התפרסמה כל הודעה רשמית מטעם מנהיגי מדינות המפרץ, העיתונים המפרציים הביעו היום שביעות רצון רבה ממעצרו של נשיא עירק לשעבר.
העיתון "אל-איתיחאד" הטיח האשמות בסדאם חוסיין על רקע הפשעים שביצע נגד האנושות לאורך תקופת שלטונו. העיתונים "אל-ח'ליג'" ו"אל-ביאן" טענו כי המעצר הוא מתנה עבור בוש לקראת הבחירות ובד בבד מתנה עבור העם העירקי המדוכא.
תחת הכותרת "התחלה וסוף" נכתב בעיתון "אל-איתיחאד": "מעצר סדאם באופן המפתיע הזה מוכיח כי כל מי שסדאם נסמך עליהם - הפילו אותו, מי שבטח בהם - בגדו בו, מי שהטיל את יהבו עליהם - שיקרו לו ומי שציפה מהם - נטשו אותו. הוכח כי נישקו מלא סדקים ודבריו חסרי ערך, וההיסטוריה הכתה בו... הסיום המשפיל הזה [כדאי] שיהיה ללקח". "אל-איתיחאד" מסכם את דבריו, ואומר: "מבצע 'שחר אדום' מפציע שחר חדש על עירק - עירק נקייה מדאגות, פראנויות ופחדים".
סוכנויות הידיעות - "לא ראיתי, לא שמעתי" סוכנות הידיעות הכוויתית היא היחידה שנתנה כיסוי מלא לאייטם התקשורתי. את הסוכנות הסעודית ניתן להכתיר במקום שני מבחינת היקף סיקור הפרשה, והיא פרסמה באופן שוטף הודעות מטעם הבכירים האמריקנים והעירקים בנוגע להתפתחויות, בצירוף סיקור פעילותו של סדאם מיום עלייתו לשלטון בעירק.
שאר סוכנויות הידיעות המפרציות - קטר, בחריין ומדינת האמירויות הערביות, הסתפקו בפרסום דיווחים אינפורמטיביים, ללא כל התייחסות לתגובות בעולם הערבי ולהצהרות מנהיגי העולם.
ואולם, למעט סוכנויות הידיעות של מדינות המפרץ, אופן הטיפול של כל סוכנויות הידיעות האחרות [מלבד סוכנות הידיעות המצרית שלא היתה גישה אליה מטעמים טכניים], היה בבחינת "לא ראיתי, לא שמעתי, לא דיברתי". סוכנות הידיעות הפלשתינית וסוכנויות הידיעות של סוריה, לוב ותימן התעלמו לחלוטין מהאירוע.
סוכנות הידיעות הירדנית כאמור פרסמה את הודעת דוברת הממשלה התמציתית.
