ועדת הכנסת הצביעה כצפוי נגד הסרת חסינותו של ח"כ מיכאל גורלובסקי.
נגד הסרת החסינות הצביעו 11 חברי כנסת: רוני בר-און, אהוד יתום, ענבל גבריאלי, יולי אדלשטיין, אלי אפללו, ניסים זאב, דוד טל, אליעזר (צ'יטה) כהן, מאיר פרוש, דניאל בנלולו ויצחק כהן.
בעד הסרת החסינות הצביעו 6 חברי כנסת: דליה איציק, דני יתום, שלום שמחון, רוני בריזון, רשף חן וזהבה גלאון. ח"כ גדעון סער נמנע.
ח"כ רוני בר-און: אין עדות וראייה להגשת כתב אישום נגד גורלובסקי יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ רוני בר-און, טען בדיון שקדם להצבעה כי לא השתכנע מדברי היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, בדבר הצורך להסיר חסינותו של ח"כ מיכאל גורלובסקי, המואשם בהצבעה כפולה במליאת הכנסת בעת אישור התוכנית הכלכלית.
"אין עדות וראייה נוספים להגשת כתב אישום נגד גורלובסקי. כל האישום מסתמך על הודעת גורלובסקי בלבד. אם היו אומרים לו את זה מלכתחילה, איני יודע אם הוא היה מודה במעשיו. לא נתת שיקול דעת מתאים בין פרשת חזן לזו של גורלובסקי. איפה קו פרשת המים - שחבר כנסת יעשה דבר, ומעשיו יועברו לטיפול היועמ"ש", אמר בר-און.
ח"כ בר-און הוסיף, כי יש לנהוג במשנה זהירות כאשר מנהלים חקירה פלילית נגד חבר כנסת, ולא להשתמש בהודאתם לרעתם, מקום שאין ראייה חיצונית שתסייע באישום נגדם. "ההודאה במעשה והאופן שנקטה הכנסת עצמה, פתיחת הליכי משמעת, הקמת צוות בדיקה שימוע בוועדת אתיקה, הדבר מראה שיש לכנסת את היכולת לטפל בכשל".
היועמ"ש: איני רואה טעם לדיון היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, שהיה ראשון הדוברים, ביקר את החלטת ועדת הכנסת מאתמול שלא להסיר את חסינות ח"כ יחיאל חזן [
ראו קישור]. "מה שציער אותי זה שנשאלתי שאלות ועל כל שאלה השבתי. אני באמת לא יודע אם יש טעם לדיון היום. אף אחד לא יכול לבוא ולומר שהיועץ המשפטי ישב בוועדה ולא השיב" (כך, בפנייתו לח"כ אלי אפללו, שאמר דברים אלו; ר.נ.ה).
בהמשך דבריו התמקד רובינשטיין בבקשה להסיר חסינותו של גורלובסקי, וציין כי על-פי תקנון הכנסת - בהחלטת ועדת הכנסת (מ-1996) ובהחלטת ועדת האתיקה (מיוני 2003), נקבע מפורשות כי אין בשום מקום ופנים אפשרות להצביע הצבעה כפולה ושאינה אישית, תהיינה הנסיבות אשר תהיינה.
כן ציין, כי אף ועדת האתיקה של הכנסת ראתה את מעשיו של גורלובסקי בחומרה, כאשר החליטה ביוני 2003 שח"כ גורלובסקי יושעה למשך כחמישה חודשים מישיבות ומליאת הכנסת. עם זאת, הדגיש, סנקציה זו אינה יכולה לבוא במקום הליך פלילי. עוד ציין, כי ועדת האתיקה לא נקטה נגד גורלובסקי צעד ממשי של ענישה, כיוון שבתקופת ההשעיה היתה פגרה.
ח"כ רוני בר-און מסר בוועדה, כי נודע לו שהיועמ"ש קיים שיחה עם יו"ר הכנסת בתחילת הפרשה, ואמר לו ש"אם המדובר בתופעה אז ילכו לדין פלילי". על-כך השיב לו היועמ"ש, כי בזמנו נחקרו שמונה חברי כנסת, חמישה מהם באזהרה. תיק החקירה בנוגע לשניים מהם נסגר מחוסר אשמה (השר פורז וח"כ ואסל טהא), ותיק נגד ח"כ נוסף נסגר מחוסר ראיות. בשעתו, ציין היועמ"ש, ראה כי מדובר בתופעה, ולכן הורה על פתיחת חקירה.
ח"כ בר-און טען נגד היועמ"ש, כי יש מקום להקל דווקא עם גורלובסקי, בשל ההליך המשמעתי שנוהל נגדו בכנסת. רובינשטיין השיב, כי הדבר אכן נעשה. "לא היה עניין של יד קלה. אין יד קלה בשאלות אתיקה, אך הגענו לכלל מסקנה כי הטיית הצבעה היא מעשה חמור מאד מה שיכול לגרום להטייה בפועל", אמר.
בניסיון לשכנע את חברי הכנסת להסיר חסינותו של גורלובסקי, הבטיח רובינשטיין לחברי הוועדה, כי אם בג"צ לא יקבל את העתירות [שבדרך; ר.נ.ה.] - המבקשות לכפות על הכנסת להסיר חסינותו של חזן, הוא ימשוך את כתב האישום נגד גורלובסקי. רובינשטיין ציין, כי בכל מקרה לא ינוהל כתב אישום רק נגד אחד מהם: או נגד חזן וגורלובסקי, או שלא ינוהל יוגש כתב אישום כלל.