בית משפט השלום בירושלים גזר בין 3 ל-6 חודשי מאסר בפועל, שניתן להמירם בעבודות שירות, על 4 ממנהלי ערוץ 7, לאחר שהרשיע אותם לפני כחודשיים בעבירות על חוקים שונים, חלקם מנדטוריים, הנוגעים כולם לקיום שידורים לא-חוקיים, בתום משפט שנמשך כ-5 שנים [
ראו קישורים].
"קשה מלאכת גזירת הדין, והיא קשה שבעתיים כאשר מדובר בנאשמים עתירי זכויות בתחום הפעילות הציבורית וההתנדבותית, אשר לרובם אף עבר צבאי מרשים ביחידות קרביות ובתפקידי פיקוד", ציין סגן נשיא בית המשפט, השופט יורם נועם, בפתח גזר הדין.
העונשים את העונש הכבד ביותר, השית השופט נועם על יעקב כץ (כצל'ה), אחד משני בעלי הערוץ, שהורשע גם בעבירות של עדות שקר ושבועת שקר, בכך ש"טען בכזב, בשני תצהירים שהגיש לבג"צ, כי ערוץ 7 לא שידר מעולם מן היבשה וכל שידוריו הופצו מחוץ לתחום המים הטריטוריאליים של המדינה". על כצל'ה נגזרו 6 חודשי מאסר בפועל, הניתנים להמרה בעבודות שירות וכן קנס של 50,000 ש"ח. על שותפו, יואל צור, נגזרו 3 חודשי מאסר בפועל, הניתנים להמרה בעבודות שירות, וקנס של 30,000 ש"ח.
על הרבנית שולמית מלמד, ששימשה מנהלת האולפנים ומערך תוכניות השידור, נגזרו 3 חודשי מאסר, הניתנים להמרה בעבודות שירות וקנס בסך 25,000 ש"ח. על מנהל חטיבת החדשות של הערוץ, חגי סגל, שהיה אחד ממורשעי המחתרת היהודית של שנות ה-80', נגזרו 6 חודשי מאסר על-תנאי, וקנס בסך 30,000 ש"ח.
על הרב זלמן מלמד, שכיהן כדירקטור בתאגידים שהפעילו את התחנה, נגזרו 4 חודשי מאסר על-תנאי וכן קנס בסך 25,000 ש"ח. על המהנדס יאיר מאיר, שהופקד על כל המערך הטכני של התחנה והיה אחראי על תכנונו, הקמתו ותחזוקתו, נגזרו 3 חודשי מאסר בפועל הניתנים להמרה וקנס בסך 30,000 ש"ח.
על השדרים ועורכי התוכניות גידי שרון ודוד שפירא, נגזרו 4 חודשי מאסר על-תנאי. לשרון התווסף קנס בסך 20,000 ש"ח ולשפירא קנס בסך 25,000 ש"ח. באשר לשדר אדיר זיק, הנלחם בימים אלה על חייו מול מחלת הסרטן, נענה השופט לבקשת הפרקליטות והסניגוריה, להסתפק בחתימה על התחייבות בסך 20,000 ש"ח, שלא לעבור עבירות מסוג אלה בהן הורשע, במהלך השנתיים הקרובות.
על רב החובל של האונייה, שאול אבני, נגזרו 3 חודשי מאסר על-תנאי וקנס בסך 20,000 ש"ח. על כל אחד מ-3 התאגידים שהפעילו את הערוץ - ש.פ.ה. פרסום בע"מ, ארץ הצבי - ערוץ 7 בע"מ ובית אל ספנות בע"מ - נגזר קנס בסך 150,000 ש"ח.
המחלקה הכלכלית-פיסקאלית בפרקליטות המדינה הודיעה, כי בכוונתה לערער על "קולת העונש" של המורשעים. בפרקליטות ציינו, כי מפיעלי תחנות פיראטיות אחרות נידונו לעונשים כבדים יותר. במיוחד ציינו בפרקליטות את עונשו של יעקב כץ, שהורשע גם בעדות שקר, ולמרות זאת נגזרו עליו רק 6 חודשי עבודות שירות וקנס.
השיקולים להקל/להחמיר בעונש השופט נועם ציין, כי "נדרשו לשמיעת הראיות כ-50 דיונים, והתיק תפח במימדיו עד שתפס כ-3,000 עמודי פרוטוקול, 750 עמודי סיכומים בכתב ו-900 מוצגים. מדובר, איפוא, בתיק חריג בהיקפו הראייתי, וכתוצאה מכך נמשכו ההליכים מעל ומעבר למקובל ונתעכבה ההכרעה בדין".
"מול הצורך בהחמרה בדינם של ראשי התחנה - כץ וצור - עומדות נסיבותיהם האישיות יוצאות הדופן. כץ הוא נכה צה"ל בשיעור של 70% בעקבות פציעתו הקשה במלחמת יום הכיפורים, וצור איבד את רעייתו איטה ז"ל ובנו אפרים ז"ל בפיגוע טרור רצחני בשנת 1996, בעיצומה של התקופה הרלבנטית לאישום". אך מנגד, "מעשיהם של הנאשמים חמורים בראש ובראשונה נוכח מהות העבירות והיקף השידורים. אין מדובר במשדר בודד או ב'תחנה מקומית'".
במסגרת השיקולים להקל בעונש, קיבל השופט נועם כמעט את כל טיעוניהם של הסניגורים, עורכי הדין גיורא אדרת, דן סלע ונתן שמחוני, וציין כי הנאשמים "הם שימשו ומשמשים אות ומופת לאחרים בתרומתם המרשימה בעבר ובהווה לזולת, לקהילה, לחברה ולמדינה. מליצי היושר הרבים וכן התביעה הכללית ראו בנאשמים מלח הארץ. ואולם, מכאן גם נגזר היבט מחמיר למעשיהם, שכן כפעילי ציבור הנושאים בתפקידים רבים ומגוונים בקהילה, לרבות בתחום החינוך והתקשורת, הם יצרו מודל להפרת החוק בריש גלי".
"עוד אתחשב לקולא בעובדה שהנאשמים לא ביצעו את העבירות ממניע כלכלי של הפקת רווח כספי מהפצת השידורים, אלא מתוך מטרה להקים כלי תקשורת הולם לקהל היעד שלהם; אם כי, כל אחד מהם זכה לקבל שכר חודשי עבור פעילותו בתחנה, קרי - בגין ביצוע פעילותו הבלתי חוקית".
שיקולים נוספים לקולא היו, "אי-אכיפת החוק כנגד התחנה במשך שנים, שיצרה אצל מפעיליה תחושה שעוונם אינו חמור כל כך, ובפרט כאשר התראיינו באולפניה אישים רמי מעלה, ובכללם - חברי כנסת ושרים... העובדה שלא הוכח כי אי-פעם הפריעו שידורי התחנה לכוחות הביטחון או לתקשורת האווירית", מהלכי הנאשמים לאחר הכרעת הדין להפסקה מיידית של השידורים ולמכירת האונייה. "שיקול נוסף ומשמעותי לקולא, יש לראות בחלוף הזמן הרב בין התקופה הרלבנטית לאישום [השנים 95'-98'] לבין מועד גזר הדין".
עונשו של יעקב כץ באשר ליעקב כץ, הסניגוריה הגדירה את עניין התצהיר הכוזב כ"'ליקוי מאורות' ו'כשלון חד-פעמי' של כץ, עת פעל מתוך 'להיטות יתר' להצלת מפעל חייו, בדרך הזרה והחריגה לתיפקודו הנורמטיבי".
השופט נועם קבע, כי "חומרת העבירות ונסיבות ביצוען – הן בהפעלת תחנת השידור והן בעדות השקר שבאה בעקבותיה – מחייבות הטלת מאסר, להוקעת המעשים ולהרתעת הכלל מפני הכשלת בתי המשפט בכל רמותיהם. עם זאת החלטתי, לא בלי לבטים, לאפשר לכץ לרצות המאסר בעבודות שירות, אם יימצא מתאים לכך על-ידי הממונה, וזאת משלושה טעמים: הראשון והעיקרי – המחיר הכבד שהוא שילם בפציעתו האנושה במלחמה, שהותירה בו נכות קשה לצמיתות; השני – חלוף השנים מעת הגשת התצהירים וממועד ביצוע השידורים הנידונים באישום; והשלישי – מעלותיו וזכויותיו מעברו הצבאי המרשים ומפעילותו הציבורית וההתנדבותית רבת ההיקף".
חגי סגל: העונש האמיתי הוא קיומו של המשפט לכל אורך הקראת גזר הדין, התקבצו מחוץ לאולם בית המשפט כ-2,000 מפגינים, חברים, תומכים, רבנים, אישי ציבור וחברי כנסת מהימין, שבאו להביע תמיכה בנאשמים ולעודדם וכן לדרוש את הכשרת הערוץ.
בתגובה לגזר הדין, אמר יעקב כץ (כצל'ה): "אני לא מתעסק בהחלטות בית המשפט. בוודאי שצריך לדאוג לכך שכל מי שרוצה להשמיע את קולו, יוכל לעשות כן. זה דבר היאה למדינה מערבית... כל חיי אני עושה עבודות שירות. אם הייתי צריך לעשות מאסר בפועל - אין לי שום בעיה עם זה, הייתי לומד שם תורה. אנחנו לא מפחדים ממאסר בפועל או מעבודות שירות. הכי חשוב שחופש הביטוי יישמר".
מנהל חטיבת החדשות, חגי סגל, אמר: "העונש האמיתי הוא עצם קיומו של המשפט הזה, שלדעתי בכלל לא היה צריך להתקיים. אילו היו נותנים לכל אחד להתבטא ולשדר. מה שהציק לי הוא שהמשפט המשיך להתקיים... העונשים אינם קלים, 30 אלף ש"ח קנס לעיתונאי שכל חטאו הוא שרצה להתבטא ולבטא את דעתו".
השדר אדיר זיק, אמר בתגובה: "גזר הדין היה צפוי. מה שחשוב כרגע, זה שנמשיך לשדר וקולו של הערוץ ימשיך להישמע בכל רחבי הארץ".
ח"כ איתן כבל (עבודה), שלחם מאז שנות ה-90' המוקדמות בערוץ 7, אמר: "אני שמח שבית המשפט קבע סופית, שערוץ 7 פעל באופן בלתי חוקי וקבע שגם המתנחלים במדינת ישראל, שיש להם את הלובי הכי חזק במדינה, אינם מעל החוק. כולם במדינת ישראל שווים בפני החוק".
ח"כ גילה פינקלשטיין (מפד"ל), שהשתתפה אף היא בהפגנה מחוץ לאולם בית המשפט, אמרה כי "ישראל היא המדינה הדמוקרטית היחידה באזור של משטרים בהם סותמים את הפה לדעות שונות. אסור לנו להיות כמוהם".
לדבריה, "סגירתו המאולצת של הערוץ נתנה אישור לתחושה כי קיימת אפליה בין חלקים שונים של העם. האפשרות החוקית שנתנה אתמול הממשלה להפעלתו של הערוץ, מהווה תשובה ניצחת לכל מי שחשב שמדובר באפיזודה או בחבורה של מפרי חוק ותו לא".
סיעת תקומה פרסמה הודעה, בה קראה "לרשויות החוק, ליועצת המשפטית לממשלה ולפרקליטות, להתפנות למלחמת חורמה במפירי החוק החמורים והמזיקים באמת בתחום הרדיו, הלא הם תחנות השידור הפיראטיות במגזר הערבי".
לדבריהם, "תחנות אלו המסיתות נגד העם היהודי במולדתו, נגד החוק ונגד המדינה פועלות כמעט ללא הפרעה, ואיש מהשדרנים טרם הועמד לדין".
שלב הטיעונים לעונש העונש המירבי הקבוע בחוק בגין העבירות בהן הורשעו ראשי ערוץ 7: 3 שנות מאסר בפועל ו-4.27 מיליון ש"ח קנס.
בשלב הטיעונים לעונש, ביקשה פרקליטות המדינה לגזור עונשי מאסר בפועל על 4 ממנהלי ערוץ 7: יעקב כץ (כצל'ה), יואל צור, שולמית מלמד ויאיר מאיר. על 6 המורשעים האחרים - שדרנים ורב החובל של האונייה - שהורשעו אף הם בעבירות דומות, מבקשת הפרקליטות להטיל רק עונשי מאסר על-תנאי וקנסות כבדים [
ראו קישור].
הממשלה תתמוך בחוק שיאפשר לערוץ 7 להתמודד במכרזים אמש, החליטה הממשלה לתמוך בהצעת החוק שהציע ממלא-מקום ראש הממשלה ושר התמ"ת והתקשורת, אהוד אולמרט, לפיה תוכל הממשלה להכריז על הקמת ערוצי רדיו ייעודיים, על-מנת לתת מענה למגזרים יעודיים שונים.
להצעת החוק משמעות מיוחדת, ולכן היא הובאה לדיון בממשלה ולא רק בוועדת השרים לענייני חקיקה. על-פי ההצעה, בחירת הזכיין תתבצע, כמובן, באמצעות מכרזים ממשלתי, שגם ערוץ 7 והערוצים הפיראטיים של ש"ס יוכלו להתמודד בהם.
ת.פ. 4830/98 מדינת ישראל נ' יעקב כץ ואח' 