חיי אדם וכבודו - כנס בינלאומי

כנס בילאומי בנושא חיי אדם וכבודו יתקיים במשכנות שאננים, המרכז לאתיקה בירושלים, בין התאריכים 11-15 בינואר. הכנס הבינלאומי בנושא חיי אדם וכבודו הינו הראשון בסדרת כנסים שייערכו אחת לשנתיים במסגרת המרכז לאתיקה בירושלים של משכנות שאננים, ויוקדשו להיבטים שונים של נושא זה. הכנס מתקיים בחסות הקרן לירושלים בסיוע ממשלת הסן, גרמניה ומנהלו האקדמי הוא הפרופ' אסא כשר. לדברי רות חשין, נשיאת הקרן לירושלים ויו"ר משכנות שאננים: "סדרת הכנסים הבינלאומיים שאנו פותחים במשכנות שאננים, מטרתה להתוות מסגרת רעיונית ותשתית תיאורטית לדיון בשאלות יסוד הקשורות בחיי האדם וכבודו, באופן הניתן ליישום בחיי המעשה. בסופו של דבר מטרתנו הוא להציע משנה סדורה, שתסייע בהתמודדות טובה יותר עם סוגיות אתיות העולות על סדר יומנו, איש איש לפי עיסוקו". עוד מוסיפה חשין ואומרת: "אם אכן נעמוד בסופו של תהליך ביעדים שהצבנו לעצמנו בכל הקשור לעיסוק באתיקה, הרי נצליח להכניס תוכן חדש לפסוק "כי מציון תצא תורה...".

מטרות הכנס

מטרת הכנס לקיים דיון מעמיק בנושאים בעלי חשיבות עליונה הנוגעים להגנה על חיי אדם וכבודו, בהשתתפות מרצים מובילים בתחומי העניין הקשורים לנושא, לחזק את ההגנה על חיי אדם וכבודו לבסס את מעמדן של ישראל וירושלים כמרכזים לקידום ערכי כבוד האדם. הכנס יעסוק בשלושה היבטים: חיי הילד וכבודו תורת המלחמה הצודקת אחרי ה-11 בספטמבר 2001 החולה הנוטה למות: סיוע רפואי בהתאבדות כל מושב יכלול שתי הרצאות, כשעה כל אחת, שלאחריה יתקיים דיון בן שעה. במסגרת הכנס ינתנו הרצאות מיוחדות על-ידי אישים שהצטיינו בהרחבת התובנה האנושית בתחומי המוסר והאידיאלים האתים וביישומם בפועל: השופט פרופ' אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון, השופט בלטסר גרסון, מדריד, ספרד ופרופ' אבישי מרגלית, הקתדרה לפילוסופיה ע"ש שולמן האוניברסיטה העברית, ירושלים. עוד ישתתפו: מחו"ל: פרופסור אלן גבירת', הקתדרה לפילוסופיה ע"ש אדוארד קרסון, אוניברסיטת שיקגו, פרופסור רענן גילון, פרופ' (אמריטוס) לאתיקה רפואית, מכללת אימפריאל לטכנולוגיה מדעית ורפואה, לונדון, אנגליה, בריג. גנרל ד"ר אדווין מישבסקי, מנהל המכון לסוציולוגיה ופדגוגיה צבאית, האקדמיה הלאומית להגנה, וינה, אוסטריה, פרופ' ניק פושן, המחלקה לפילוסופיה, אוניברסיטת אמורי, אטלנטה, ארה"ב. מהארץ: תא"ל רחל דולב, (עו"ד), הצנזורית הצבאית הראשית, השופט (בדימוס) משה טלגם נשיא האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ונשיא 'לילך' - האגודה לקידום חיים ומוות בכבוד, פרופ' אסא כשר, מופקד הקתדרה לאתיקה מקצועית ולפילוסופיה של הפרקטיקה ע"ש לאורה שוורץ קיפ, אוניברסיטת תל אביב, ויועץ אקדמי של המכללה לביטחון לאומי, פרופ' תמר ליבס, ראש המחלקה לקשורת ועיתונות, האוניברסיטה העברית בירושלים, השופט (בדימוס) אמנון סטרשנוב, תא"ל (במיל') לשעבר שופט בית המשפט המחוזי, תל אביב ולשעבר הפרקליט הצבאי הראשי, יהודית קרפ, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, חברה ודווחית לשעבר של ועדת האו"ם לזכויות הילד, השופטת סביונה רוטלוי, בית המשפט המחוזי תל אביב, יו"ר הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה, פרופ' אברהם שטיינברג, בית החולים שערי צדק, פרופ' עמוס שפירא, הקתדרה למשפט ואתיקה ביו-רפואית ע"ש קלמן לובובסקי, אוניברסיטת תל-אביב, אלוף משנה פנינה שרביט-ברוך, רמ"ח הדין הבינלאומי בפרקליטות הצבאית. את הכנס תלווה התערוכה "אין מקום - No Place" של אלכס קרמר. ההרצאות עתידות לראות אור באוסף מיוחד שיוציא המרכז. הכנס מיועד לקהילה המקצועית ולקהל הרחב - הכניסה חופשית. ההרצאות יתנהלו בספרדית, עברית ובאנגלית וילוו בתרגום סימולטני. הכנס יתקיים במשכנות שאננים, מרכז הכנסים ע"ש קונרד אדנאואר, ימין משה ירושלים.

אין מקום - No Space, תערוכה של אלכס קרמר

התערוכה מלווה את הכנס "חיי האדם וכבודו" המרכז לאתיקה, משכנות שאננים. ציוריו של אלכס קרמר מקרינים פרץ של אנרגיה רגשית ומטרידים את הצופה. סגנונם האישי מאוד, הממזג חומר, מבע ורעיון, גובש ברוח האקספרסיוניזם, והוא מתעד את מחוות היד המציירת, את תנועת הגוף ואת הלכי הנפש במעין כתב תנועה פנימי. קרמר מצייר על הבד בתזזית תוקפנית: הוא מניח שכבות של צבע עבה זו על זו, ומתווה עליהן סימני חריטה, שרבוט והתזות צבע. מתוך מארג זה נגלים דימוייו. מהם הנחשפים מבעד לפני הצבע ומהם המכוסים ונמחקים תחתיו. ברישומיו, המצוירים בפסטל ובפחם על נייר מתוצרת עצמית, מוסבת הדרמה של הציור בצבע למתח הניגודים שבין שחור ללבן, והדמויות המושחרות צפות במרחב החשוף של הדף או לכודות בסבך של קורים דקים. ברבות מעבודותיו מתרכז קרמר בדמות האדם ובוחן אותה מנקודות מבט מנוגדות: בציורי השמן הוא מתאר בחלל האינטימי של סדנתו דיוקנים עצמיים, שנוצרו במשך שנים של התבוננות ותיעוד נוקב. כיסוי הפנים במטחי צבע או פציעתם בסכין-ציור הם מטפורות להתלבטות שבין הדחקה לחשיפה ובין ניכור לקרבה. המיזוג בין הסובייקט-המתאר לאובייקט-המתואר מתבטא בעוצמתם החריפה של דיוקנים אלה. ברישומים לעומת זה, נראות צלליות סכמטיות וחסרות-פנים של דמויות הפועלות במצבים שמקורם בחלומות, בזכרונות וברעיונות למיצגים. הדמויות, המתוארות בזוגות או בקבוצות, מקיימות ביניהן יחסי-גומלין הנראים לעתים תוקפניים ובוטים ולעתים נוגים ורכים. בעלי-החיים המשתתפים בסצנות תיאטרליות אלו מגלמים את השניות שבין היסוד החייתי והמאיים ובין היסוד הפואטי והמנחם. כך או כך, סוקר מבטו של האמן מעגלים של קיום אנושי, בין האני הקרוב אצל עצמו לבין מצבים וזיקות בין-אישיים. אלכס קרמר, נולד בטג'יקיסטן ב-1966, עלה לארץ ב-1982. בוגר "בצלאל", כיום מורה ב"בצלאל" ויוצר בסטודיו בסדנאות האמנים של "קרן ירושלים". מצייר בסגנון אישי אקספרסיבי מאד של הנחת שכבות צבע שמן על הבד ושימוש בחריטות, סכיני ציור (שפכטלים) והתזות צבע. ציור של תנועה סוערת, טעון אנרגיה נפשית. עולם הדימויים מבוסס בעיקר על דמויות אדם ודיוקנאות עצמיים המבטאים הלכי רוח אישיים, בדרך כלל תוקפניים. החיפוש אחר צורות הבעה ראשוניות וישירות מוביל לעיתים להפשטה הקרובה לציורי ילדים.