מארגני ראלי דאקאר 2004 הודיעו במפתיע (יום ו', 9.1.04), כי עם תום יומו ה-9 של המרוץ, החליטו לעצור את המרוץ לפחות למשך היומיים הקרובים ולחדשו לכל הקרוב רק ביום שני הבא (12.1.04).
ההחלטה החריגה הוסברה על ידי המארגנים בסיבות ביטחוניות, על-רקע איום פיזי שהתעורר מצידם של שבטים בדואים לוחמניים המסתובבים בדיונות. אך יש הטוענים כי המארגנים הגיעו למסקנה, כי הראלי השנה פשוט קשה ומסוכן אף יותר מכל שתארו והזהירו טרם היציאה לדרך בת 11,000 הקילומטרים.
דומה שמרבית המשתתפים קיבלו את ההודעה בהקלה מסויימת, מלבד צמד מכוניות האוו של מיצובישי שהיו היחידות להגיע למחנה
(BIVOUAC) טרם ירידת החשיכה, בעוד כל יתר מעט המשתתפים שעדיין שרדו את המרוץ, משרכים את דרכם באפילה כאשר הבדווים המקומיים מתחילים לסגור עליהם מכוון הגבעות.
יודגש, גם מבין מכוניות מיצובישי שאינן צמד ה"אוו המעופפות", אחוז הנופלים בדרך הינו גבוה ביותר, ואינו קטן ממספר הנכשלים בקרב המתחרים האחרים.
על-פי ההודעה הרישמית יורשו המכוניות לעשות את דרכן בנסיעה "מינהלתית" על כבישי האספלט לעבר נקודת המנוחה שנקבעה מראש לתחילת השבוע הקרוב, בעוד שהאופנוענים יוטסו בדרך האוויר היישר אל מעבר לגבולות מאוריטניה, כדי למנוע מהם את המאמץ ו/או הסיכון הגלום באלפי הקילומטרים של קטע הגישור הבלתי צפוי מראש.
ההחלטה לבטל את ימי המרוץ (10 - שבת ו-11), מגיעה באחד מריגעי שיא המשבר של הראלי, אשר השנה הינו קשה אף יותר מתמיד. פרישת המארגן הוותיק
רוברט אוריול שמה אתגר בפניהם של המארגנים החדשים, המנכ"ל -
גילברט יאסארו, והמנהל הספורטיבי -
פtטריק זנארולי. זה האחרון ניצח ב-1985 בג'יפ משופר, אך נודע כמי שבינו לבין האופנוענים נוצרו השנה מתחים אותם הוא מבקש לצמצם עתה - ולו לקראת השנה הבאה.
המארגנים מדגישים כי הם מפסיקים את המרוץ על רקע של איום "פיראטי" מצידם של גורמים פליליים, ולא מצידם של גורמי טרור אשר גם הם פעלו באזור בשנים קודמות. הם מציינים כי ההפסקה נערכת בתאום עם המארגנים בנמל האם בצרפת, וכי לא קיימת דאגה לחייהם של המשתתפים, אלא רק לרכושם - בו חשקו הבדווים העניים שבאזור המרהיב.
הנוף באזור המכונה
"עמק הפילים" אכן מרהיב, אלא שאיש מהמתחרים אינו יכול להתפנות להנות ממנו, שכן הקשיים הפיזיים מתבטאים בכל המובנים: המסלול ארוך מהרגיל ומגיע ללא מפחות מ- 1,000 ק"מ ליום, רובו קטעים תחרותיים, והניווט קשה מאוד וגורם לעיכובים רבים.
כך נותרו כעת רק 92 אופנועים מתוך 195 אופנועים שהחלו את המרוץ, 75 מכוניות מתוך 142 המכוניות שיצאו מצרפת ועוד 43 משאיות תחרותיות.
לאחר פתיחה מרשימה של קבוצת
ניסאן המבטיחה עם קשת נהגי חיזוק אותם קנתה ניסאן מכל מתחרה אפשרי, מתמחה עתה הקבוצה המגובשת - בעיקר בגרירה הדדית של האחד את השני...
הספויילר בעל שלוש הכנפיים המאפיין את מכוניות ניסאן הפך במרבית המכוניות למעין מיפרש מגוחך, המתנפנף לו חסר תועלת ברוח, ואף גורם למיפגע אירודינאמי במקום לשפר את יכולות אחיזת הדרך.
ב.מ.וו אקס חמש מפתיעה לטובה, ולבטח תקבל חיזוק במכירות לאחר שעד כה נחשבה לגי'פ יאפי המיועד לרושם קרבי נטול קבלות, מאחוריו ניצבים נהגי בוס רכרוכיים.
המזל הרע לא פסח גם על
יוטה קליינשמידט - נהגת הפולקסווגן מדגם טוארג, אשר נפלה לשלולית ונאלצה עקב כך להחליף את מנועה שהוצף מים, דבר האסור על-פי התקנות. בהפגינה רוח ספורטיבית למופת יצאה קליינשמידט ממכוניתה, וניסתה, ואף הצליחה, להציל חלק ניכבד מהמתחרים מליפול אל תוך הבוץ הטבועני אשר למעשה פסל אותה ככל הנראה מלהמשיך בתחרות.
יוטה ממשיכה אמנם בנסיעה, אך היא עושה זאת בינתיים על תנאי בלבד, שכן המארגנים טרם החליטו באם לאשר רישמית את המשך השתתפותה, וכך היא הפכה ככל הנראה פשוט לרכב סיוע לעמיתה לקבוצה.
קבוצת מיצובישי נותרה אם כן שוב כבשנים קודמות בראש החוד המתדלדל בהתמדה, כאשר צמד האוו מרחפות מעל הדיונות כאילו לא אירע דבר סביבן. סודן טמון ככל הנראה במערכת מיתלים קינטית המשולבת בחלוקת כוח הידראולית בין הגלגלים, אשר פותחה למעשה לתחרויות ראלי ה-WRC, והיא מוכיחה עצמה גם בדיונות של אפריקה המערבית.
בקרב האופנועים מובילה KTM בכל 5 המקומות הראשונים, ולאחר פציעות ופרישות במספר חסר תקדים, 3 שעות תמימות מפרידות בין רומא הרוכב במקום הראשון, לבין סיינט שבקום השני ובין שלושת הבאים מפרידים 28 דקות, 44 דקות וכשעה נוספת. הפרש קטן אם כן, בו הכל עדיין פתוח לתחרות עם חידוש המרוץ.
בעוד שהאופנוענים עשו דרכם בזמן כולל של 28 שעות, הרי המכוניות הסגורות, הבטוחות, והמצוותות בצמד - נהג ונווט, הקדימו אותם רק בכ-3 שעות! מחמאה גדולה אם כן לאופנוענים,
שכאמור את היומיים הבאים יבלו במנוחה לה הם זקוקים כאויר לנשימה.
דרוג המכוניות:
1.
פטרהנסל - מיצובישי אוו: 28 שעות
2.
מצואוקה - מיצובישי אוו: + 1 ש'
3.
שלסר - באגי פורד (מנוע) : + 2 ש'
4.
דה - מולה - ב.מ.וו אקס 5 : + 3 ש'
5.
אלפונד - ב.מ.וו אקס 5: + 4 ש'
על הצוות הישראלי ננסה לקבל מידע בהמשך היום, ונדווח מיד.
ובכן הגיע מידע, והוא אינו משמח:
דאקאר 2004 ימשיך בלי ישראלים הקבוצה הישראלית על 2 צוותיה – פרשה סופית ממרוץ ראלי דקאר 2004: ראשון נפל הצוות בריל – סגל, ובקטע ה- 9 והאחרון שנערך טרם הפסקת המרוץ, פרש גם הצוות השני - הנהג
עידו כהן והנווט אביב ספקטור. לדיברי יובל צוק המעביר את הידיעות מהשטח, נתקעו עידו וספקטור כבר בין נקודות הביקורת 1 ו- 2 של יום שישי ה- 9 בינואר, ונותרו בשטח כשהם מחכים לחילוץ.
לדיברי צוק "לצוות הלכו שני בולמים, ואין ביכולתם להתקדם עוד. מכיוון שלא הגיעו לנקודת הביקורת האחרונה עד 11:00 בבוקר, הם נפסלו."
מסתבר כי
בריל וסגל נפלו פרשו עוד ביום השביעי למרוץ, דהיינו ביום רביעי ה- 7 לינואר. צוק מדווח כי "הם לא סיימו את הקטע השביעי, ולמעשה נתקעו עם רכבם ללא נוע, לאורך כל הלילה. ראש המנוע של הפאג'רו התקלקל תוך הדהירה במדבריות מאוריטניה והשניים עדיין עובדים על תיקונו, למרות שאת הדד-ליין להגעה לתחנת סיום הקטע, הם כבר פספסו."