לאחר מאבק משפטי ולחץ ציבורי שנמשך כ-3 שנים, הסכימו פקידי האוצר לשחרר, בסוף שנת 2003, את הנחות הארנונה למפעלים בקריית שמונה, הנמצאים בתחום השיפוט של המועצה האזורית הגליל העליון. סכום החזרי הארנונה למפעלים עומד על 1.5 מיליון ש"ח.
תחילת הפרשה היא בהחלטת ממשלה מס' 1627, שניתנה לאחר הנסיגה מלבנון, ב-17 במאי 2000. ההחלטה, העוסקת ב"חיזוקם של ישובי קו העימות בצפון בתחום הכלכלי- חברתי", הקנתה הטבות ליישובי קו העימות. בין השאר הוענקה במסגרתה הנחה בשיעור של 50% לתושבים ולמפעלים בקריית שמונה.
פקידי האוצר פירשו את את ההחלטה כך שתחול רק על מפעלים בתחום שיפוטה של עירית קריית שמונה, ולא על חלקה של קריית שמונה הנמצא בתחום השיפוט של המועצה האזורית הגליל העליון.
לאחר מאבק ציבורי של שנתיים התקבלה החלטת ממשלה מתקנת, מס' 1059, שהסירה את האפליה ושהשוותה את ההנחות בשני חלקי העיר, אך גם לאחר מכן התקבלה ההנחה רק לשנת 2002.
החברה לפיתוח הגליל עתרה לבית המשפט המחוזי בנצרת, באמצעות עו"ד ד"ר צבי טמיר, בדרישה לקבל את מלוא ההנחות, ועוד בטרם נערך הדיון המלא בבקשה, החליטו פקידי האוצר להסדיר את העניין.
מנכ"ל החברה לפיתוח הגליל, אחיקם ברלוי, הביע סיפוק מהשוואת התנאים, אך ציין כי המפעלים בגליל עדיין דורשים פיצוי על הפיגור הבלתי מוצדק של יותר משנתיים בהנחות, ועל ההוצאות המשפטיות שנגרמו להם להסדרת הנושא. הוא הביע את תקוותו כי פקידי האוצר למדו את הלקח, כי לא ניתן להפלות לרעה אזרחים ומפעלים בתחום אותו היישוב, וכי תופעות כאלו לא יחזרו בעתיד.