בימים אלה רואה אור בהוצאת יוזמות הייליגר, המדריך "קולי זה אני" - המדריך המקיף והרחב ביותר בתחום פיתוח קול ודיבור מאת לולה שנצר, המורה הידועה לפיתוח קול שעמלה על כתיבתו שלושים שנה.
את המדריך הרחיבה, השלימה וערכה נירה גל. ספר זה מיועד לזמרים, שחקנים, מורים, אנשי תקשורת, אנשי מכירות ולאישי ציבור שקולם משמש את עיסוקם, עבודתם ומקצועם.
הספר מבוסס על שיטתה המיוחדת של לולה שנצר הבנוייה בין היתר על הקשר וההשפעה בין הקול לגוף. מטרתו לעזור לאדם להכיר את גופו ואת פעולתו הנכונה כדי שיוכל להבין ולשלוט בטכניקה הקולית המודרנית, בדיבור ובשירה לפי יסודות הפונטיקה.
בין הנושאים בהם עוסק הספר: אנטומיה, פונטיקה, תרגילי פיתוח קול ודיבור, שמירה על בריאות הקול, ההכנות ביום ההופעה על הבמה, כיצד לגשת לבחינה (אודישן) מתי להתחיל בפיתוח קול ועוד.
הספר מלווה באיורים אנטומיים ובתמונות בצבע המדגימות כל תרגיל ותרגיל.
לולה שנצר מורה, הנחשבה לסמכות הישראלית הגבוהה ביותר בתחום פיתוח הקול לו הקדישה את חייה. גדולי אומני התיאטרון והזימרה בארץ היו מתלמידיה.
לולה נולדה בסופיה, בירת בולגריה, בשנת 1903. בגיל 8 החלה ללמוד פסנתר ולאחר מלחמת העולם הראשונה המשיכה את לימודיה באקדמיה למוזיקה של וינה. היא למדה פסיכיאטרייה בבית החולים האוניברסיטאי בסופיה, וכן זימרה, מחול ופונטיקה בברלין.
מאוחר יותר למדה קלינאות תקשורת בלונדון. ולאחר מלחמת העולם השנייה שימשה פרופסור כבוד באקדמיה למוזיקה בבלגרד, בירת יוגוסלביה, וכן הופיעה כפסנתרנית סולנית ברדיו בלגרד, שם זכתה בתחרות כמלווה.
בשנת 1951 הגיעה ארצה היישר ל"שער העלייה" שבמבואות חיפה, ושם ניצחה על המקהלה המקומית. עד מהרה עברה לתל-אביב ולימדה, בין השאר, פיתוח קול בקונסרבטוריון ע"ש רובין בתחילת דרכו.
בהזמנתו של מייסד תיאטרון "הקאמרי", הבמאי יוסף מילוא המנוח, לימדה לולה את שחקני התיאטרון שיעורי פיתוח קול, וכן נתנה שיעורים בפיתוח קול לחברי להקת "בצל ירוק". לאחר מכן לימדה בתיאטרון "הבימה", ב"בית צבי" ובסמינר הקיבוצים, והעבירה קורס השתלמות ל-100 גננות בשימוש נכון בקול ובמניעת צרידות.
בשנת 1956 החלה לעבוד כמורה פרטית לאימון גופני, לפונטיקה ולהיגוי ב-8 שפות, וכן לימדה זמרים, שחקנים, מורים ואישי ציבור שיעורים בפיתוח קול. המפגש המקצועי המשמעותי בחייה, להגדרתה, היה עם ד"ר משה פלדנקרייז, אבי תורת תנועת הגוף ומייסד השיטה לשכלול יכולת הגוף. שיתוף הפעולה המקצועי הפורה ביניהם הוליד עבודה במשך 23 שנים.
על עבודה זו היא ביססה את שיטתה המיוחדת לשיפור הביקורת העצמית והגופנית ולפיתוחה, ובאמצעותה חיזקה את יכולתם הקולית והאומנותית של תלמידיה.
חייה של לולה נותבו ב-3 מישורים מקבילים - מוזיקה, תרפיה ורפואה.
בי"ד בשבט תשנ"ח, 2 בפברואר 1998, הלכה לולה שנצר לעולמה והיא בת 96.
נירה גל זמרת ומורה לפיתוח קול ולדיבור. "יצקה מים" על ידיה של לולה שנצר במשך 15 שנים הן כתלמידתה והן כאסיסטנטית והוסמכה על-ידה כממשיכת דרכה ושיטתה האומנותית. סמוך למותה ביקשה לולה מנירה להשלים את כתיבת ספרה, להרחיבו ולעורכו.
נירה שראתה בבקשה זו שליחות חשובה הקדישה לה מאז מותה של לולה (לפני כ-5 שנים) אלפי שעות נבירה בכתבים, טיוטות וקלטות.
הפרקים אותם הוסיפה נכתבו בעקבות שיטתה של לולה וישומה המעשי של השיטה על-ידה כיום כמורה וכממשיכת דרכה.
נירה גל החלה את דרכה כזמרת בלהקת פיקוד מרכז. עם שחרורה בחר בה המפיק גיורא גודיק המנוח לגלם את התפקיד הראשי של מירהל'ה היתומה במחזמר "המכשפה" של גולדפארן. לאחר מכן השתתפה כשחקנית וכזמרת בתיאטרון "הבימה" בהצגת "הכנסת כלה" של ש"י עגנון, וכן כזמרת בסרטים "נורית", "הגלולה" ועוד.
נירה "חרשה" את הארץ במופעי זמר רבים, בפסטיבלים שונים ובאירועים ממלכתיים. היא הופיעה ב"אספס פייר קרדן" בפריז, והיו לה הופעות גם בגרמניה ובארצות אחרות. לנירה 5 תקליטים, בהם תקליטור זהב, הכוללים את השירים "עוד חוזר הניגון", "בלדה על משורר", "זה הזמן" ועוד.
כמו כן הקליטה שירים רבים לקול ישראל ולטלוויזיה. לאחרונה גילמה את סוניה - "אמא של בנצי" - בגירסה המחודשת של הסרט "אסקימו לימון".
לאחר השתלמות של 9 שנים בענפי מוזיקה שונים אצל המוזיקאי אגון קרטן ובשפת הגוף בהדרכת ד"ר גבריאל רעם, מתרכזת נירה בשנים האחרונות בהוראת פיתוח קול ובהדרכת מחזאות, טקסט ודיבור בבית הספר הגבוה לאמנויות הבמה "בית צבי". היא לימדה בבית הספר התיכון ע"ש תלמה ילין, שימשה כמרצה במכללה לתקשורת בתל-אביב במגמה לקריינות רדיו ולטלוויזיה, ומלמדת שיעורים פרטיים בפיתוח קול.
