החוק אינו מטיל חובה על מעביד לספק לעובדיו ביגוד או תשלום תמורתו. החובה לספק ביגוד נקבעת רק בהסכמים קיבוציים, צווי הרחבה, הסכמים אישיים או נוהג החל במקום העבודה. כך מוסרת עו"ד מיכל שמיר מדטהפקס. במרכז דטה פקס, מרכז המידע הישראלי ליחסי עובדה, מתקבלות פניות רבות בנושא זה.
בענף הטקסטיל וההלבשה, לדוגמא, מחויב המעביד לספק לעובד לאחר שישה חודשי עבודה שתי חליפות של בגדי עבודה וזוג נעליים אחד בשנה. בענף האפייה מקבלים הפועלים בשנה, בין היתר, ארבע זוגות מכנסיים, שני זוגות נעליים וארבעה כובעים.
לפיכך, אם לא חל על מקום העבודה שלכם הסכם קיבוצי ואינכם זכאים לתוספת המבוקשת, תצטרכו למצוא אפיקי מימון אחרים לרכישת זוג הנעליים האופנתי או הסוודר שחמדתם - הבוס לא ישלם עבורם...
במקרה של תאונת עבודה עו"ד נירה גולן, מחברת נירה גולן ושות', מעניקה מספר הנחיות בנושא תאונות עבודה, שיקלו על ההתמודדות מול המוסד לביטוח לאומי:
- על הנפגע לדווח על האירוע למעסיק מייד, גם אם התאונה לא אירעה במקום העבודה. הדיווח נחוץ גם אם לא הוגשה תביעה משום שאם יתגלה נזק בשלב מאוחר יותר, ניתן יהיה להוכיח שנגרם עקב התאונה.
- על הנפגע, הפונה לרופא בעקבות האירוע, לציין כי האירוע קרה בעבודה או בעקבות העבודה ועליו לוודא שהדבר נרשם על-ידי רופא.
- סמוך ככל האפשר למועד התאונה יש לעשות רישום של פרטי העדים לאירוע ושל עדותם. רישום זה עשוי להיות ההבדל בין תביעה שתוכר לתביעה שתדחה.
- לאחר שהאירוע הוכר כתאונת עבודה, זכאי הנפגע להיות מיוצג על-ידי עורך דין בפני הוועדה הרפואית הקובעת את אחוזי הנכות.
- בכל מקרה בו מדובר באירוע שאינו כתוצאה מפגיעה של גורם חיצוני (כגון אירוע לב) רצוי להתייעץ עם עו"ד שיבהיר מה על הנפגע להוכיח כדי שהפגיעה תוכר כתאונת עבודה ומהן זכויותיו.
- לנפגע זכות לערער על החלטת ועדה רפואית מדרג ראשון בפני ועדה רפואית לעררים. ערעור על ועדה רפואית לעררים ולבית הדין האזורי לעבודה הנו בגין טעויות משפטיות בלבד, לכן חשוב לשקול ייצוג של עו"ד בפני הוועדה הרפואית לעררים ולהצטייד בחוות דעת של רופא מומחה.
