בג"צ הורה (ב', 19.1.04) למדינה ולחברה לישראל בע"מ, שבבעלות האחים סמי ויולי עופר, לשאת ולתת לתיקון ההסכם שנחתם בין החברה לישראל למדינה, בנוגע לבתי הזיקוק (בז"ן). בינתיים, קבעו השופטים, אין לשנות את המצב הקיים באשר לשליטה בבתי הזיקוק.
השופטים הביעו, למעשה, את חוסר הנחת שלהם מההסכם כפי שהוא כעת, ורמזו למדינה כי אם ההסכם לא ישופר לטובתה, הם ייאלצו להתערב ואולי אף לבטלו.
בדיון היום, בעתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון בנושא, בו היא דורשת לבטל את ההסכם ולהחזיר את כל הנכסים באופן מיידי לרשות המדינה, הודתה הפרקליטות כי ישנן בעיות העולות מההסכם, כפי שהוא כעת. הדיון התקיים היום, לאחר שהשופט חשין דחה את בקשת המשיבים לדחות את הדיון בעתירה.
העתירה, הנידונה בפני השופטים מישאל חשין, דורית בייניש וסלים ג'ובראן, הוגשה נגד ראש הממשלה, שרי האוצר והתשתיות, מנכ"ל רשות החברות הממשלתיות, היועץ המשפטי לממשלה, חברת בתי זיקוק נפט בע"מ (בז"ן), החברה לישראל ובעלי השליטה בה - יולי ושמואל (סם) עופר.
נדחתה בקשת המדינה לדחות הדיון התנועה לאיכות השלטון הגישה בימים האחרונים התנגדות מנומקת לדחיית הדיון, שביקשו המשיבים בהסכמתה של המדינה, שעיקרה העובדה שמאז חודש אוקטובר האחרון, בו הסתיים הזיכיון, מוחזקים בתי הזיקוק על-ידי החברה לישראל ובז"ן, למרות שעל-פי תנאי הזיכיון היו אמורים כבר בתי-הזיקוק לחזור לידי המדינה ללא כל תנאי.
לפיכך, טענה התנועה, כי הארכת המועד תזיק בנסיבות שנוצרו ותגרום להימשכותו של מצב משפטי בלתי נסבל ובלתי סביר, בו נכסי המדינה שהיו אמורים לחזור לידה כאמור, כבר לפני שלושה חודשים, מוחזקים על-ידי החברה לישראל ללא בסיס חוקי. יצויין, כי גם לדעת המדינה הנכסים שייכים לה, כפי שציינה בתגובה לעתירה, שהגישה לפני כמה ימים.
התנועה הביעה תמיהה על-כך שכאמור, למרות שמדובר בנכסי המדינה ושהמדינה טוענת כי נכסים אלה הם שלה, משום מה היא בוחרת לנהל מו"מ עם המשיבים, במטרה "לשפר את ההסכם", הסכם שזכה לביקורת חריפה של מבקר המדינה ושל היועץ המשפטי, במקום לדרוש באופן הברור ביותר, כי יוחזרו לידיה באופן מיידי וכי המשך אחזקת המשיבים בהם הינה שלא כדין. הצורך לנהל מו"מ הוא כביכול בכדי לקבל את הסכמת החברה לישראל לפיצול בתי הזיקוק, שלטענת התנועה הוא צורך שהוא מופרך לחלוטין, בייחוד לאור העובדה, כי ממשלת ישראל קיבלה כבר החלטה על פיצול בתי הזיקוק לפני מספר שנים.
התנועה שבה והדגישה, כי חלוף הזמן ממשיך מצב בלתי אפשרי זה, תוך שהמשיבים אף מאיימים לכאורה בתביעות משפטיות כנגד המדינה בדבר הנזקים שכביכול נגרמים להם עקב היעדר הסכם בין הצדדים.
העותרת: ההסכם מעניק זכויות מופלגות בנכסי המדינה לאנשים פרטיים בחודש יוני 2003, עתרה התנועה לראשונה, בבקשה להוציא צו על-תנאי, המורה לראש הממשלה, שרי האוצר והתשתיות ומנכ"ל רשות החברות הממשלתיות, לנמק מדוע לא יימנעו מלפעול על-פי ההסכם ו/או יפעלו לביטולו של ההסכם, שנחתם בין המדינה לבין החברה לישראל ובז"ן, המעניק לגורמים פרטיים - החברה לישראל בע"מ בבעלות האחים עופר, המחזיקים 26% ממניות חברת בתי זיקוק הנפט (בע"מ), הרשאה לשימוש בנכסי המדינה - בתי הזיקוק לנפט בחיפה ובאשדוד ל-50 השנים הבאות, החל מחודש אוקטובר 2003.
הזיכיון לשימוש בבתי הזיקוק ניתן לפני 70 שנה, זיכיון אשר על-פיו אמורים לחזור בתי הזיקוק לידי המדינה בלא כל תמורה בחודש אוקטובר 2003, באם לא היה נחתם הסכם זה. במקום להחזיר את בתי-הזיקוק למדינה, כפי שהיה מחוייב על-פי תנאי הזיכיון, נחתם בין הצדדים הסכם פרדוקסלי, המאפשר - לטענת העותרת - לחברה לישראל לקבל מתנה "צנועה" מהמדינה בשווי של 130 מיליון דולר כשהתמורה המתבקשת היא שלא יתנגדו למהלכי הפיצול.
התנועה עומדת בעתירתה על היותו של ההסכם, המעניק לחברה לישראל ולאחים עופר זכויות מופלגות, הסכם המנוגד ניגוד גמור לעקרון השוויון, הפוגע באופן ברור בצדק החלוקתי וזאת בנוסף לניסיון שיש בו לעקוף את דיני המכרזים והרציונלים שבבסיסם.
לאחר שבג"צ דחה את הבקשה להוצאת הצווים, הגישה התנועה בקשה נוספת בחודש אוגוסט, בה טענה התנועה כי מאז ההחלטה נשתנו הנסיבות וכן נוסף מידע חדש ומהותי, שיש בו לבסס את הצורך הדחוף לצווי ביניים. התנועה מציינת, כי בימים אלו הודיעה החברה לישראל כי היא מעוניינת לממש את אופציית המכירה, ובכך החלו לנוע גלגלי ההסכם ומנגנוני מימושו, באופן הקובע עובדות בשטח ומונע חזרה למצב הקודם.
בג"צ 4999/03 התנועה לאיכות השלטון בישראל נ' ראש הממשלה ואח' 