"הצווים החדשים עליהם חתם שרון לפינוי שלושה מאחזים נוספים, מוכיחים כי הוא שוב מנסה להכות במתנחלים, על-מנת להסיח את תשומת הלב מחקירות במשטרה בענייניו". כך טוענים (יום ב', 19.1.04) במטה המאחזים המיוחד שהקימו המתנחלים.
במטה מכנים את הצווים עליהם חתמו שרון ומופז כצווי 'האדמה החרוכה': הם מתחמים וירטואלית אזור מסויים על המפה וכל אדם הנמצא באותו אזור מגורש ממנו וכל הרכוש הנמצא באזור המתוחם, נהרס או מוחרם, ובכלל זה בעלי חיים. מתיישבי המאחזים טוענים, כי "הצווים מטרנספרים אך ורק יהודים, ואילו פלשתינים יכולים להיכנס לאזור 'האדמה החרוכה' ולבזוז את בתי המתנחלים באין מפריע".
צווים אלה הם הדרך שבה החליט שרון להשליט את החוק הישראלי ביהודה והשומרון. זוהי הפעם הראשונה, מאז מלחמת ששת הימים, שראש הממשלה ושר הביטחון מוציאים צוי חקיקה ביהודה והשומרון מנימוקים פוליטיים. עד היום הוציא אלוף פיקוד המרכז צווים בחסות החוק הבינלאומי (תקנות המלחמה של האג, 1907), אשר התירו לו לחוקק חוקים המיועדים לטובת האוכלוסיה המקומית בלבד.
היועצים המשפטיים של תושבי המאחזים טוענים, כי "צווי הטרנספר של שרון שונים מהותית [מהצווים שהוצאו עד היום], מאחר והם במוצהר צווים הנובעים מהוראות פוליטיות. בג"צ קבע מספר פעמים בעבר (בג"צ אלון מורה, בג"צ עזבון שכטר), שצווים הנובעים מהוראות פוליטיות הם בלתי חוקיים".
הצווים שהוצאו אמש, מכוונים לפינוי "גבעה 725", המיושבת למעלה מ-5 שנים על-ידי 6 משפחות ומספר רווקים, ונגד מצפה יצהר, המיושב מזה שנתיים על-ידי משפחה ו-7 רווקים. המתיישבים נטעו כרם וזיתים ושתלו ירקות במורדות הגבעה השולטת על כל האזור ועל כביש 60.
המתנחלים טוענים, כי המאחז מצפה יצהר הוא ביטחוני, באשר הוא יושב מעל שני כפרים ערביים, ח'ווארה ועינבוס, מהם יצאו עשרות פיגועים ובהם נעצרו עשרות מבוקשים. לדבריהם, גם צה"ל הכיר בחשיבות האסטרטגית של המאחז והקים שם עמדת תצפית הנעזרת בדרכים שסללו המתנחלים מכספם הפרטי ובקו החשמל שהעבירו התושבים למאחז על חשבונם. מאז שהוקם המאחז, הוא מנע פיגועים רבים בהתרעה מראש.
ביוני 2003, נשלח כוח צה"ל להרוס חלק ממבני המאחז, לאחר שבג"צ אישר להרוס 3 מבנים נגדם הוצא צו הריסה. הליך הפינוי לווה בעימותים קשים, כמותם נראו רק בפינוי חוות גלעד. כ-500 מתנחלים ותומכים נאחזו בקרקע ונאבקו נגד הפינוי, מול כ-900 חיילים ושוטרים.
לטענת תושבי המאחז, מפקד הכוח קיבל הוראה להרוס גם מבנים שנגדם לא היו צווי הריסה. הוא הרס את המבנים שלא היה נגדם כל צו, לרבות מבנה בית הכנסת של המאחז, והורה לחיילים לשרוף את הציוד שנמצא בתוכו. על-כך הוגשה תלונה למשטרה ונפתחה חקירת מצ"ח נגד היועץ המשפטי לאזור יהודה ושומרון, אל"מ שלמה פוליטיס; אלוף פיקוד המרכז, משה קפלינסקי; ומפקד מחוז ש"י במשטרה, ניצב שחר איילון.
גם לאחר הפינוי, תושבי המאחז לא עזבו את המאחז והקימו אוהלים, ולאחר מכן, בידיעת מפקדי הצבא ואלוף הפיקוד - ובהסכמתם, בנו שני מבנים בהם מתגוררים כיום התושבים. בנובמבר 2003, בעקבות הוראה של שר הבטחון, הוצא נגד אחד המבנים צו הפסקת עבודה, ונקבע שימוע ליושביו. כשבאו המתנחלים לשימוע, לא נתנו להם אפשרות לומר דבר והם נזרקו מהחדר בכוח לאחר 2 דקות. עתירה שהגיש המטה למען ארץ ישראל לבג"צ, בה דרש לקיים שימוע סביר - נדחתה.
"הצווים עליהם חתם שרון", אומרים במטה המאחזים, "הם לא רק ניסיון פסול להשליט חוק ישראלי גזעני ודרקוני ביהודה ושומרון ללא אישור הממשלה והכנסת, אלא הוא כולל עבירות בוטות על החוק הבינלאומי האוסר טרנספר בכוח והחרמת רכוש פרטי. על עבירות דומות שבוצעו בקוסובו, הוגשו לאחרונה כתבי אישום בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג".
"צווים אלה, המחרימים רכוש ללא משפט, ישמשו בבתי משפט בינלאומיים כעדות מרשיעה על מדיניות אפרטהייד גזענית ביהודה ושומרון וביצוע עבירות על דיני המלחמה על-ידי ממשלת ישראל", אומר אביעד ויסולי, יו"ר המטה למען ארץ ישראל. לדבריו, "שרון, על-מנת לברוח מאימת הדין הפרטית שלו, יסבך את מדינת ישראל ואת מפקדי צה"ל בעבירות על דיני המלחמה, על-מנת להכות במתנחלים. אנשי המאחזים ייאבקו בכל דרך חוקית ובכל בתי המשפט האפשריים נגד צוי הטרנספר הגזעניים של שרון".
מנכ"ל מועצת יש"ע הפורש: שרון הפך אותנו לגנבי השכונה מנכ"ל מועצת יש"ע, עדי מינץ, פורש מתפקידו, לאחר שנתיים בתפקיד. מינץ הודיע, כי הוא שב לעבוד בחברת תדיראן בה עבד, אולם ימשיך ללוות הפעילות הפוליטית של המתנחלים.
בטקס פרידה שהתקיים לכבודו, אמר מינץ כי ראש הממשלה, אריאל שרון, הפך את המתנחלים ל"גנבי השכונה", למרות שרוב המאחזים בנויים על אדמות מדינה.
לדבריו, בבדיקה שערכה מועצת יש"ע בנושא רשימת המאחזים לפינוי, שנמסרה להם על-ידי מערכת הביטחון, "מצאנו כי הרוב המכריע של המאחזים הוקם על אדמות מדינה, שהוקצו להסתדרות הציונית לצרכי התיישבות, או קרקעות שנקנו על-ידי ההסתדרות".
נמשך המאבק על הריסת בית הכנסת במאחז תפוח-מערב; המדינה מבקשת לדון בעתירה עוד הערב שופטת בג"צ, אסתר חיות, סירבה אמש (א') להוציא צו-ביניים, שיאסור על פינוי מבנה בית הכנסת במאחז תפוח-מערב, והורתה למדינה להגיב לטענות העותרים בעתירה.
ואכן, המדינה הגישה את תגובתה, בה ביקשה לדחות את העתירה, באשר לטענתה המבנה הוקם בניגוד לחוק, תוך פלישה למבנה ציבור, ומבלי שהוגשו בקשות להיתרי בנייה. בא-כוח המדינה, עו"ד ערן אטינגר, אמר כי אין מקום להתערבות בית המשפט בצו שהוצא, וביקש לקיים דיון דחוף בעתירה עוד הערב.
מוקדם יותר אתמול, עתרה "אגודה שיתופית כפר תפוח" לבג"צ, נגד הכוונה להרוס את מכללת כהנא במאחז תפוח-מערב.
בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד נפתלי ורצברגר, טוענים העותרים כי המבנה משמש בית כנסת במקום ולא מדרשה/מכללה של אנשי כהנא. לדבריהם, ההריסה מנוגדת לתשובה שקיבלו מהמינהל האזרחי, לפיה בית הכנסת מצוי בהליכי רישום.
עוד טוענים העותרים, כי בהריסת בית הכנסת יש משום פגיעה קשה ברגשותיהם הדתיים של התושבים ופגיעה קשה בעקרונות היסוד.
תושבי היישוב נווה צוף (חלמיש) שבשומרון, הקימו אמש מאחז ארעי במקום בו אירע פיגוע הירי בוואדי זרקה, על כביש המחבר בין היישובים נחליאל ונווה צוף. בפיגוע נפצע אזרח ישראלי באורח קשה. היורים לא נתפסו.
