התנועה לאיכות השלטון עתרה היום (ג', 20.1.04) לבג"צ נגד החלטת יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ רוני בר-און, להקפיא את הדיון בוועדת הכנסת, בבקשת היועץ המשפטי לממשלה להסיר את חסינותו של חבר הכנסת יאיר פרץ (ש"ס).
כזכור, בטרם עזיבתו את התפקיד, הודיע היועץ המשפטי לממשלה היוצא, אליקים רובינשטיין, על כוונתו להגיש כתב אישום נגד חבר הכנסת פרץ, בו מיוחסות לו עבירות חמורות של קבלת שוחד, הפרת אמונים, קבלת דבר במירמה וחשד לניסיון לקשירת קשר להשגת מטרה אסורה, כאשר ניסה להשיג תואר אקדמאי שלא כדין. כדי שניתן יהיה להגיש את כתב האישום, ביקש היועץ מוועדת הכנסת להסיר את חסינותו של פרץ.
הדיון הראשון בבקשת הסרת החסינות היה טכני, באשר פרץ ביקש לדחותו בשל העובדה שפרקליטו שוהה בחו"ל. ואולם, הדיון הבא כבר לא קויים, לאחר שיו"ר הוועדה החליט שאין מקום להמשיך הדיון, עד שלא יוברר מה יעלה בגורל הצעות חוק שנתקבלו בקריאה טרומית, העוסקות בשינוי ההליכים הנוגעים להסרת חסינות חברי כנסת, ובכלל זה העברת הסמכות לנטילת החסינות מוועדת הכנסת לידי ועדה חיצונית.
החלטתו של בר-און פוגעת באמינות הציבור בכנסת בעתירה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין אליעד שרגא וברק כלב, מבקשת התנועה מבג"צ להוציא צו על-תנאי, המורה לח"כ בר-און לנמק מדוע לא יבטל את החלטתו מ-1 בינואר השנה, להקפיא את דיוני הוועדה, וזאת למרות שהליכים אלו עשויים להימשך חודשים רבים, ומדוע לא יעלה לדיון את בקשת היועץ המשפטי לממשלה בפני ועדת הכנסת כבר בישיבתה הקרובה או בסמוך לכך.
התנועה טוענת, כי החלטתו של חבר הכנסת בר-און להקפיא את הדיונים, הינה בנסיבות העניין, מנוגדת ללשון החוק ומשוללת סמכות, נתקבלה מתוך שיקולים לא ענייניים, ונגועה בשרירות ובחוסר סבירות קיצוני.
התנועה מציינת בעתירתה, כי מעבר לפגיעה המצטברת כתוצאה מהפיכתה של הכנסת ל"עיר מקלט" לחשודים, ככל שמתמשך המצב הנוכחי, פגיעה אשר כבר הגיעה לכדי מסה קריטית מזיקה מאוד, יש במהלך מסוג זה מסר היוצר פיחות במעמד תוצרו החשוב ביותר של בית המחוקקים - החוק. עיכוב הדיונים בוועדת הכנסת, טוענת התנועה, עלול להביא לפגיעה בהליך המשפטי הצפוי להתקיים באם תוסר החסינות, ובעיקר בשל כך שמדובר בהליך פלילי, בו מוטל על התביעה נטל הוכחה כבד בהוכחת אשמת הנאשם, אשר חלוף הזמן פוגע ביכולת להרימו. כן פוגעת ההחלטה בעקרון השוויון והופכת את דינם של חברי הכנסת לשונה מדינם של שאר האזרחים.
זאת, כאשר בית המחוקקים אשר שם סייג, הלכה למעשה, לתחולת לשון החוק - ובמקרה זה, מדובר בחוק אשר מחייב להביא לדיון את בקשתו של היועץ המשפטי לממשלה להסרת החסינות, ללא עיכוב, בישיבה הראשונה של ועדת הכנסת, גורם במעשהו זה לפגיעה במעמדו של הדין במדינת ישראל.
גם פרקליטת המדינה פנתה לח"כ בר-און בשבוע שעבר דיווחנו, כי ממלאת-מקום היועץ המשפטי לממשלה, פרקליטת המדינה עדנה ארבל, פנתה ליו"ר ועדת הכנסת, ח"כ רוני בר-און, בבקשה לקיים את הדיון בהסרת חסינותו של ח"כ פרץ כבר באחת הישיבות הקרובות של הוועדה.
במכתב ששלח לבר-און עו"ד רז ניזרי, עוזר ראשי ליועץ המשפטי לממשלה, בשמה של ארבל, נכתב: "אף אנו מסכימים כי הוראת סעיף 13(ג) לחוק החסינות אינה מחייבת קיום דיון רצוף בבקשה; ואולם, פרקליטת המדינה וממלאת-מקום היועץ המשפטי לממשלה סבורה, כי יש טעם לפגם בדחייה, שעל פניה אינה מוגבלת בזמן, של דיון מסוג זה, והדבר אינו תואם את רוח המחוקק שקבע בסעיף 13(ג) הנ"ל, כי הבקשה תעבור לוועדת הכנסת לדיון בישיבתה הקרובה".
בכך, מוסיף עו"ד נזרי בשמה של ארבל, "גילה [המחוקק] דעתו באשר לקדימות שיש לתת לדיונים בבקשות אלה. נודה, איפוא, על קביעת מועד להמשך הדיון בבקשה".
בג"צ 588/04 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' יו"ר ועדת הכנסת ואח' 