האגודה לסיוע ולהגנה על זכויות הבדואים, ביחד עם האגודה לזכויות האזרח, עמותת "במקום - מתכננים למען זכויות תכנון" ונציגי הוועד המקומי של השבט הבדואי אל-עוקבי, עתרו (ד', 21.1.04) לבג"צ נגד החלטת המועצה הארצית לתכנון ולבניה, להתיר את בניית היישוב היהודי "גבעות בר" בצפון הנגב, לא הרחק מהיישוב הבדואי רהט, שהשבוע הוחל באיכלוסו [
ראו קישור].
העתירה, שכוונה גם נגד שר הבינוי והשיכון, מינהל מקרקעי ישראל, הסוכנות היהודית והקרן הקיימת, דורשת לבטל את האישור להקמתו של היישוב, להפסיק את ביצוע העבודות במקום ולהחזיר את אפיונו של היישוב המתוכנן ליישוב עבור האוכלוסיה הבדואית, בהתאם לייעודו המקורי, לטענתם. את העתירה הגישה עו"ד באנה שגרי-בדארנה מהאגודה לזכויות האזרח בישראל.
השופטת אסתר חיות, בפניה הונחה העתירה, הורתה למשיבים להגיש את תגובה המקדמית לבקשה לצו-ביניים, בתוך 7 ימים.
השבוע דיווחנו, כי מזכ"ל רשימת האיחוד הערבי בתנועה האיסלמית, סעיד אל-ח'רומי, קרא "ליהודים שמתכוונים לגור שם, להתעשת ולדעת שהם גזלו אדמות של אחרים ועל-כן לא להסכים לגור שם" [
ראו קישור].
ועדת המשנה לעררים דוחה את הערר של שבט אל-עוקבי העתירה הוגשה, כאמור, נגד החלטת ועדת המשנה לעררים שליד המועצה הארצית לתכנון ולבניה. העתירה דחתה את הערר שהגישה עורכת הדין בלהה ברג, בשם בני שבט אל-עוקבי, נגד הסבת ייעודו של ישוב, שתוכנן ליד רהט כיישוב כפרי-חקלאי עבור אוכלוסיה בדואית, והפיכתו ליישוב קהילתי המיועד לאוכלוסיה יהודית.
העתירה הוגשה בדחיפות, לאחר שהוחל ביום שני האחרון לפנות בוקר במה שהעותרים מגדירים כ"מבצע חשאי" להקמתו של היישוב היהודי "גבעות בר", וזאת עוד בטרם נמסרה ההחלטה הדוחה את הערר לצדדים. "באישון לילה", טוענים העותרים, "הובאו למקום למעלה מעשרה מבנים יבילים (קרוואנים) והוחל בביצוע עבודות לחיבורם לתשתיות מים, חשמל וביוב, בהוראת שר השיכון, ומבלי שיכלו להתקבל היתרים כדין, משום שהתוכנית טרם קיבלה תוקף חוקי".
לטענת העותרים, הצבת הקרוואנים באישון לילה נעשתה בכוונה, נועדה לקבוע עובדות בשטח ולסכל את יכולתם של העותרים לפנות לערכאות משפטיות ולמצות את זכויותיהם.
שבט אל-עוקבי פונה מהמקום בשל אימונים צבאיים בעתירה נטען, כי בני שבט אל-עוקבי ישבו באזור אלערארקיב, שהיישוב גבעות בר מוקם בסמוך לו, במשך מאות שנים וניהלו אורח חיים חקלאי. בשנת 1952 הועברו בני השבט, על-פי צו של המפקד הצבאי באזור, אל סביבות חורה, כדי שייעשה שימוש באדמותיהם לאימונים צבאיים, והובטח להם שתוך 6 חודשים יחזרו לבתיהם ואדמותיהם.
בפועל, מוסיפים העותרים וטוענים, בני השבט הושארו במשך למעלה מ-50 שנה במקום מגוריהם ה"זמני", ועם השנים צמצמה המדינה את השטח המוקצה להם באזור חורה לשטח כולל של 1,000 דונם. גם זכויות העיבוד החקלאי בשטח זה נשללו בהמשך מבני השבט.
בני שבט אל-עוקבי טוענים, כי תנאי חייהם באזור חורה מחפירים, משום שרשויות המדינה הפרו חובותיהם כלפי בני השבט ולא חיברו את התיישבותם "הזמנית" לתשתיות בסיסיות, כגון מים, חשמל ופינוי אשפה. כתוצאה מכך, רוב התושבים מתגוררים בצריפים רעועים, שהגשם חודר אליהם בחורף והשמש קופחת עליהם בקיץ, וחרב הריסת הבתים מונפת מעל ראשם, היות ומוסדות התכנון לא הסדירו חוקית את התיישבותם.
התוכנית להקצות את השטח עבור בני שבט אל-סאנע בוטלה בשנת 2000 הובהר לנציגי השבט, בעקבות פנייתם אל ראש הממשלה ואל שרים נוספים, כי ישנה כוונה רצינית לבחון את איכלוסם ביישוב, שתוכנן בעבור בני שבט תראבין אל-סאנע, אך נתגלה כלא מתאים לצרכיהם. לאחר סידרה של פגישות, נמסר לנציגי השבט, כי התוכנית בוטלה וכי הוחלט לבטל את היישוב המתוכנן.
זמן רב לאחר מכן נודע לבני השבט באקראי, כי התוכנית לא בוטלה כלל וכי הוועדה המחוזית לתכנון ובניה שינתה את אופיו של היישוב, מיישוב בדואי ליישוב יהודי, בהליך שלטענתם המנוגד לחוקי התכנון והבניה, וזאת בהתאם להחלטת הממשלה. העותרים הגישו התנגדות לשינוי התוכנית, ובצו בית המשפט המינהלי בבאר שבע, אושר להם להגיש ערר למועצה הארצית לתכנון ולבניה.
משרד השיכון והמינהל "רמסו את שלטון החוק" בעתירה מבהירה עו"ד שגרי-בדארנה, כי קביעת העובדות בשטח, אור ליום שני האחרון, בטרם קיבלה התוכנית של "גבעות בר" תוקף חוקי מכוח סעיף 119 לחוק התכנון והבניה, ואף בטרם נמסרה לעותרים ולבאי כוחם ההחלטה בערר, אינה חוקית. לדבריה, משרד השיכון, מינהל מקרקעי ישראל, הסוכנות היהודית והקרן הקיימת, אשר אחראים לבנייתו של היישוב במקום, "רמסו את שלטון החוק וממשיכים לרמוס אותו ברגל גסה". זאת, כיוון שהם ביצעו ומוסיפים לבצע עבודות בניגוד מוחלט לחוק התכנון והבניה. על-כן, מבקשים העותרים כי בג"צ יוציא צו-ביניים, אשר ימנע את איכלוסו של היישוב עד להכרעה בעתירה.
העותרים מוסיפים וטוענים, כי ההימנעות מהקמתו של היישוב בעבור בניו של שבט אל-עוקבי, אשר תנאי חייהם הם מהקשים ביותר במדינה, נגועה באפליה ובחוסר סבירות ומנוגדת לעקרונות של צדק חלוקתי והעדפה מתקנת. ההחלטה בעניין זה התקבלה, לדבריהם, תוך התעלמות משיקולים תכנוניים והתפרקות פסולה משיקול דעת עצמאי של מוסדות התכנון ולוותה בפגמים דיוניים ואחרים בהליך, אשר מצדיקים את בטלותה.
בעתירה נאמר עוד, כי בעוד המדינה מקימה את היישוב בעבור קבוצה קטנה ואקראית של תושבים יהודים, אשר יכולים לבחור להתגורר בלמעלה ממאה יישובים קהילתיים, כפריים וחקלאיים יהודיים במטרופולין של באר שבע, שבכל אחד מהם קיים מלאי עודף של יחידות דיור פנויות, בני שבט אל-עוקבי נאלצים לחיות בתנאים מחפירים באשמתן של הרשויות. "צעד זה מהווה אפליה פסולה, נגוע בשיקולים זרים ובחוסר סבירות קיצוני ומתעלם משיקולים תכנוניים".
בג"צ 666/04 האגודה לסיוע ולהגנה על זכויות הבדואים בישראל ואח' נ' המועצה הארצית לתכנון ובניה-ועדת המשנה לעררים ואח' 