מספר המשפחות בישראל בשנת 2015 נאמד בכ-1.99 מיליון, מהן כ-1.59 מיליון משפחות שבראשן עמד יהודי (80%), וכ-348 אלף משפחות שבראשן עמד ערבי (כ-18%). מגורים במסגרת משפחה גרעינית הם הנפוצים ביותר. כך עולה מסקר נתונים ליום המשפחה שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
הרכב המשפחות בישראל שונה בין קבוצות אוכלוסייה שונות: באוכלוסייה הערבית אחוז גבוה יותר של משפחות שבהן זוג הורים וילדים עד גיל 17, בהשוואה לאוכלוסייה היהודית. באוכלוסייה היהודית אחוז גבוה יותר של משפחות שבהן זוג בלבד בהשוואה לאוכלוסייה הערבית. אחוז דומה של משפחות חד-הוריות (עם ילדים בכל גיל) נמצא הן באוכלוסייה היהודית והן באוכלוסייה הערבית.
במחוז תל אביב היה האחוז הגבוה ביותר של זוגות ללא ילדים (כ-33%) והאחוז הנמוך ביותר של זוגות עם ילדים עד גיל 17 (40%). במחוזות הדרום וחיפה היה האחוז הגבוה ביותר של משפחות חד-הוריות עם ילדים עד גיל 17 (7.5% ו-7.0%, בהתאמה), בהשוואה לאחוז הארצי - 5.9%. באזור יהודה והשומרון היה האחוז הגבוה ביותר של זוגות עם ילדים עד גיל 17 (69%), בהשוואה לאחוז הארצי - כ-49%.
בבית שמש ובבני ברק היה אחוז המשפחות הגבוה ביותר של זוגות עם ילדים עד גיל 17. באשקלון וברמת גן היה האחוז הגבוה ביותר של משפחות חד-הוריות עם ילדים עד גיל 17. העיר תל אביב-יפו היה האחוז המשפחות הגבוה ביותר של זוגות ללא ילדים.
בשנת 2015 מספר הנפשות הממוצע במשפחה ישראלית היה 3.72 נפשות; 3.56 נפשות בממוצע במשפחה שבראשה עומד יהודי ו-4.59 נפשות בממוצע במשפחה שבראשה עומד ערבי. מבין הערים הגדולות (המונות 100 אלף תושבים ומעלה) ממוצע הנפשות הגבוה ביותר למשפחה נמצא בערים בית שמש ובני ברק. נתון זה גבוה בהשוואה לממוצע הארצי.
ב-2015 היו כ-117 אלף משפחות חד-הוריות עם ילדים עד גיל 17. המספר הממוצע של ילדים עד גיל 17 במשפחות חד-הוריות בישראל היה 1.8, בהשוואה לכ-2.5 במשפחות עם שני הורים. בראש כ-92% מן המשפחות החד-הוריות עם ילדים עד גיל 17 עמדה אישה.
