שר הביטחון בנימין בן-אליעזר, מבקש לקיים בחירות פנימיות במפלגת העבודה - תוך זמן קצר ביותר, או להכריז עליו כעל יו"ר זמני, עד לקיום הבחירות. משמעותה דבר: התמודדות מול היו"ר בפועל, שמעון פרס.
השר בן-אליעזר דורש להכריע בנושא תוך זמן קצר, ולא להשאיר את המצב הנוכחי על כנו. במסיבת עיתונאים שקיים במרכז מפלגת העבודה, שבשכונת התקווה, הוא מסר, כי הוא יכבד כל הכרעה של מפלגת העבודה, ובתנאי שיתקיימו בחירות תוך זמן קצר.
בן-אליעזר מתנגד למצב שבו יתקיימו בחירות חדשות רק בעוד שנה, ועד אז היא תונהג על-ידי שמעון פרס (כיו"ר זמני בפועל), ועל-ידי המזכ"ל רענן כהן. במצב זה, הוא מבקש להכריז עליו מיידית ליושב-ראש זמני, עד קיום הבחירות.
בן-אליעזר תקף את בורג באמרו, כי "לא נוטשים מערכה כאשר מאמינים בדרך". תגובה זו היתה צפויה, לאור ההערכות במפלגה, כי בורג "זכה לנקודות זכות רבות בציבור", כאשר קרא לפתרון על חשבון זכייתו.
תפקיד היו"ר, נפתח למעשה להתמודדות מחודשת, עם הודעתו הבוקר (ג', 13.11.01) של יו"ר הכנסת אברהם בורג, על הסכמתו לביטול הבחירות הפנימיות וקיום בחירות חדשות. עתה מבקש בן-אליעזר להיבחר ליו"ר זמני, ולכהן בתפקיד זה עד הבחירות הפנימיות הבאות בעבודה - שייערכו לפי המסתמן עתה בעוד כשנה.
ח"כ בורג הודיע הבוקר (יום ג', 13.11.01) במסיבת עיתונאים שערך, כי הוא מסכים לביטול הבחירות הפנימיות בהן השתתף לראשות העבודה.
בורג הודיע במקביל, כי הוא מבקש לקיים בחירות מוקדמות בהקדם לראשות העבודה. בכך נענה בורג לדרישה שהעלה שר הביטחון בנימין בן-אליעזר, שהתמודד מולו: לקיים בחירות חדשות, וזאת עקב הזיופים שהתגלו בחלק מהקלפיות.
המהלך הזה מהווה ניצחון גדול לבן-אליעזר, ולפרקליטיו: רם כספי, נבות תל-צור ואלדד יניב, שפעלו לבחירות חדשות. את בורג ייצגו עורכי הדין יעקב נאמן ואהוד סול.
הודעתו של בורג באה בעקבות החלטת מוסדות המפלגה, שקבעו כי יש לערוך בחירות חדשות בחלק מהקלפיות בהן התגלו זיופים. ההחלטה התקבלה לבקשתו של שר הביטחון בנימין בן-אליעזר, שטען כי אנשיו של בורג אחראים חלק ניכר מהזיופים.
החלטת בורג נועד, בראש וראשונה, להדוף חשדות שהועלו כלפיו, כאילו הוא מבקש להתמנות לראשות העבודה למרות הזיופים שכבר התגלו. בורג נכשל באחרונה בחלק ניכר מצעדיו בנושא זה, כאשר בעל-כורחו החליטו מוסדות מפלגת העבודה לקיים כאמור בחירות חוזרות בכמה קלפיות.
להלן ההודעה המלאה של בורג: לפני למעלה מחודשיים בחרו בי רוב מצביעי העבודה להיות יושב-ראש מפלגת העבודה. מרגע היוודע התוצאות ועד לרגע זה לא נפסקו המאמצים הזדוניים והשיקריים למנוע ממני לממש את רצונם של הבוחרים. בציניות, הפעילו גורמים בעלי עניין את בנימין בן-אליעזר וריסקו את מפלגתה עבודה. האשמות נוראיות הודבקו ככתם בעדה הדרוזית כולה, תווית של זיוף ופלילים הודבקה במפלגתה עבודה. עורכי דין ועסקנים נקמניים הפכו את רדיפת האמת, כביכול, למסכם של רמיה והטעיית הציבור כוחו. במשך חודשים ארוכים עשיתי כל שביכולתי על-מנת למנוע את הרסיתה של המפלגה. כל הניסיונות שלי להידברות נידחו על הסף. הסכמתי לכל דבר; לשופטים עליונים, לוועדה מיוחדת, להידברות עם שר הביטחון עצמו. כל היוזמות הפוליטיות באו ממני. כל עשרותה עיכובים באו מהם. כל המאמצים לקיים דיונים אמיתיים לבירור האמת נתקלו בהררים של עתירות, תרגילים משפטיים, המניפולציות שכל תכליתה - הרס המפלגה, "תמות נפשי עם פלישתים". הכל היה כשר, חוץ מלברר את האמת ולקבל את רצון הבוחרים. כל מי שעקב אחרי הפרשה האמוללה הזאת יודע כי בכל פעם שבכל זאת הצליחה ועדת בחירות להתכנס, גדל הפער לטובתי. כל ישיבה הוציאה עוד אויר חם מהבלון שלהם. מאותה סיבה ממש הם דחו אמש על הסף את הצעתה של ועדת החוקה לסיים את הדיונים בתוך עשרה ימים. הם יודעים למה. כי כל הרס עדיף בעיניהם על ההחלטה להכריז עלי כיו"ר המפלגה וכל עיכוב טוב להם מן האמת. במצב נורמלי, חבר מפלגה מצפה לקבל סעד מהמוסדות השיפוטיים של המפלגה, ובראשו המוסד לבירור עתירות. אבל זה פשט את הרגל בהנהגת העומד בראשו. והביא את המפלגה אל מצבה האומלל. חוקת המפלגה עוותה, תקדימים מטורפים שאין כמותם בכל העולם כולו נולדו בן-לילה. אין בחירות בעולם, לכנסת, לעיריות, לנשיאות ארצות הברית בהן לא מכריזים על התוצאות ואת כל הבירורים ממשיכים לאחר מכן. זהו עוול נורא. כאשר המטרה לעצור אותי מקדשת את כל האמצעים המפלגתיים והמנגנוניים. במציאות זו, כאשר האמת נרמסת והעקום נראה כישר, עומד לרשותי כאזרח במדינה רק סעד אחד: לפנות לבית המשפט, לערכאה חיצונית שאינה משוחדת, על-מנת שיורה למוסדות המפלגה להכריז עלי כיושב ראש המפלגה. כל אנשי ועורכי דיני היו סבורים כי חובה עלינו לעתור לבית המשפט. וכי ננצח בעתירה זו. הטיעונים שלהם היו משכנעים ביותר. אסור לשתוק מול עוול, אסור לתת לשקר לנצח. למרות עמדתם ולמרות הלחץ הקשה של אנשי, החלטתי לא לפנות לבית המשפט המחוזי. כי מנהיגות לא בונים בבתי משפט, גם כשיש לי קייס מנצח כנגד מוסדות מילפגתיים מעוותים, אכולי שינאה ואינטרסים. הכרעות פוליטיות צריכות להתקבל בגופים ומוסדות פוליטיים. ולכן כאשר עומדות על הפרק תחושתי האישית הקשה: בחרתי ונגזלה ממני הבחירה, למול טובתה של התנועה אשר ממנה צמחתי והגעתי לאן שהגעתי, טובת התנועה קודמת לטובתי האישית. אני לא מוכן יותר להיות שותף להרס שיטתי ומכוון של המפלגה. לא אתן יותר יד לגרור כמו יריבי לחודשים של התאבדות איטית ואכזרית בבתי משפט וערכאות חיצוניות. זוהי בחירה אכזרית מאד לגבי חברי ותומכי במפלגה. אבל ההחלטה הנכונה היחידה כדי לתת למפלגה שוב, מחדש, סיכוי להתמודד על מקומה הראוי בציבוריות הישראלית. כל מי שינסה להיכנס היום, בתנאים אלה, לתפקיד יושב ראש מפלגת העבודה, מבלי לנקות את הכתמים והרפש שהוטחו בכשרות בחירתו יהיה מנהיג לא לגיטימי. מנהיג עם עננה שחורה מעל ראשו. כך לא יוכל אף אחד להתמודד ולהצליח בבחירות הבאות. כך אי אפשר לזכות בתמיכת הציבור בישראל. רק טיהור האווירה יביא לחידוש האימון של חברי המפלגה בהנהגתה ושל הציבור הישראלי במפלגת העבודה. לכן: הודעתי לפני כמה דקות למזכ"ל המפלגה, כי איני פונה לערכאות חיצוניות. אני תובע את ביטולן של הבחירות שהיו ועריכתן של בחירות חדשות. הוריתי לאנשי לפעול לכינוס מוסדות המפלגה בהצעת החלטה האומרת: 1) יבוטלו, בהסכמה או בהחלטת רוב, הבחירות שנערכו בתאריך 4 בספטמבר שנה זו. ותוצאותיהן לא יוכרו; 2) תוכן שיטת הבחירות חדשה על פיה תישלל כל אפשרות לעוות את תוצאות הבחירות; 3) על-פי השיטה החדשה יערכו בחירות חדשות בהקדם לתפקיד יושב ראש המפלגה; 4) תוקם ועדת בדיקה בלתי תלויה אשר תמשיך לברר את העתירות והאשמות החמורות ואשר מסקנותיה והמלצותיה ישולבו בשיטת הבחירות החדשה. לפעילי המפלגה איכפת ממנה הרבה יותר מאשר לחלק ממנהיגיה ועסקני מוסדותיה השיפוטיים. לכן בכוונתי להישאר קרוב מאד לשטח ולאנשים. בימים הקרובים אחדש את פעילותי ובכל רחבי המפלגה אפגוש את אנשי ופעילי, אציג בפניהם את החלטתי ואגייס אותם למאמץ להצלת מפלגת העבודה.