אחר-הצהריים - העתירות נדחו בית המשפט העליון דחה, בשבתו כבג"צ (יום ד', 28.1.04), את שתי העתירות שהוגשו נגד שחרור המחבלים במסגרת עסקת השבויים עם החיזבאללה. "עם כל ההבנה למשפחות, אין מנוס אלא לדחות את העתירות", אמר השופט תאודור אור. הנימוקים להחלטה יינתנו במועד מאוחר יותר.
3 שופטי בג"צ, בראשות המשנה לנשיא, תאודור אור, והשופטים אדמונד לוי ואסתר חיות, החלו ב-16:30 לדון בעתירות 2 ארגוני נפגעי טרור, נגד שחרור המחבלים הצפוי מחר (יום ה'), במסגרת העסקה עם חיזבאללה. לאחר דיון קצר הוחלט, כאמור, לדחות את העתירות.
העתירות קצת יותר מיממה לפני השלמת "הסיבוב הראשון" של עסקת חילופי השבויים בין ישראל לחיזבאללה, הגיע, כצפוי שלב העתירות לבג"צ נגד העסקה.
את העתירות הגישו עו"ד זאב דסברג, בשם ארגון נפגעי הטרור - "אלמגור", ועו"ד ברוך בן-יוסף, בשם ארגון נט"ע - "ארגון נפגעי הטרור הערבי הבינלאומי".
השופטת חיות הורתה למדינה להגיש את תגובתה לעתירות עד לשעה 16:00. בתוך כך, סירבה השופטת חיות להוציא צו-ביניים, שיאסור על ביצוע עסקת חילופי השבויים עד לדיון בעתירות. כאמור, זמן קצר לאחר מכן נדחו העתירות.
העסקה: גופות החיילים וטננבאום החי תמורת 400 האסירים במסגרת העסקה אמורה ישראל לקבל את האזרח החטוף אלחנן טננבאום ואת גופות שלושת החיילים שנחטפו בהר דב, בתמורה לשחרור כ-400 אסירים פלשתינים, שישוחררו לשטחי יהודה, שומרון ועזה, 23 אסירים לבנונים, בהם השייח' עבד אל-כרים עובייד ומוסטפא דיראני, 5 אסירים סורים, 3 מרוקנים, 3 סודאנים, לובי אחד, והאזרח הגרמני, המחבל סטפן סמירק. כמו כן, תחזיר ישראל את גופותיהם של 59 מחבלים לבנונים המצויות בידיה ואת מפות שדות המוקשים בדרום לבנון.
ראוי לציין, כי ועדה בראשות מנכ"ל משרד המשפטים, אהרן אברמוביץ', שהכינה את רשימת האסירים המיועדים לשחרור במסגרת העסקה, הכינה מראש רשימה רחבה יותר של אסירים פלשתינים, למקרה בו בג"צ יפסול חלק מן השמות, על-מנת שישראל תוכל לעמוד במכסת 400 האסירים שהתחייבה לשחרר.
"אלמגור": שחרור דיראני ועובייד - סכנה לציבור בעתירת ארגון "אלמגור" נטען, כי שחרור שני האסירים הלבנונים הבכירים שבידי ישראל - עבד אל-כרים עובייד ומוסטפה דיראני - מהווה סכנה לציבור בישראל וכי יש למנוע את שחרורם של השניים, המוחזקים בארץ כ"קלפי מיקוח" להשבת הנווט השבוי רון ארד.
העתירה מכוונת גם נגד שחרורם של כל האסירים הביטחוניים הפלשתינים שבידי ישראל. העותרים טוענים, כי רק אמש הועברו אליהם משירות בתי הסוהר פרטי האסירים ומעשי הטרור בהם היו מעורבים ולכן לא הספיקו להכין רשימה מדוייקת של אסירים שנגד שחרורם הם טוענים. אם יינתן צו הביניים המבוקש נגד ביצוע העסקה, טוענים העותרים, הם יוכלו להשלים את הפרטים החסרים.
לעתירת "אלמגור" צורפו בני משפחות ששכלו את יקיריהם בפיגועים שתוכננו על-ידי איש החמאס, עבדאללה קוואסמה, ראש הזרוע ה"צבאית" של החמאס שגורש בשנת 1992 ללבנון (יחד עם למעלה מ-400 אנשי חמאס אחרים) והוחזר לאחר מכן לארץ. בין העותרים: דבורה ונתן אפלבאום, ששכלו את בנם, ד"ר דוד אפלבאום ובתו נאווה בפיגוע בקפה הלל בירושלים; יפעת אלון, בתה של נגה אלון שנרצחה בפיגוע בצומת הגבעה הצרפתית; שירי שפי, שאיבדה את בתה הפעוטה בת-אל בפיגוע הירי ביישוב אדורה; ומירי אביטן, שבנה אסף נרצח בפיגוע ההתאבדות המשולש במדרחוב בן יהודה בירושלים.
עתירת "אלמגור" מכוונת גם נגד שחרורו של המחבל סמיר קונטאר, דרוזי-לבנוני, שרצח ב-1979 את בני משפחת הרן ואת השוטר אליהו שחר בנהריה; זאת, בטענה כי מדובר במחבל עם "דם על הידיים" ולכן שחרורו נוגד את החלטת הממשלה. יצויין כי קונטאר, שסוגיית שחרורו הפכה לסלע מחלוקת בין ישראל לחיזבאללה, אינו אמור להשתחרר מחר - אלא, לטענת הממשלה, רק לאחר שיתקבל "מידע ממשי" על גורלו של רון ארד.
נט"ע: למחבלים שהרגו חיילים אין "דם על הידיים"? בעתירה השנייה, שהוגשה כאמור על-ידי ארגון "נפגעי הטרור הערבי הבינלאומי" (נט"ע), באמצעות עו"ד ברוך בן-יוסף, טוען הארגון כי בניגוד להחלטת הממשלה לפיה לא ישוחררו אסירים עם "דם על הידיים", ובניגוד לקריטריונים שגובשו לשחרור אסירים, הרי שבמסגרת העסקה הנוכחית מתעתדת המדינה לשחרר אסירים שהרגו חיילי צה"ל.
ראוי לציין, כי המונח "דם על הידיים" מתייחס לרצח אזרחים ישראלים בלבד, וכי בין האסירים הלבנונים האמורים להשתחרר מחר מצויים גם כאלה שהשתתפו בפעילות בה נהרגו חיילי צה"ל בתקופה בה שהה צה"ל בדרום לבנון. הנימוק הרשמי לסירובה של ישראל לשחרר את סמיר קונטאר בשלב זה הוא, כי קונטאר, להבדיל משאר האסירים האמורים להשתחרר במסגרת העסקה, רצח אזרחים ישראלים.
ארגון נט"ע אף טוען, כי בהתחשב בהצהרתו של מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, לפיה ארגונו ינסה לחטוף ישראלים נוספים, ביצוע העסקה יעודד את החיזבאללה להמשיך בניסיונות אלה. לפיכך, טוען הארגון, לוקה ההחלטה על ביצוע העסקה בחוסר סבירות קיצוני. העותרים מוסיפים וטוענים, כי קיים חשש "כבד וממשי" שהמחבלים שישוחררו ישובו לדרך הטרור וכי אין לבצע את העסקה כל עוד לא הוסר חשש זה.
היסטוריה של עתירות נגד שחרור מחבלים; כולן נדחו בטענה שמדובר בסוגיה מדינית בעבר הוגשו עתירות רבות נגד החלטות ממשלה שעניינן שחרור אסירים, בעיקר מצד משפחות שכולות ומטה נפגעי הטרור. בדרך-כלל, קבע בג"צ, כי "ההחלטה בדבר שחרור האסירים הוא ממרכיבי הסכם מדיני מובהק שהמדינה צד לה", ולכן "בית משפט זה לא ייזקק לעתירות הנוגעות להסכמים מדיניים מעין אלה, באשר נושאים אלה הם בסמכות של רשות אחרת".
בג"צ אף נמנע בעבר מלדון בסירובה של הממשלה להתנות שחרור אסירים, בקיום ההתחייבויות ההדדיות על-ידי הפלשתינים, בטענה כי גם זו שאלה מדינית.
בחודש יולי האחרון, עתרו "אלמגור" ונט"ע לבג"צ נגד שחרור כ-400 אסירי חמאס וג'יהאד איסלמי, שנעשה כמחווה לפלשתינים. העתירות, כמובן, נדחו [
ראו קישורים].
בישראל עצורים כ-6,000 עצירים ביטחוניים פלשתינים, 2,048 מהם נעצרו לאחר מבצע 'חומת מגן'.
בג"צ 914/04 ארגון נפגעי הטרור הערבי הבינלאומי ואח' נ' ראש הממשלה ואח'; בג"צ 918/04 ארגון נפגעי הטרור - אלמגור ואח' נ' ראש הממשלה ואח'