בית המשפט המחוזי בתל אביב דן בשני ערעורים הקשורים בצווי גילוי המסמכים שהוציא בית המשפט, לבקשת הפרקליטות, בעניינו של גלעד שרון (יום א', 1.2.04).
במשך כ-3 שעות שמע הרכב השופטים, בראשות השופטת דבורה ברלינר, שני ערעורים: הפרקליטות ערערה על החלטת בית משפט השלום בפתח תקוה, שקיבל את הצהרתו של גלעד שרון, לפיה הקלטות הקשורות לחקירת פרשת האי היווני, אותן נתבקש למסור, אינן מצויות בידיו; מנגד, ערער גלעד שרון על החלטת בית משפט השלום בתל אביב, שהורה לגלעד שרון לקיים את צו גילוי המסמכים, ולמסור את המסמכים שלטענת המשטרה לא העביר לחוקריו בפרשת סיריל קרן, גם אם אלה אינם בידיו כעת, ומצויים בין השאר, בבנק באוסטריה.
במהלך הדיון, שאלו השופטים את נציגי הפרקליטות, מדוע הם אינם נוקטים סנקציה כלשהי נגד גלעד שרון - על-אף שלטענתם הוא מפר, לכאורה, צו של בית משפט שלום, המבוסס על החלטת בית המשפט העליון. כוונת השופטים היא להליך של ביזיון בית המשפט, או להעמדה לדין בעבירה של שיבוש הליכי חקירה.
נציגי הפרקליטות השיבו, כי הם מאמינים שגלעד שרון יקיים את צו גילוי המסמכים, וכי אין בכוונתם לנקוט סנקציה זו עד שלא ימוצו כל ההליכים האחרים. ואכן, עו"ד מיכה פטמן הצהיר כי בכל מקרה, מרשו יקיים כל צו שיינתן בעתיד.
שתי נקודות המחלוקת העיקריות שעלו בבית המשפט: כאשר קבע בית המשפט העליון, כי "בית משפט השלום יעיין במסמכים אותם נדרש המשיב למסור,
ככל שאלה בידו וככל שהמשיב יסרב למסרם", התכוונו השופטים למסמכים המצויים פיסית אצלו, או גם למסמכים המצויים בשליטתו הקונסטרוקטיבית, דהיינו שהם בחזקתו ובשליטתו. כאמור, כוונת הפרקליטות היא בעיקר למסמכים המצויים בבנק באוסטריה.
עניין שני, בעייתי הרבה פחות, הוא בשאלה האם לאור קביעת בית המשפט העליון האמורה, יש עדיין מקום שבית משפט השלום ידרוש משרון הסבר על כל מסמך ומסמך שהוא טוען שאינו ברשותו, או שניתן להסתפק בהצהרתו כי המסמכים אינם בידו.
בתום הדיון, אמר פרקליטו של שרון, עו"ד מיכה פטמן, כי "לפי שיטת המדינה, 'פתרון הקסם' הוא לבוא עם הצו הזה לחשוד, [ולומר לו]: בוא ותביא לנו הכל".
נציג הפרקליטות, עו"ד גל לברטוב, אמר: "המסמכים האלה נמצאים בחזקתו ובשליטתו, לדעתנו, לכאורה. הוכחנו את זה, על-סמך זה ניתנה ההחלטה, ואנחנו מצפים שהוא יעמוד בה ויקיים אותה".
