מעיון בדירוג דנס-100 של חברת D&B דן אנד ברדסטריט לשנת 2004 עולה, שמספר משרדי עורכי דין שיפרו בשנת 2003 באופן דרמטי את מיקומם בדירוג. הסיבה - התחזקות מגמת המיזוגים בענף עורכי הדין בישראל.
כך לדוגמא, משרד ליקוורניק גבע, שדורג בדירוג הקודם במקום ה-17, עלה למקום החמישי השנה, עקב מיזוג עם משרד לשם ברנדוין, שדורג אשתקד במקום ה-34; משרד גילת קנולר גראוס שלו ביצע את הזינוק המרשים ביותר, מהמקום ה-57 בדירוג 2003, למקום ה-19 בדירוג 2004.
קפיצה מרשימה נוספת ביצע משרד המבורגר עברון, שעלה מהמקום ה-50 בדירוג 2003 למקום ה-24 בדירוג השנה. הגידול בשני המשרדים הוא תוצאה של מיזוגים שנערכו בהם השנה. גם משרד עמית פולק מטלון עלה למקום ה-17 מהמקום ה-24 אשתקד, עקב מיזוג עם משרד בן נפתלי ארז ושות'.
המיזוגים - תוצאה של המצב הכלכלי הקשה את מגמת המיזוגים שנרשמה בשנה האחרונה (הכוללת 4 מיזוגים ב-25 המשרדים הגדולים), מייחסים בדן אנד ברדסטריט, בין היתר, להאטה שנרשמה בשנים האחרונות במשק הישראלי שחייבה התייעלות ויצירת יתרונות לגודל.
במקום הראשון החליפו מקומות הרצוג פוקס נאמן, שירד למקום השני ופינה את ראש הדירוג ל-בלטר, גוט אלוני. יגאל ארנון שמר על מקומו במקום השלישי בדירוג. יש לציין, כי השליטה בצמרת הוכרעה על חודו של יתרון עורך דין אחד לטובת בלטר גוט אלוני. מאחר שמדובר במשרדים פרטיים שאין נתונים כספיים על היקף פעילותם, נגזר הדירוג ממספר עורכי הדין הפעילים בכל משרד ופרמטרים נוספים. יצויין עוד, כי במשרד הרצוג פוקס נאמן 27 שותפים, בעוד שאצל המוביל, בלטר גוט אלוני 15 שותפים.
הפרמטרים לקביעת הדירוג הם: מספר עורכי דין, מספר מתמחים, מספר שותפים, סך כל המועסקים, וארבעה תחומי התמחות.
רק בשני משרדים יש יותר מ-20 שותפים: יגאל ארנון והרצוג פוקס נאמן. במשרדים אלו היחס בין מספר עורכי הדין השכירים לעורכי הדין השותפים הוא כ-3 עורכי דין על כל שותף, נמוך מהממוצע הכולל בדירוג, העומד על כ-3.7 עורכי דין לכל שותף.
אחת הסיבות לכך היא החלטה אסטרטגית לפעול עם הרבה שותפים, הרואים עצמם כחלק מהמשרד ומחוייבים לו יותר מעורכי דין שכירים.
"מגה משרדים" - למעלה מ-100 מועסקים בדירוג השנה נימנו 9 "מגה משרדים", שבהם למעלה מ-100 מועסקים, כולם בצמרת הגבוהה של הדירוג, פרט למשרד איתן פרל, לצר כהן צדק, המעסיק 108 עובדים ומדורג במקום ה-16. מספר המועסקים במשרד זה מושפע מהתמחותו בקניין רוחני ופטנטים, תחום הדורש אנשי מקצוע בתחומים הטכנולוגיים, שאינם בהכרח בעלי הסמכה כעורכי דין.
בכל המשרדים שדורגו בדירוג 47 המשרדים המובילים למעלה מ-20 עורכי דין. בשני הגדולים למעלה מ-80, בארבעה, למעלה מ-60, בשלושה למעלה מ-50 וכך הלאה. בקטגוריה של יותר מ-20 מצויים רוב משרדי עורכי הדין - 26 משרדים מתוך 47.
בדירוג דנס-100 2004 הולך וגדל מספרם של משרדי עורכי הדין המתמחים בתחום המסחרי כ-30 מתוך 47. 5 משרדים מסרו שתחום ההתמחות העיקרי שלהם הוא משפט אזרחי; 4 משרדים מסרו שתחום ההתמחות העיקרי שלהם הוא דיני נזיקין וביטוח; 4 משרדים מסרו שתחום ההתמחות העיקרי שלהם הוא ייצוג והופעה בבתי משפט; 3 משרדים ציינו כתחום התמחות ראשון את תחום שוק ההון, ניירות הערך וההנפקות; משרד אחד מסר שתחום ההתמחות העיקרי שלו הוא דיני הגבלים עסקיים ותחרות.
בשל המיתון - גידול זעיר במספר עורכי הדין מספר עורכי הדין הפעילים בישראל כיום עומד על 29,400. בהשוואה לנתוני יוני 2003 מדובר בגידול של כ-246 עורכי דין בלבד, הנובע מכך שחלק גדול מעורכי הדין שהוסמכו הקפיאו את החברות בלשכת עורכי הדין (כדי לא לשלם אגרה) מכיוון שלא מצאו עבודה או מכיוון שהם לא עוסקים ישירות כעורכי דין. בסך הכל הצטרפו בשנת 2003 1787 עורכי דין חדשים ללשכת עורכי הדין.
במכללות סיימו את לימודי המשפטים בשנת 2002 - 1712 בוגרים, לעומת 1448 ב-2001 ו-253 בלבד ב-1995.
באוניברסיטאות סיימו את לימודי משפטים 1264 סטודנטים מתוך 28,104 מקבלי תארים - כ- 4.5%. שיעור ההצלחה שלהם בבחינות ההסמכה היה 82%.
שיעור הנרשמים ללימודי משפטים עומד על כ- 5.5%, קיטון של יותר מ 2% בהשוואה לשנות ה-90 הנובע מעודף היצע בענף.
מתוך המספר האמור 933 הן נשים ו-854 הם גברים. 203 מהם ממחוז ירושלים, 1083 ממחוז תל-אביב והמרכז, 404 ממחוז חיפה והצפון ו-97 ממחוז באר-שבע והדרום. מספר העולים החדשים מגיע ל-29 ומספר הישראלים שלמדו בחו"ל ומוסמכים בארץ מגיע ל-61.