בית המשפט המחוזי בירושלים גזר (יום א', 18.11.01) את דינם של חברי קרטל עבודות עפר ופינוי שלג, אשר הורשעו בתיאומי הצעות למכרזים, תיאומי מחירים וחלוקת איזורי עבודה בנוגע לביצוע עבודות פינוי עפר ופינוי שלג באמצעות מפלסות.
הנאשמים הורשעו כי תיאמו הצעות למכרזים של משרד הביטחון, מ.ע.צ. וחלוקת עבודות לעיריית ירושלים, שבחלק מהמקרים גררו גם חלוקת עבודה לפי איזורים גיאוגרפיים בארץ.
השופט, יהונתן עדיאל, גזר על חברי הקרטל עונשי מאסר בפועל, שירוצו בעבודות שירות של עד חמישה חודשים, ועונשי קנס בסכומים של עד 100,000 ש"ח. השופט קיבל הסדרי טיעון, אליהם הגיעו חלק מהנאשמים עם המדינה.
בגזר הדין ציין השופט את חומרת העבירות, "הנמנות על הגרעין הקשה של איסורי ההגבלים העסקיים, בהתייחסן לתיאום מחירים בכלל, עבירות שלגביהן קיימת חזקה סטטוטורית חלוטה בדבר פגיעתן בתחרות, ולמכרזים הציבוריים בפרט".
השופט ציין עוד, כי העבירה בה מדובר פוגעת בצורה קשה בערכי יסוד כלכליים וחברתיים שהמחוקק שם לו למטרה לשמר, זאת גם באמצעות ענישה פלילית". השופט עדיאל הזכיר כי לאחרונה הועלה רף הענישה המירבי, וגם בתי המשפט, אשר בעבר גזרו רק עונשי מאסר בעבודות שירות, העלו את הרף לעונשי מאסר בפועל.
הגופים שנפגעו מהתיאומים בין חברי הקבוצה הם גופים ציבוריים, במוגבלים להתקשרויות בשיטת המכרז. הנאשמים בתיאומים האסורים סיכלו את שיטת המכרז, ובגישו הצעות מחיר גבוהות מדי. במכרז מחודש שערך משרד הביטחון, נתקבלו הצעות נמוכות בהרבה.
השופט התחשב בשיתוף הפעולה של הנאשמים עם גורמי החקירה בעת שקבע את העונש. בין היתר התחשב גם בכך שעיסוקם העיקרי של הנאשמים היה בעבודה פיזית קשה של הפעלת ציוד מכאני כבד, ולא בניהול. לעיתים קרובות בוצעה הפעילות הניהולית בלא תמורה, כעיסוק נלווה. הכנסתם של רוב הנאשמים היתה צנועה, ולא העידה על רווחים גדולים שהפיקו מההסדרים.