בג"צ ידון היום (יום ה', 12.2.04) בעתירת חברת ההיסעים "ז'ק יולזרי" נגד הנחיות פרקליטות המדינה, לפיהן על התביעה להגיש כתבי אישום פליליים נגד מעורבים בתאונות דרכים גם כאשר קיים ספק עובדתי בנוגע למשקל הראיות וגם כאשר קיים ספק לגבי עצם הצורך בהעמדה לדין.
לטענת העותרת, מתברר כי פרקליטות המדינה מדברת ב"קולות סותרים" בהליכים שונים המתקיימים נגדה ולאחרונה טענה הפרקליטות בבג"צ, כי גישתה הפוכה דווקא, וכי במקרה של ספק יש להקל עם הנאשם ולא להחמיר עמו.
בעתירה, טוענת העותרת נגד סבירותן של הנחיות פרקליטת המדינה עדנה ארבל, העוסקות במדיניות התביעה בהעמדה לדין בעבירות של "גרימת מוות בתאונות דרכים". באמצעות עו"ד יחיאל כשר ועו"ד לבנת קלינה ממשרדו עו"ד פרופ' יובל לוי ועו"ד מיכה פטמן, מבקשת "ז'ק יולזרי" מבג"צ להורות על ביטולן של הנחיות אלה.
בהנחיותיה, כותבת פרקליטת המדינה באופן מפורש, כי על התביעה להגיש כתבי אישום פליליים גם כאשר קיים ספק עובדתי בנוגע למשקל הראיות וגם כאשר קיים ספק לגבי עצם הצורך בהעמדה לדין וכי יש לבחור בגישה המחמירה מטעמים של הפיכתן של תאונות דרכים ל"מכת מדינה". לפי ההנחיות, על הפרקליט המטפל בתיק להשאיר לבית המשפט "לומר את דברו" גם אם אי אימוץ גרסת התביעה תביא לזיכוי הנאשם. יצויין, כי לפי הפסיקה, השיקול העיקרי שעל התביעה לשוות לנגד עיניה בהחלטה על העמדה לדין הוא קיומו של סיכוי סביר כי בית המשפט ירשיע את הנאשם, בהתחשב בחומר הראיות. הנחיית הפרקליטות סותרת, לכאורה, את קביעת בית המשפט העליון בסוגיה.
"ז'ק יולזרי" טוענת, כי החלטת הפרקליטות בעניינה לא נעשתה על-פי המבחנים הראויים אלא בהתאם להנחיה הפנימית שהוציאה פרקליטת המדינה, אשר מיישמת שיקולים פופוליסטיים ופסולים מהבחינה המשפטית. ההנחיות מצוות על פרקליטי המדינה להגיש כתבי אישום, גם כשלהם עצמם יש ספק אם יש מקום להעמיד לדין דבר המעמיד אותן כבלתי חוקיות, בהיותן נוגדות לטענת העותרת את חוק סדר הדין הפלילי, חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ואת פסיקת בית המשפט העליון. כמו כן טוענת "ז'ק יולזרי" כי ההנחיות פוגעות באמון הציבור ומערכת המשפט, בניקיון שיקולי הפרקליטות וכי מדובר בהנחיות בלתי סבירות באופן קיצוני.
בתשובתה לעתירה שהוגשה כבר לפני כשנה, טענה המדינה כי ההנחיות מכוונות למקרים בהם קיים ספק בנושא הערכת הראיות וכן לגבי מקרים בהם קיים ספק אם יש להגיש אישום בגין עבירת הריגה או עבירת גרם מוות ברשלנות.
כאמור, טוענת "ז'ק יולזרי", כי טענה זו מנוגדת לעמדתה של המדינה כפי שהוצגה בהליך אחר המתנהל נגדה. לפי הטענה, הציגה הפרקליטות את העמדה הסותרת בתגובה לעתירה של עמותת "תנו לחיות לחיות" נגד הפרקליטות, בה עתרה העמותה נגד החלטת רשויות התביעה למחוק כתב אישום שהוגש נגד נאשמת בגין עבירות של התעללות בבעלי חיים והחזקת סם שלא לצריכה עצמית, וזאת בטענה של "חוסר ראיות מספיקות". בתגובתה לעתירה זו הסבירה המדינה כי "במקרה של ספק, בכל אחד משלבי ההליך הפלילי, יש להקל עם הנאשם ולא להחמיר עמו. בהתאם לכך סבורים המשיבים כי בהתקיים ספיקות באשר לעצם קיומן של עבירות דוגמת העבירות לכאורה אשר בגינן הוגש כנגד המשיבה 2 כתב אישום, הספק בהקשר הפלילי צריך לפעול לטובתה, ועל כן ההחלטה לחזור מכתב האישום ולמחקו הינה סבירה בהחלט".
לאור זאת טוענת "ז'ק יולזרי", כי עמדתה של המדינה בבג"צ "תנו לחיות לחיות" ביחס להפעלת שיקול דעתה של התביעה בהחלטה האם להגיש כתב אישום, זהה לעמדת העותרים וכן תואמת את החוק ואת ההלכה הפסוקה ומעמידה את עמדת המדינה בבג"צ יולזרי בסימן שאלה.
תזכורת: תאונת האוטובוס ליד צומת גולני מסמך המדיניות של ארבל עומד ביסוד עתירה לבג"צ של חברת "המוביל ז'ק יולזרי" שהוגשה נגד היועץ המשפטי לממשלה, פרקליטות המדינה, פרקליטות מחוז צפון, משטרת ישראל - מטה מחוז צפון, ומע"צ בעניין תאונת הדרכים משנת 1999 בה נהרגו 17 מטיילים בעת שאוטובוס של חברת "ז'ק יולזרי" הדרדר לתהום סמוך לצומת גולני.
לאחר בדיקה ראשונית של מע"צ, שהתקיימה בסמוך לתאונה, הוחלט בפרקליטות להגיש כתב אישום כנגד חברת "המוביל ז'ק יולזרי" ובעליה באשמת הריגה. האחריות לתאונה הוטלה על החברה בטענה, שהתאונה נבעה משילוב של תחזוקה לקויה של האוטובוס ורשלנות של הנהג.
"ז'ק יולזרי" טוענת, כי סמוך לפני פתיחת המשפט הפלילי התברר, כי מהנדסי מע"צ מסתירים דוח בדיקה מקטע הכביש בו התרחשה התאונה. בבדיקה שהתקיימה שלושה ימים לפני התאונה מציינים המהנדסים במפורש, כי על הכביש מרוח חומר שחור בלתי מזוהה שברגע בואו במגע עם מים יהווה סכנה לכל כלי רכב הנוסע על הכביש. המהנדסים ציינו בדוח, כי מידת החלקלקות של החומר עולה על כל חומר שהוכר להם והיא דומה לחלקלקות של קרח מעורב במים.
החברה טוענת, כי בעקבות הבדיקה נשלח דוח פנימי בהול של מע"צ ובו אזהרה מפורשת בדבר סכנת התרחשות תאונות החלקה קטלניות בכביש עם רדת גשם ראשון, כפי שאכן קרה בתאונת האוטובוס. רק בעקבות פניה לבית המשפט העליון הורה בית המשפט למע"צ לחשוף את הדוח ובעקבות כך נפסק המשפט הפלילי למשך שנתיים. כפי שמתברר בדיעבד, טוענת "ז'ק יולזרי", משאירעה התאונה החלה מלאכת העלמת ראיות, טיוח והפללתה של החברה. החברה טוענת כי "הממצאים הנוגעים לאירועים שקדמו לתאונה - ההתראות שהגיעו למע"צ, ממצאי אנשי השטח של מע"צ, ההתראות הבהולות ששיגרו אותם אנשי מע"צ והאופן בו התקבלו התראות אלו במע"צ - כל אלו הוסתרו והוצפנו. אנשי מע"צ נתבקשו/נדרשו על-ידי הממונים עליהם לכמוס את המידע הרלוונטי מכל גורם".
בהמשך נערכו הליכי שימוע, הן לחברה והן לאנשי מע"צ, בפני פרקליטת המדינה. באוגוסט 2002, זמן קצר לאחר פרסום הנחיות פרקליטת המדינה נשוא העתירה לבג"צ, נשלחה לעותרים הודעה מהפרקליטות לפיה הוחלט להמשיך בהליכים נגדם כאילו לא ארע דבר ולטענת העותרת, "בהתעלמות מוחלטת מהנתונים ומהגילויים החדשים והמרעישים שנחשפו בתיקי מע"צ, כפי שהיו בכתב האישום המקורי". עם זאת, הוסיפה הפרקליטות שניים מעובדי מע"צ כנאשמים בגרימת התאונה ברשלנות ובשיבוש הליכי משפט.
"ז'ק יולזרי" טוענת כי ההחלטה להמשיך ולהאשים אותה בגרימת התאונה "מנותקת לחלוטין" מעמדת הפרקליטות עצמה בכתב האישום המתוקן לגבי נסיבות התאונה. "המדינה טוענת בכתב האישום המתוקן, כי החומר השחור אכן היה על הכביש בעת התאונה וכי האוטובוס עלה עליו לאחר שהחומר השחור בא במגע עם מים והיה חלקלק ביותר והחליק עקב כך", אומרת החברה. "המסקנה ברורה: על- פי נתוניה וטענותיה של הפרקליטות עצמה אין כל קשר בין מצב האוטובוס לבין נסיבות התאונה".
