ישראל תודיע לבית הדין הבינלאומי בהאג, כי אין בכוונתה להופיע לשימוע ולדיונים בנושא גדר ההפרדה (או: "הגדר למניעת טרור", כפי שהיא מכונה בלשכה), שייפתחו ב-23 בחודש, והיא מסתפקת בתצהירים בכתב שהגישה בנושא (ה', 12.2.04). כך החליט צוות השרים לנושא היערכות ישראל לדיון בהאג.
הנימוק: בית הדין משולל סמכות לדון בנושא הגדר, שהוא מדיני-פוליטי-ביטחוני באופיו, ואינו פלילי. משכך, תרכז ישראל את המאמץ במישור ההסברתי-תקשורתי.
בכך מאמץ ראש הממשלה, אריאל שרון, את עמדת השר בנימין נתניהו ושרים אחרים, וכן את עמדת צוות המומחים המשפטי-מקצועי, שמינתה הממשלה. שרון החליט סופית על עמדתו, לאחר שקיבל את המלצת המשפטן הבריטי, פרופ' דניאל בית-לחם, המייצג את ישראל בהליך זה.
השר היחידי המתנגד לעמדה זו הוא דווקא שר המשפטים, יוסף (טומי) לפיד, הסבור כי על ישראל להופיע לדיון ולטעון לגופו של עניין.
עמדת הצוות נתגבשה לאחר שנבחנו מכלול העמדות והתצהירים שהגישו המדינות השונות לבית הדין, ובהן גם תצהירן של ארה"ב, בריטניה, גרמניה, קנדה, אוסטרליה ואחרות, הסבורות אף הן כי בית הדין משולל סמכות בעניין זה וכי אין בדעתן להופיע בשימוע.
כזכור, בתצהיר שהגישו האמריקנים נאמר, כי הדיון "פוגע בעקרון המו"מ הישיר, במפת הדרכים ובכל המנגנונים המדיניים הקיימים". עוד נאמר בו, כי ארה"ב סבורה שהגדר הינה נושא שצריך לבוא לדיון כחלק מהמשא-ומתן בין ישראל לפלשתינים ולכן אין להעביר הנושא לדיון משפטי.
מלבד פרופ' בית-לחם, בצוות המומחים המשפטי-מקצועי חברים, בין היתר, גם ד"ר מאיר רוזן, מי שהיה שגריר ישראל בארה"ב והיועץ המשפטי של משרד החוץ; מנהלת המחלקה לעניינים בינלאומיים בפרקליטות המדינה, עו"ד עירית קהאן; ומנהלת היחידה להסכמים בינלאומיים בפרקליטות המדינה, ד"ר שביט מאטיאס. צוות זה הוא אחד מכמה שמינתה הממשלה כדי לסכם את הנושא בתחומי אחריות שונים [
ראו קישור].
הצוות העביר כאמור לראש הממשלה את המלצתו האמורה: להימנע מלהופיע בדיון ולא להוסיף טיעונים בעל-פה, על התצהירים בכתב שהגישה ישראל [
ראו קישור]. ואכן, ראש הממשלה ומרבית השרים נוטים לעמדה זו, כדי להמחיש כי ישראל כופרת בסמכות בית הדין לדון בסוגיה.
מאמץ הסברתי חסר-תקדים במקביל למהלך המשפטי, פותחת ישראל במאמץ הסברתי חסר-תקדים לקראת הדיונים בבית הדין בהאג בנושא הגדר. בימים הקרובים ייצאו ארגונים יהודים, סטודנטים ונפגעי משפחות לאזור. מחר יוחלט אם להוציא אנשי הסברה במשלחת רשמית.
כזכור, העצרת הכללית של האו"ם החליטה, ברוב גדול של 90 תומכים מול 8 מתנגדים ו-74 נמנעים, לבקש את חוות דעתו של בית הדין באשר ל"השלכות המשפטיות של בניית חומה בשטח הפלשתיני הכבוש" [
ראו קישור]. חוות דעתו של בית הדין, כשלעצמה, אינה בעלת משמעות אופרטיבית והיא אינה מחייבת, ואולם ברור שתהיה לה משמעות סימלית, רטורית ואולי אף מעבר לכך.
בתצהיר הכתוב שהגישה ישראל, המחזיק כ-120 עמודים, נטען כי מדובר בנושא מדיני-פוליטי וכן כי בית הדין אינו מוסמך לדון בזכותה להגנה עצמית ואינו יכול לקבוע כיצד על מדינה להתגונן מפני טרור. שליש מהתצהיר הישראלי עוסק בחשיבות הקמת הגדר ויעילותה מול הטרור הפלשתיני.
ישראל צריכה למסור את החלטתה לבית הדין תוך כמה ימים. שרון ערך משאל בין שרי "המטבחון" בשאלת ההשתתפות בדיונים. רוב השרים, ובהם מופז, שלום, נתניהו ואולמרט, הביעו כבר קודם לכן את התנגדותם להופעה אקטיבית בפני בית הדין.
הפרקליטות לבג"צ: שוקלים שינוי תוואי הגדר בראשית השבוע הודיעה פרקליטות המדינה לבג"צ, כי הממשלה עורכת חשיבה מחודשת באשר לתוואי הגדר. בדיון שהתקיים השבוע בעתירות שהוגשו נגד הגדר, הודיע עו"ד מייק בלס לשופטים כי לאחר בחינת הדברים, ייתכן שגם חלקים מהגדר - שכבר הוקמו בהתאם להחלטת הממשלה מאוקטובר 2003, יוזזו במקומות מסויימים. המדינה מבקשת בהליך זה לקבל פסק דין לגופו של עניין, כדי שזה יסייע להדוף את הטיעונים נגד ישראל הנידונים עתה בבית הדין בהאג.
עו"ד בלאס ציין עוד, כי הממשלה תשקול גם שינוי סדרי המשטר הנהוגים במרחב התפר, וזאת כדי להקל על חייהם של הפלשתינים באותו אזור. דבר זה יבוא לידי ביטוי, הן בפתיחת יותר מעברים והן במתן חופש תנועה גדול יותר לתושבים הפלשתינים [
ראו קישור].