תסבוכת משפטית עשויה להביא להקדמת הבחירות לכנסת ה-17 מנובמבר 2007 לנובמבר 2006. כך דווח הבוקר (יום א', 15.2.04) בגלי צה"ל. ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת בראשות ח"כ מיכאל איתן תקיים השבוע דיון דחוף בנושא זה.
חוק יסוד: הכנסת קובע, כי נסיבות התפזרות כנסת יוצאת משפיעות על אורך כהונתה של הכנסת הנכנסת. בעבר היה המצב במקרה של פיזור הכנסת על-ידי ראש הממשלה זהה למצב בו הכנסת התפזרה על-פי חוק שהתקבל בידי חבריה, ובשני המקרים הוארכה כהונתה של הכנסת הנכנסת - כך שתכהן ארבע שנים מלאות.
ואולם, טוענים המומחים למשפט חוקתי עו"ד צבי ענבר (לשעבר היועץ המשפטי לכנסת) ד"ר סוזי נבות מן המכללה למינהל, כהונתה של הכנסת הנוכחית צריכה להסתיים בנובמבר 2006 ולא בנובמבר 2007, לאור תיקון לחוק יסוד: הממשלה משנת 1999 קבע, כי דינה של הכנסת הקודמת (הכנסת ה-15) שונה מדינה של הכנסת שהחליטה לפזר את עצמה. הסיבה לכך היא, שהכנסת הקודמת פוזרה על-ידי ראש הממשלה, ולכן לכאורה לא זכאית הכנסת הנוכחית להרחבת תקופת כהונתה. משכך, אמורה הכנסת הנוכחית לכהן "רק" 3 שנים ו-9 חודשים.
חוק יסוד: הממשלה שונה שוב, בינתיים - אך מומחים טוענים כי המצב ששרר ערב התיקון הוא שחל על הכנסת הנוכחית. יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ רוני בר-און (ליכוד) אמר בתגובה כי מדובר ב"פרשנות מעניינת" והבטיח כי העניין ייבחן לעומק. "זו לא התקלה הראשונה שיוצר הנושא של החלפת אופי הבחירות אצלנו, שפגע ופוגע וממשיך לפגוע ביציבות הקונסטיטוציונית", אמר בראון והוסיף כי "המצב הפוליטי כל כך מורכב והשאלות הפוליטיות כל כך עדינות, עד שהוויכוח אם הבחירות הבאות יהיו ב-2006 או ב-2007 אינו מאוד רלוונטי כעת".
אם ייקבע כי הכנסת ה-16 אכן תסיים את כהונתה בנובמבר 2006, צפוי הדבר לחולל זעזוע במערכת הפוליטית - מעריכה סוזי נבות, מומחית למשפט חוקתי במכללה למינהל.
ראש הממשלה אריאל שרון חזר ואמר בעבר, כי בכוונתו לכהן בתפקידו "לפחות" עד תום תקופת כהונתה של הכנסת הנוכחית בנובמבר 2007. כעת ייתכן שייאלץ לשנות את חישוביו.
ובשמאל, כך נראה, מרוצים מן האפשרות שהכנסת לא תמלא את ימיה: מפלגת העבודה הזדרזה להודיע כי היא "מקבלת" את הפרשנות לחוק היסוד, המקצרת את תקופת כהונתה של הכנסת. יו"ר צוות התגובות של המפלגה, ח"כ אופיר פינס-פז, אמר כי הוא מברך על כך ש"הסיוט של הכנסת הנוכחית יתקצר בשנה אחת". סיעת מרצ, שהצטמצמה פלאים בבחירות האחרונות, הודיעה כי תתכנס לדון בעניין ותשקול את המשך צעדיה לאחר שתתקבל חוות דעת משפטית בעניין.
ואילו בסיעת "שינוי", המרוויחה הגדולה מתוצאות הבחירות האחרונות מביעים ביטחון ביכולתם לשחזר את ההישג מבחירות 2003: "איננו מתרגשים מהקדמת הבחירות. אנחנו ערוכים לקראתן ואף מצפים להן", אמרו היום אנשי שינוי.
ריבלין מבקש חוות דעת משפטית יו"ר הכנסת ראובן ריבלין פנה היום לחבר הכנסת והשר לשעבר פרופ' אמנון רובינשטיין וביקש את חוות דעתו בסוגיית תום כהונתה של הכנסת הנוכחית. רובינשטיין הוא מומחה מוערך בתחום המשפט החוקתי, וכיהן כיו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת במהלך כהונתה של הכנסת ה-15 - שהיתה אחראית לתיקון הבעייתי בחוק היסוד.
ריבלין אומר, כי הוא שוקל לפנות בבקשת חוות דעת גם אל יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופטת דליה דורנר. לדבריו, "הכנסת איננה יכולה לכהן תקופה ארוכה יותר מכפי שהחוק מאפשר לה, ולכן צריך לבדוק אם יש בסיס לפרשנויות ששמענו היום. לכן פניתי לפרופ' רובינשטיין, שיחווה את דעתו בנושא זה".
עוד מסר ריבלין, כי בכל הכנסות שכיהנו עד היום, בין אם נבחרו לפני חקיקת חוק הבחירה הישירה או בתקופתו, כל הקדמת בחירות כללה את הוראות החוק לפיהן תקופת כהונתה של הכנסת שלאחריה תהיה 4 שנים. "מעולם לא קיצרו את תקופת כהונת הכנסת, תמיד האריכו את כהונתה בהתאם לעקרון לפיו הכנסת נבחרת לתקופת כהונה של ארבע שנים (סעיף 8 לחוק יסוד: הכנסת)", אמר.
לאחר ביטול חוק הבחירה הישירה ותיקוני חוק יסוד הממשלה (סעיף 22 לחוק) וחוק יסוד: הכנסת (סעיף 36א'), נוצרה לקונה המאפשרת פרשנויות שונות בנושא. תיקון 36א' בחוק יסוד: הכנסת, מציין שפיזור הכנסת בשל אי העברת תקציב המדינה יחשב כהחלטת הכנסת על התפזרותה, ובכך השווה את המצב לסעיף 36 לחוק יסוד: הכנסת,
לפיו: "החליטה הכנסת להתפזר תהיה תקופת כהונתה של הכנסת שלאחריה עד לחודש חשוון הקרוב שלאחר גמר 4 שנים מיום הבחרה".
סעיף 36א' אינו מפרש מה יעלה בגורלה של כנסת שפוזרה על פי צו של ראש הממשלה (סעיף 29 לחוק יסוד: הממשלה); האם תכהן לפי סעיף 36 לחוק יסוד: הכנסת (4 שנים+) או שתכהן לפי סעיף 8 לחוק יסוד: הכנסת (4 שנים) או לפי סעיף 9 לאותו חוק האומר "הבחירות לכנסת יערכו בחודש חשוון של השנה שבה תמה כהונתה של הכנסת היוצאת" (פחות מארבע שנים)
מכל מקום, אמר יושב-ראש הכנסת, "הכנסת אינה יכולה לכהן יותר זמן ממה שהחוק מאפשר לה, ולשאלה האם הכנסת יכולה לתקן את החוק ולהתאימו לכוונת המחוקק כפי שהיה מאז הווסדה (כלומר כהונה של למעלה מארבע שנים), לדברי חכ"ל פרופ' אמנון רובינשטיין, הכנסת תוכל לעשות כן ברוב מיוחס של 80 מחבריה".
"מדובר בשאלה חוקתית, לכן הנושא יידון לאחר קבלת חוות דעתה של היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד אנה שניידר וחוות דעתה של יושבת ראש ועדת הבחירות המרכזית, השופטת דליה דורנר, שהיא הסמכות הבלעדית לקביעת תאריך הבחירות".
