בבית משפט השלום בתל אביב נפתחה הבוקר (ג', 17.2.04) משפטה של מי שזכתה לכינוי "הפרקליטה המדליפה", ליאורה גלאט-ברקוביץ', המואשמת בהדלפת פרטים ומסמך חיקור הדין מתוך חקירת פרשת העברת הכספים מחשבונו של איש העסקים הדרום אפריקני, סיריל קרן, לחשבונה של משפחתו של ראש הממשלה, אריאל שרון.
פתיחת המשפט התעכבה בכמה שבועות, לאחר דיונים שונים בשאלה היכן תישפט גלאט-ברקוביץ', ששימשה פרקליטה בכירה במחוז המרכז, מוכרת היטב אישית ומקצועית לשופטי בית משפט השלום בתל אביב מהופעותיה בפניהם באופן שוטף. למרות בקשת הפרקליטות להעביר את מקום הדיון למחוז הצפון, ולמרות בקשתה של נשיאת בית משפט השלום בתל אביב, עדנה בקנשטיין, התעקש הנשיא ברק כי גלאט-ברקוביץ' תישפט בתל אביב.
ואכן, כאמור, משפטה נפתח הבוקר והוא מתנהל בפני השופטת חיותה כוחן. גלאט-ברקוביץ' הגיעה לבית המשפט כשהיא מלווה בתומכים רבים. הפרקליטה סירבה להתראיין בתקשורת ועל גירסתה לסיפור ניתן ללמוד רק מהתשובה לאישום שהגישה בכתב.
כזכור, סעיפי האישום נגד גלאט-ברקוביץ': גילוי בהפרת חובה, מירמה והפרת אמונים. העונש המירבי הקבוע בחוק, בגין עבירות אלה, הינו 3 שנות מאסר.
הנאשמת: פעלתי כי הסתירו מהציבור את החשדות החמורים נגד ראש הממשלה שרון בתשובתה לאישום, מציינת גלאט-ברקוביץ' כי "על קיומה של החקירה... היה ידוע לציבור. זאת, לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה דאז הודיע על החלטתו להעביר את ממצאי מבקר המדינה לחקירת המשטרה. במהלך החקירה היו פרסומים אודותיה. תוך כדי חקירה זו בענייני מימון הבחירות, התעוררו חשדות לעבירות נוספות וחמורות לאין שיעור. לימים, נודעה הסתעפות זו בחקירה בשם 'פרשת סיריל קרן'. בניגוד להודעתו לציבור על קיומה של החקירה כאמור לעיל, נמנע היועץ המשפטי לממשלה דאז מלהודיע לציבור על קיומה של החקירה בפרשת סיריל קרן".
גלאט-ברקוביץ' מודה כי מסרה מסמך לעיתונאי ברוך קרא, אולם היא מכחישה כי פעלה ממניעים אישיים, וטוענת "כי במעשיה פעלה בתום-לב, על-מנת להביא לידיעת הציבור, לו היא חבה חובת אמונים, מידע שהוסתר ממנו ואשר היה זכאי לקבלו בדבר חקירה המתנהלת כנגד ראש הממשלה בחשדות חמורים של לקיחת שוחד".
מבקשת למחוק סעיפים מכתב האישום בתוך כך, מבקשת הפרקליטה למחוק מכתב האישום את הסעיף הכולל את העובדות העוסקות בחקירה שנפתחה ובהשעיית הפרקליטה מתפקידה. לדבריה, הכללתו "בכתב האישום נועדה לצרכי הסברה נוכח הביקורת הציבורית הקשה והנוקבת המופנית כלפי היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, על החלטתו לפתוח בחקירה למציאת המדליף ועל ההחלטה להעמיד את הנאשמת לדין פלילי. החלטות אלה מהוות סטיה בוטה ממדיניותו הוא במקרים דומים וחמורים של הדלפות ומהווה פגיעה קשה בחופש העיתונות ובדמוקרטיה הישראלית".
"סעיף זה נועד גם לתרץ מהלכי חקירה חמורים ופוגעניים שננקטו באופן חסר תקדים, ואשר פגעו במרקם היחסים שבין העיתונות לבין רשויות האכיפה. על פניו נראה כי הכללתם של פרטים אלה בכתב האישום נעשתה לצרכים הזרים למשפט הפלילי ולהליך המתנהל בפני בית המשפט הנכבד. במסגרת טענות מקדמיות תבקש ההגנה למחוק סעיף זה מכתב האישום".
גם את הסעיפים בכתב האישום, בהם נטען כי גלאט-ברקוביץ' ניסתה להטיל את אשמת ההדלפה על חבריה לפרקליטות, מבקשת הפרקליטה למחוק, מאחר ש"האישום אמור לכלול רק עובדות שהוכחתן רלבנטית לבירור אשמתה. גם העובדות הנטענות בסעיף זה אינן כאלה. הכללתן בכתב האישום נועדה להכפישה ולבזותה בעיני הציבור תוך הסטת תשומת הלב מטענותיה הצודקות על דרך ניהול החקירה והסתרתה מעיני הציבור. במסגרת טענות מקדמיות תבקש ההגנה למחוק גם סעיף זה מכתב האישום".
סניגורה: כתב האישום הוא משגה חמור ואפליה סניגורה של גלאט-ברקוביץ', עו"ד יהושע רזניק, אמר כי הוא רואה בהגשת כתב האישום נגדה משגה חמור וכי מדובר באפליה לרעה כלפיה. "מבחינתנו, הגשת כתב האישום בגין מסירת המסמך היא משגה חמור ומנוגדת למדיניות תביעה כללית, שבמשך עשרות שנים נמנעה מלהגיש כתבי אישום בגין מה שמכונה 'הדלפה'".
לדברי עו"ד רזניק, "זו הפעם הראשונה מאז 50 שנה שמוגש כתב אישום על עבירה לפי סעיף 117 [לחוק העונשין - גילוי בהפרת חובה; נ.ש.], ואנחנו חושבים שנסיבות המקרה הזה אינן מצדיקות כלל ועיקר סטייה ממדיניות התביעה הכללית, כפי שגם היועץ המשפטי לממשלה הביא אותה בהזדמנות אחת לבית המשפט העליון, שהעמדה לדין בתיקים אלה תהיה במידה ובמשורה.
רזניק אף האשים את עיתון "הארץ" בחשיפת שמה של ברקוביץ', ואמר כי על מערכת העיתון לעשות בדק-בית בנושא.
נציג הפרקליטות, עו"ד משה שילה, הדגיש כי מדובר במקרה של הדלפה חמורה ולכן הוגש כתב אישום.
משפטה של הפרקליטה יתחדש בחודש מאי.
כתב האישום: מירמה והפרת אמונים בכתב האישום, שהוגש על-ידי עו"ד סילביה פריימן, פרקליטת מחוז הצפון ועו"ד יעל כוכבי, סגנית בכירה והממונה על עניינים פליליים בפרקליטות מחוז הצפון, נאמר כי באוקטובר 2001 הורה היועץ המשפטי לממשלה על פתיחת החקירה בפרשת 'סיריל קרן'.
במרס 2002, בשל מורכבותה של החקירה, במסגרתה נחקר מדוע העביר סיריל קרן 1.5 מיליון דולר לחשבונו של גלעד שרון, הוחלט על מינויה של הנאשמת כפרקליטה מלווה. הנאשמת עבדה רוב השנים בפרקליטות מחוז תל אביב, אולם בתקופה זו היא עבדה בפרקליטות מחוז המרכז, ונשאה את התואר: "סגנית בכירה א' וממונה בפרקליטות מחוז המרכז".
"עם מינוייה כפרקליטה מלווה, קיבלה הנאשמת לידיה את כל חומר החקירה שנאסף עד לרגע הצטרפותה, והחל משלב זה היתה מעורבת באופן מלא בהליכי קבלת ההחלטות בחקירה ובניהולה". במהלך החקירה, היא אף התלוותה לחיקור דין שנערך בארה"ב.
"החקירה נוהלה באופן דיסקרטי ופרטי החקירה נחשפו למספר מצומצם מאוד של אנשים במשטרת ישראל ובמשרד המשפטים, במסגרת תפקידם".
ביום 24.11.02 הושלמה במחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה כתיבת הטיוטה הסופית של הבקשה לחיקור הדין בדרום אפריקה, עליה הורה היועמ"ש. זו הועברה לנאשמת, שהעבירה תיקונים מטעמה. בבקשה צויין, כי פרטי החקירה הינם סודיים, וכי מדינת ישראל מבקשת שהפניה בבקשה לעריכת חיקור הדין, וכל האמור בבקשה, יישמרו בסודיות.
ביום 5.1.03, זמן קצר לפני המועד שנקבע לבחירות לכנסת (28.1.03), "החליטה הנאשמת, ממניעים אישיים, לחשוף בפני הציבור את פרטי החקירה. "חשיפת הפרטים נועדה להכפיש את שמו של ראש הממשלה ולנסות להשפיע על בחירתו המושכלת של ציבור הבוחרים". לשם כך, היא יזמה קשר עם עיתונאי 'הארץ', ברוף קרא. ביום 5.1.03 נפגשה עימו בבית החולים איכילוב בתל אביב. במהלך הפגישה העבירה לידיו חלק מהעמודים הרלוונטיים (1, 5 ו-6, וכן חלק מעמוד 7) והתירה לו לפרסם את תוכנם.
הקשר עם העיתונאי התקיים לאחר מכן, כאשר העיתונאי יצר עימה קשר טלפוני מספר פעמים, ביקש וקיבל הבהרות. באותן שיחות שמע מפיה, כי חומר החקירה מעלה חשד לביצוע עבירות של שוחד ומירמה והפרת אמונים על-ידי ראש הממשלה.
ביום 7.1.03 פרסם ברוך קרא כתבה בעיתון 'הארץ', וחשף את המידע שהובא לידיעתו. באותו יום, התראיין בתוכנית 'משעל חם' בטלוויזיה, והציג את העמוד הראשון מהבקשה, שנמסר לו מהנאשמת [מה שאיפשר לחוקרים לזהות את החומר המודלף, ולזהות את מקורותיו; נ.ש.]. בימים שלאחר מכן, פרסם קרא גילויים נוספים מהמידע מסרה לו הנאשמת. גלאט-ברקוביץ מואשמת, כי "בפועל הביאו מעשיה של הנאשמת לפגיעה בהליכי החקירה".
הטעתה את החוקרים וניסתה להעליל על עובדים בכירים במשרד המשפטים עוד נטען בכתב האישום, כי לאחר שהחלה חקירת הדלפת המסמך, על-ידי הצוות המיוחד שמינה היועץ המשפטי לממשלה, לשם כך, נפגשה גלאט-ברקוביץ' עם צוות החוקרים, ומסרה להם מסמך, אותו כתבה מיוזמתה, ובו כתבה כי אין לה כל מעורבות בהדלפה, ואף ציינה מספר כיווני חקירה אחרים למציאת המדליף, וזאת בכוונה להטעות את צוות החקירה.
כשהנאשמת נחקרה באופן רשמי, היא ניסתה להעליל, מיוזמתה, את האחריות להדלפה על אחרים, ובכך שברה אפילו 'קוד מוסרי' בסיסי: "בשלבים מאוחרים יותר, נחקרה הנאשמת באופן רשמי. בחקירתה העלתה מיוזמתה מספר שמות של מדליפים פוטנציאליים, לרבות אנשים בכירים במשרד המשפטים".
"במעשים המפורטים לעיל, מסרה הנאשמת, שהינה עובדת ציבור, ללא סמכות כדין, מידע פנימי מחקירה רגישה וסודית, שהגיע אליה בתוקף תפקידה כפרקליטה מלווה בחקירה, לאדם שהינו עיתונאי, שלא היה מוסמך לקבלו. כמו כן, הפרה הנאשמת את האמון שניתן בה, כפרקליטה בכירה בשירות המדינה, ופגעה בציבור, ובאמון שהוא רוחש למערכת השלטונית".
ת.פ. 10106/03 מדינת ישראל נ' ליאורה גלאט-ברקוביץ' 