אחד המכשולים הנפיצים הראשונים שעומדים בדרכו של היועץ המשפטי לממשלה החדש, עו"ד מני מזוז, הוא המאבק בבג"צ בעניין הוראות המעבר שנקבעו על-ידי מועצת מינהל מקרקעי ישראל בעניין הזכויות בקרקעות החקלאיות, בעידודו ובלחצו של היועץ הקודם, אליקים רובינשטיין. כעת עומדות הוראות אלה, וכך גם עמדותיו של מזוז בנושא, למבחן בג"צ, שידון היום (יום ה', 19.2.04) בעתירה שהוגשה בעניין.
החברות "אזורים", "פולאר" ו"דלק נדל"ן" עתרו לבית המשפט העליון, באמצעות עו"ד אלי זהר, בדרישה לביטול הוראות המעבר שנקבעו על-ידי מועצת מינהל מקרקעי ישראל בהיותן נוגדות, לטענתן, את ההנחיות המפורשות של בית המשפט העליון בבג"צ 244/00 (בג"צ הקרקעות) בו בוטלו החלטות 717, 727 ו-733 של מנהל מקרקעי ישראל, ולאמץ הוראות מעבר חדשות, המתבססות על המבחנים שנקבעו על-ידי בית המשפט העליון, מפי השופט תאודור אור.
העתירה כוללת גם בקשה חלופית, להקמת ועדה ציבורית חדשה אשר תקיים הליך מינהלי מלא ותקין, ובכלל זה תשמע את טיעוני הצדדים הנוגעים בדבר, ואשר תגבש את הוראות המעבר להחלטות מועצת מינהל מקרקעי ישראל 717, 727 ו-737, בהתאם להנחיות בג"צ הקרקעות.
בפסק הדין בבג"צ 244/00, קבע בית המשפט כי החלטות מספר 717, 727 ו- 737 של מועצת מינהל מקרקעי ישראל הן בטלות. מדובר בהחלטות ששיקפו מדיניות בת עשרות שנים של מינהל מקרקעי ישראל ועוסקות באפשרות של ישובים חקלאיים לשנות ייעוד של קרקעות חקלאיות ובדרך לעשות זאת. במקומן, נקבע בפסק הדין, על המועצה לקבוע החלטות אחרות, בעוד שביחס לעסקאות שנחתמו בהתבסס על ההחלטות האמורות נדרשה המועצה לקבוע הוראות מעבר, על-פי כללים פשוטים וברורים.
העותרות טוענות, כי ההחלטות שבוטלו היוו בסיס לפעולתם של אלפי חקלאים, עשרות חברות קבלניות, יזמים, מוסדות פיננסיים וגורמים אחרים, אשר רכשו זכויות, התקשרו בהסכמים כלכליים וביצעו פעולות ופעילויות רחבות היקף, במשך שנים ארוכות ובהיקפים כספיים אדירים - הכל תוך הסתמכות על החלטות לגיטימיות ותקפות.
עוד טענות העותרות כי מינהל מקרקעי ישראל היה שותף לתכנון של חלק ניכר מן הפרוייקטים, אשר הסתמכו והתבססו על ההחלטות האמורות ואף השקיע בכך כספים רבים.
ברור, מכל מקום, כי העתירה והדיון שיתקיים בה היום בבית המשפט העליון, מהווים מבחן ראשון ליועץ המשפטי לממשלה החדש מני מזוז ולמדיניותו בעניין.
מזוז יצטרך להחליט האם ובאיזו מידה להתערב בהחלטות הגוף הסטטוטורי המופקד על מדיניות הקרקע של מדינת ישראל, מינהל מקרקעי ישראל. ליבו של העימות בין היועץ המשפטי לממשלה הקודם אליקים רובינשטיין לבין השר הממונה על המינהל, אהוד אולמרט, נבע מהבדלי מדיניות בין רצונם של אולמרט והמינהל לקיים מדיניות כלכלית ליברלית, לבין עמדתו של רובינשטיין שביקש להנהיג מדיניות קרקעית צרה יותר, כך לפחות על-פי טענת העותרים.
כזכור, בעקבות בג"ץ הקרקעות, קבעה ועדה ציבורית בראשותו של משה נסים הוראות מעבר שאושרו כדין על-ידי מועצת מינהל מקרקעי ישראל. ואולם היועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין, הפעיל לחץ חסר תקדים על מועצת המינהל והעומד בראשה, השר אהוד אולמרט, והביא לביטול ההחלטה, בטענה שאינה עומדת בקנה אחד עם הקביעות בבג"ץ הקרקעות.
העותרות טוענות כי הוראות המעבר החלופיות שנקבעו על-ידי מועצת המינהל בלחצו של רובינשטיין, יביאו לאובדן הכנסה בשיעור של מאות מיליוני דולרים למדינה. אם הוראות המעבר יוותרו על כנן, הן מזהירות, עלולה המדינה להיתבע לתשלום פיצויים ניכרים, בין השאר לעותרות עצמן.
עוד טוענות העותרות, כי בית המשפט הכיר בצורך בקביעת הוראות מעבר, ובכך הכיר בהסתמכות של הגופים השונים על הדין הקיים, וכן כי בית המשפט קבע פרמטרים שונים אליהם הוראות המעבר צריכות להתייחס - כגון ההסדרים השונים שנתקבלו במגזר החקלאי בהתבסס על החלטות 717, 727 ו-737 והתשתית העובדתית והכלכלית של כל עסקה.
למרות זאת, כך על-פי העתירה, קבעה מועצת מינהל מקרקעי ישראל, ב-2 בספטמבר אשתקד, הוראות מעבר תוך סטייה ברורה מפסיקת בית המשפט, הגורמות לטענתן, עוול ואי צדק בהיקפים עצומים לציבור.
נוסף לכך, טוענות העותרות, הוראות המעבר שנקבעו על-ידי המועצה אינן עולות בקנה אחד עם הוראות פסק הדין ועם ההנחיות שנקבעו בו בקשר לאופיין של הוראות המעבר. הוראות המעבר אינן מתייחסות לסוגי החכירה והשכירות השונים הקיימים במגזר החקלאי, וניתן משקל חלקי לתשתית העובדתית והכלכלית ביחס לעסקאות. כמו כן, אין התייחסות למבחן ההוצאות שהוצאו על-ידי הצדדים הקשורים לעסקה. וכן אין התייחסות להוצאות שהוצאו או לנזקים שנגרמו לצדדים נוספים, מלבד החוכר והיזם, למשל - לנושים.
המשמעות הכלכלית, כך טוענות העותרות, של ההוראות שנקבעו הינה הפסדים כספיים עצומים למדינה.
זאת ועוד, העותרות טוענות כי על-פי חישובים שנערכו על-ידן בכל הקשור למיזמים שבבעלותן, מדובר באובדן הכנסה צפויה למינהל מקרקעי ישראל ולשלטונות המס בשיעור של מאות מיליוני דולרים בדמי היוון. אובדן הכנסה צפוי למדינה גם מאובדן תשלום מע"מ, מס שבח ומס רכישה. העותרות מוסיפות וטוענות כי אם לא תתקבל העתירה, יהיו זכאיות לכאורה הן לתבוע מהמדינה פיצויים בהיקפים של עשרות מיליוני דולרים בגין הוצאות ישירות שהוציאו עבור קידום העסקאות עד למועד ביטולן, על יסוד אינטרס ההסתמכות על ההחלטות האמורות, שעמד בבסיס העסקאות הללו מתחילת שנות התשעים ואילך.
מבחינה משפטית טוענות העותרות כי הוראות המעבר פגומות בארבעה מישורים: בהתעלמות המועצה מהמבחנים הספציפיים אותם קבע בית המשפט בבג"צ הקרקעות; באי בחינת כל המבחנים הרלוונטיים, של כל הצדדים הקשורים לעסקה; במתן משקל לא מתאים למבחנים שנקבעו ובעיקר, במתן משקל יתר למבחן ההתקדמות בתכנון, ובפרט להתקדמות באישור התכנון של הפרוייקט. זאת במקביל למתן משקל נמוך, אם בכלל, למבחן ההסתמכות; ובאופן קבלת ההחלטה, כלומר בכך שהמועצה ביטלה שיקול דעתה בפני שיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, לאחר שאימצה קודם לכן את מרבית הוראות המעבר שנקבעו בועדת ניסים, אשר מונתה במיוחד לשם קביעתן של הוראות המעבר, ישבה על המדוכה, בחנה עשרות עסקאות, שמעה את כל הגורמים הנוגעים לעניין והשקיעה מחשבה רבה בניסוח הוראות המעבר. לטענת העותרות המועצה "תפרה" את הוראות המעבר לפי מידותיהן של עסקאות מסוימות, ובכך חרגה מתחום סמכותה.
בהתחשב בכל אלה טוענות העותרות כי הוראות המעבר אינן סבירות, כי המועצה לא שקלה את כל השיקולים הרלוונטיים, כי היא נתנה משקל בלתי ראוי למבחנים אליהם התייחסה בהוראות המעבר, שקלה שיקולים זרים, כי הוראות המעבר שנקבעו בספטמבר 2003 אינן מידתיות, וכי הוראות המעבר אינן נותנות משקל מתאים לאינטרס ההסתמכות.
כמו כן טוענות הן כי המועצה לא הפעילה שיקול דעת עצמאי בקביעת הוראות המעבר, ובכך חרגה מסמכותה בקביעת הוראות המעבר.
כעת, כאמור, נותר לראות מה תהיה עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז בנדון, וכיצד ינהג בג"צ. שלב נוסף במלחמת הקרקעות מתחיל היום.
בג"צ 9900/03 אזורים בניין (1965) בע"מ ואח' נ' יו"ר מועצת מינהל מקרקעי ישראל ואח' 