בית המשפט העליון נענה אמש (יום א', 22.2.04) חלקית לבקשתו של גלעד שרון, בנו של ראש הממשלה, אריאל שרון, והאריך את עיכוב ביצוע פסק הדין שניתן נגדו בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בסוף השבוע האחרון, ב-5 ימים נוספים. זאת, בנוסף ל-7 ימי עיכוב הביצוע עליהם הורה השופט מישאל חשין.
בהחלטתו החדשה, כתב השופט מישאל חשין: "אלך בשביל הזהב ויינתנו למבקש חמישה ימים נוספים על שבעה הימים שניתנו לו להגשתם של נימוקי הערעור".
כזכור, השופטים דבורה ברלינר, זאב המר ויהודית שיצר, קיבלו את ערעורה של הפרקליטות על החלטת בית משפט השלום בפתח תקוה, וחייבו את גלעד שרון למסור למשטרה קלטות שהקליט בפרשת האי היווני. על-פי החשד, קלטות אלה מתעדות כמה משיחותיו עם איש העסקים דוד אפל, וכן עם גורמים נוספים.
צוות החקירה בפרשה זו חושד, כי קלטות אלה עשויות לשפוך אור על "פרשת השוחד" - מאפל, אל ראש הממשלה אריאל שרון, באמצעות גלעד שרון. גלעד שרון מכחיש שיש בידיו קלטות כאלה, ומכל מקום, הוא טוען: איני חייב לשתף פעולה עם המשטרה; אני שומר על זכות השתיקה. מטעם זה הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי, שבו הפסיד כאמור.
בהחלטתם כתבו השופטים, בין היתר: "היות המסמכים ברשותו הפיזית של המערער - אינו המבחן הבלעדי לחובתו של המערער לקיים את הצו, ועליו לקיים אותו גם באשר למסמכים שבהחזקתו הקונסטרוקטיבית".
במקביל, קיבל בית המשפט המחוזי את הערעור שהגיש גלעד שרון על החלטת בית משפט השלום בתל אביב. בפסק הדין שניתן, מחייב בית המשפט את גלעד שרון לשתף פעולה עם המשטרה, כדי לאפשר לה להשיג מסמכים שונים בפרשת סיריל קרן, ובמיוחד מסמכים הנוגעים לתזרים הכספים בחשבונותיו בחו"ל.
ואולם, גם בהחלטתם זו, מותירים השופטים בעמימות, נושא זה: על-פי פסק הדין, תימשך גם בעתיד הביקורת השיפוטית בנקודה זו, בדבר מידת שיתוף הפעולה שבה וסוג המסמכים שיידרש שרון לסייע בהשגתם, שכן השופטים קבעו כי על שרון לסייע למשטרה בהשגת ראיות "במידתיות".
"החשוד צריך לאפשר השגת מסמכים, גם כאלה שאינם בידו פיזית, במידה הראויה. אפשר לחשוב על קריטריונים שונים, מה ייחשב כ'מידה ראוייה' לצורך זה", קבעה השופטת ברלינר והוסיפה: "החשוב לדעתי הוא בכך, שגם על נושא זה תתקיים ביקורת שיפוטית. החשוד יוכל להביא בפני בית המשפט גם בעניין זה את השגותיו, מדוע אין לדרוש ממנו הבאת מסמך מסויים, הגם שפוטנציאל השליטה באותו מסמך מצוי בידו וכיו"ב. בית המשפט הוא שיהיה מופקד על בחינת הטענות. בין היתר, ישקול בית המשפט את האפשרות שבידי החוקרים להשיג את המסמך ממקורות אחרים, ללא עזרת החשוד".
מייד באותו יום, מיהר פרקליטו של שרון, עו"ד מיכה פטמן, לבקש צו עיכוב ביצוע מבית המשפט העליון, שיאפשר לו להכין את בקשת רשות הערעור על ההחלטה, שהרי אם תינתן רשות הערעור ובינתיים יחוייב שרון למסור המסמכים, מתייתר הצורך לדון בערעור.
השופט מישאל חשין נענה לבקשה, עיכב את ביצוע פסק הדין ב-7 ימים, וקבע כי "החלטה זו תפקע מאליה אם לא יגיש המערער (המבקש) תוך שבעה ימים נימוקי ערעור לתמיכה בהודעת הערעור שהגיש בע"פ 1761/04. ואילו אם יגיש המערער נימוקי ערעור כאמור כי אז יוחלט אם להאריך את החלטת העיכוב אם לאו".
הנימוק לבקשת הדחייה: שכירת שירותיהם של שני פרקליטים נוספים את בקשתו לעיכוב ביצוע ב-10 ימים נוספים, מנמק שרון בעיבוי הצוות המשפטי המטפל בעניינו. נראה, כי שרון מבין היטב את המשמעות של מסירת הקלטות בפרשת האי היווני, מבחינתו. לכן, שכר שרון את שירותיהם של שני פרופסורים למשפטים ופרקליטים מדופלמים, המתמחים במשפט הפלילי: פרופ' קנת מן, לשעבר הסניגור הציבורי הראשי, ופרופ' דוד ליבאי, לשעבר שר המשפטים.
בבקשה לדחיית המועדים, כותב שרון: "המבקש ועו"ד פטמן החליטו לבקש מהחתומים מטה, עורכי הדין דוד ליבאי וקנת מן, לנסח ולטעון את הערעור בפני כבודכם, בשל המשמעות העקרונית שיש לפסק הדין של בית המשפט המחוזי הנכבד עליו מערערים. הח"מ ייצגו את המבקש בערעור יחד עם עו"ד מיכה פטמן".
עוד נאמר בבקשה, כי "הח"מ זקוקים למספר ימים נוספים כדי ללמוד את הסוגייה המשפטית ואת ההליכים השיפוטיים שקדמו לפסק הדין עליו הוגש הערעור הנידון. הח"מ צמצמו בקשתם לעשרה ימים בלבד, כדי לאזן בין האינטרס של ייצוג אפקטיבי לבין צרכי החקירה".
לגופו של עניין, כותבים פרקליטיו החדשים של שרון: "נראה לח"מ כי בית המשפט המחוזי טעה לכאורה בפירוש שנתן לפסק דינו של בית המשפט העליון ברע"פ 8600/03, שניתן ביום 10.12.03, וטעה במסקנות שהוציא מאותו פסק דין וכי לפירושו של בית המשפט המחוזי אין עיגון, לא בהוראות סעיף 43 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש) תשכ"ט-1969 ולא בפסק דינו של בית המשפט העליון".
"בכל הכבוד הראוי", כותבים הפרופ' ליבאי ומן, "החקיקה השיפוטית של בית המשפט המחוזי לא תביא - לטענתנו - ליעילות באכיפת החוק, בעוד שפגיעתה בזכויות היסוד היא מרחיקה לכת".
בתוך כך, שכר גלעד שרון גם את שירותיה של אשת יחסי הציבור, אתי אשד, ששימשה בעבר, בין היתר, כדוברת משרד המשפטים. ייתכן ושרון אינו מרוצה משירותי יחסי הציבור שקיבל עד כה מפרקליטו, עו"ד מיכה פטמן.
ע"פ 1761/04 גלעד שרון נ' מדינת ישראל 