מבדיקה שערכה חברת D&B (דן אנד ברדסטריט ישראל) במלאת עשור למפולת בבורסה של תל אביב, עולה כי כ-20% מהחברות שנסחרו בבורסה בסוף שנת 1993 - אינן נסחרות כיום.
12.7% מהחברות הרשומות כיום למסחר בבורסה הן ברמת סיכון גבוהה מאוד. לעומת זאת כ-54.2% מהחברות הנסחרות מצויות ברמת סיכון נמוכה.
רמת הסיכון הגבוהה מאוד של חברות הנסחרות בבורסה מאפיינת חברות שאינן עומדות בהתחייבויות, חברות בעלות מוסר תשלומים לקוי, החזרות שיקים וריבוי תביעות העלולות להשפיע באופן מהותי על פעילות החברה.
כלכלני דן אנד ברדסטריט מציינים, כי רמת סיכון גבוהה של 12.7% בקרב החברות הנסחרות בבורסה הינו שיעור גבוה הרבה יותר מהמקובל בעולם המערבי ומעיד על שוק בעייתי בסיכון גבוה.
סקירה של מדדים מובילים על היקף פעילות הבורסה לפני עשור, מעידה על היקפי הפעילות הגבוהים שאפיינו את הבורסה לפני קריסתה. בשנת 1993 גויסו בהנפקת מניות כ-12.8 מיליארד ש"ח, לעומת כ-3 מיליארד בשנת 2003.
שווי השוק של המניות בשנת 1993 עמד על כ-260 מיליארד ש"ח, לעומת כ-308 מיליארד בשנת 2003 ומחזורי הסחר היומיים עמדו ב-1993 על כ-352 מיליון ש"ח, כ-367 מיליון ש"ח ב-2003.
העליה בשווי השוק בשנת 1993 בולטת בהשוואה לשנים שקדמו לה. בנוסף, שווי שוק המניות עלה מעבר לרמות של 1993 בשנים 1999-2000 עם התפתחות בועת ההיי-טק ובשנת 2003 בעקבות התחזיות על יציאה מהמיתון המתמשך במשק.
קובנט: כיום מערכת הבקרה מתוחכמת יותר ראובן קובנט, מנכ"ל D&B, ולשעבר כמנהל יחידת החקירות של רשות ניירות ערך, אומר כי בשנת 1994 היתה סכנה מוחשית, שאם הבורסה תמשיך להשתולל, עלולה להיגרם לה ולכלכלת ישראל פגיעה מהותית כתוצאה ממפולת במניות ואם המשבר היה מתחיל להתגלגל הוא היה בלתי ניתן לבלימה.
לדבריו, אותם גורמים שליליים שפעלו בתחילת שנות ה-80', ולא הועמדו לדין בעקבות משברי אותן שנים - המשיכו לפעול בדרכים עברייניות, כולל בגופים מוסדיים כמו קרנות נאמנות מרכזיות, קופות גמל מרכזיות של המערכות הבנקאיות והמוסדיות.
"חלקם הקרינו נורמות פסולות ואף גידלו "דור המשך" של פעילות פלילית, שהתבטאה בניצול כספי ציבור, שימוש לרעה במידע פנים ועוד.
"כדי להבין את חומרת המעשים יש לזכור את שיתוף הפעולה בין קרנות נאמנות וקופות גמל של בנקים שונים ליצור מצגים מדומים. כאילו יש ביקושים אדירים למניות, כאשר אלה הגיעו מחברי בורסה שונים.
"החקירות וחשיפת הרשתות הללו הדהימה את הכל", אמר קובנט והוסיף כי "הגורמים שהביאו לנפילת הבורסה בשנת 1982 היו אותם גורמים גם ב-1994, לעיתים מעורבים אישית, ולעיתים ביצעו פעולות באמצעות אנשים מסביבתם.
"הפעולות של שנות ה-80' שוב חזרו על עצמן כעבור עשור. השוני שבלם משבר חמור ביותר, היה יישומן של המלצות ועדת בייסקי במלואן ובעיקר ההמלצה להקים מערך ניירות חקירות ברשות ני"ע", אמר קובנט.
קובנט מציין כי "בעקבות החקירות נוצר מצב חדש, בו אנשים בודדים לא קיבלו עוד החלטות ללא בקרה. המבחן יהיה כשהבורסה תתחיל שוב לגאות והפיתוי לפעול בחשבון אישי בכספים מוסדיים יעמוד במבחן - האם ניתן יהיה ניתן למנוע מעשים פליליים באמצעות בקרות פנימיות, או שהרשות תצליח לאתר בזמן את העבריינים".
בין החברות שפעלו לפני עשור, קרסו ואינן פעילות כיום מציינים כלכלני החברה את חברת אדאקום בתחום המחשבים, קווי אשראי לישראל בשוק ההון וז'נס קוסמטיקס פריס בתחום הקוסמטיקה.
חברת אדאקום העסיקה בסוף שנת 1993 כ-1000 עובדים ומחזור המכירות שלה הסתכם בלמעלה מ-160 מיליון ש"ח, כאשר שווי השוק שלה הסתכם בכ-430 מיליון ש"ח.
רכישה מסיבית של חברות חדשות שלא הניבו מזומנים הביאה לגידול במינוף החברה וגרעון בהון החוזר. החברה לא הצליחה לעמוד במצב זה לאורך זמן ובמהלך שנת 1994 נפלה מניית החברה בכ-97%.
חברת ז'נס קוסמטיקס, שעסקה בשיווק מוצרי קוסמטיקה נפלה, כפי הנראה, בעקבות נסיונות לדחיית הוצאות של החזרת סחורה וגידול בהפסדים וכנגד חברת קווי אשראי לישראל עמדו חשדות בגין מעילות והעלמות כספים.