מבקר המדינה, המשמש במקביל כנציב תלונות הציבור, פרסם דוח שנתי ל-2003, ובו החלטותיו לגבי מאות תלונות שהוגשו. מהדוח עולה, כי משרדי הממשלה ומוסדות ציבור רבים, רבים מדי, ממשיכים לטרטר את האזרח. המוסד לביטוח לאומי מוביל את דוח תלונות הציבור (ראה קישור).
להלן כמה דוגמאות, מתוך דוח הנציב:
הורה זכאי לקבל בחזרה הוצאות טיול הורה הגיש לנציבות תלונות הציבור בפברואר 2002 תלונה על כך שמשרד החינוך, התרבות והספורט, סירב להחזיר לו הוצאות בגין הטיול השנתי של בנו. האב שילם את הסכום המלא לטיול. אולם, מאוחר יותר ביטל את השתתפותו בשל המצב הביטחוני. בית הספר החזיר לאב רק חלק מהסכום (137 ש"ח) - סך ההוצאות האישיות למשתתף בטיול.
לטענת הנהלת בית הספר, הסכום לא הוחזר במלואו כיוון שאת יתרת הסכום היא שילמה לחברות המספקות את השירותים הכלליים האמורים לבית הספר. יחד עם זאת צוין, כי לפי הוראות חוזר מנכ"ל המשרד, במקרה של ביטול השתתפות, אף מסיבות מוצדקות, אין להחזיר את סכום ההוצאות הכלליות ששולם, אלא הוצאות אישיות בלבד.
על-פי תקציב הפעילות החברתית של בית הספר שתוכנן בחודש מרס 2001, עולה כי ההוצאות הכלליות תוקצבו לפי מספר התלמידים בכל כיתה ולא לפי מספר המשתתפים בטיול. עם זאת, נחתמו חוזי התקשרות עם החברות המספקות את השירותים בחודשים מאי ויוני 2001, וזאת כדי להוזיל עלויות אלו. כמו-כן, חוזר המנכ"ל קבע הוצאות טיול של 35 תלמידים לכל אוטובוס, גם אם מספר הנוסעים היה קטן ממספר זה.
נציב תלונות הציבור קבע כי תלונת האב מוצדקת, וזאת כיוון שלא נגרם, כאמור, לבית הספר הפסקים או הוצאות מיותרות. לדבריו, על בית הספר להחזיר לאב את מלוא התשלום.
משרד הפנים שולח מעטפות דואר בו מצוין שם האב ומספר תעודת הזהות תושבת רמת גן הגישה לנציבות תלונות הציבור תלונה בפברואר 2002, על כך שהיא קיבלה ממשרד הפנים, בדואר רגיל, טופס בקשה להארכת תוקף דרכונה שעמד לפוג, כאשר על מעטפת הדואר היה מצוין שם אביה ומספר תעודת הזהות שלה, שלדבריה, הופרה זכותה לפרטיות.
לטענת משרד הפנים, משלוח טופסי הבקשה בדואר נועד להזכיר לאזרחים שתוקף דרכונם עומד לפוג, ואילו ציון שם האב ותעודת הזהות נועד על-מנת להבטיח שהמכתבים יגיעו גם לנמענים המתגוררים ביישובים שבהם הכתובות אינן מפורטות ומתגוררים בהם אנשים בעלי שמות זהים.
לדברי המשרד, ציון השם ותעודת הזהות אינו פוגע בפרטיות הנמענים. לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, לא חל איסור על מידע (שם האב, מס' תעודת זהות) המגיע לאדם אחר באופן אקראי ובלתי מכוון.
נציב תלונות הציבור מצא את התלונה מוצדקת. לדבריו, האיסור שנקבע בחוק הגנת הפרטיות משמעותו הרגילה היא איסור על העברה מכוונת של המידע לאדם או לגוף אחר, אולם, חל האיסור גם על העברת ידיעה באופן אקראי לידי אדם שהידיעה אינה מכוונת אליו.
נציב תלונות הציבור ציין, כי נוסחת האיזון בין האינטרס של ההגנה על הפרטיות ובין אינטרסים לגיטימיים אחרים נקבעה, כאמור, בחוק הגנת הפרטיות, והיא מגולמת בדרישה שידיעה תימסר רק על-פי סמכות בדין או בהסכמת האדם שהיא נוגעת אליו.
פיטורים עקב גילוי מעשי שחיתות עובד שירות התעסוקה הגיש לנציבות תלונות הציבור תלונה לפיה הממונים עליו מתנכלים לו, בתגובה על כך שהודיע על מעשי שחיתות שנעשו, לדעתו, בשירות התעסוקה.
לדבריו, בעת שעבד כפקיד השמה באחד הסניפים החל לחשוד שמנהל הסניף מזייף כרטיסי נוכחות שלו כדי שיראה כאילו החסיר שעות רבות. במקביל זייף את כרטיסי הנוכחות של עצמו ושל עובדים אחרים. כדי לאמת חשדותיו צילם את כרטיסי הנוכחות ובסוף החודש פנה למנכ"ל שירות התעסוקה כשבידיו הצילומים. תלונתו הועברה למבקר הפנימי של השירות והוא הועבר לעבוד בתפקיד אחר.
כחודשיים לאחר מכן הגיש תלונה לנציבות כי השירות מתכנן לפטרו בעקבות התלונה שהגיש. אולם מהשירות נמסר בתגובה, כי ההחלטה על הפיטורים הושעתה וכי הוא ישובץ לתפקיד אחר על-מנת לבחון התאמתו.
לטענתו, ההנהלה מתנכלת לו, אין לו מקום ישיבה קבוע, אין מאפשרים לו להכנס לחלק מהסניפים, דוחות אש"ל שהגיש לא אושרו ובכוונת השירות אף לפטרו בנימוק של צמצומים.
נציב תלונות הציבור קבע כי התלונה מוצדקת. ממצאי הבירור שנערך במשרד נציבות תלונות הציבור עולה, כי הודעתו של האדם על החשד למעשי שחיתות שנעשו, לדעתו בשירות, שנמסרו בתום לב ועל-פי נהלים תקינים, היתה העילה להעברתו מתפקידו לתפקיד אחר ואף הביאה את השירות לשקול להפסיק את העסקתו.