109 מיליון מאזרחי רוסיה בעלי זכות בחירה, ילכו לקלפיות (יום א', 14.3.04) לבחור את נשיא רוסיה. על קולותיהם בעלי זכות הבחירה נאבקים לא פחות משישה מועמדים, כך לפחות על הנייר.
בפועל, בולט מעל יתר המועמדים בכמה וכמה דרגות הנשיא המכהן ולדימיר פוטין, המתמודד על קדנציה שנייה בתפקיד. כל התחזיות ברוסיה ומחוצה לה מצביעות על כך שהשאלה היחידה העומדת למבחן בבחירות אלה איננה השאלה האם ינצח פוטין את יריביו, אלא באיזה רוב.
למרות שניצחונו בבחירות כמעט מובטח לחלוטין, מבחינת פוטין מדובר בבחירות קריטיות ביותר, בהם לא רק נמדדת האישיות שתיבחר להנהיג את רוסיה בשנים הקרובות, אלא גם, ואולי בעיקר, המדובר במבחן לגבי המדיניות (פנים וחוץ) שאותה הנהיג פוטין בשנים האחרונות, וזאת בעיקר בסוגייה הצ'צ'נית ובעיית הטרור החמורה מולה עומדת רוסיה, בסוגיית מלחמתו באילי ההון של רוסיה שקפצה כמה מדרגות בשנה החולפת, ובסוגיות הכלכליות השונות.
על-פי הערכות הפרשנים, אויבו הגדול ביותר של פוטין בבחירות אלה עשוי להיות לא אדם בשר ודם, אלא אחוז הצבעה נמוך של כלל האוכלוסייה. מתברר, כי החוקה הרוסית קובעת מפורשות שאם בבחירות לנשיאות אחוז הבוחרים שהטריחו עצמם להגיע לקלפי נמוך מ-50 אחוזים, אזי הבחירות נחשבות כבטלות מעיקרן, כאילו לא התקיימו מעולם, ובמצב שכזה נדרש לערכן מחדש.
במחנהו של פוטין חוששים כי העובדה שאין שום מועמד המסוגל לאיים באמת על נצחונו, עלולה להוליך לאדישות כללית בקרב הבוחרים הרוסים, אשר דם הדמוקרטיה והחופש לבחור אינו זורם בעורקיהם יתר על המידה, והללו ישארו בבית מתוך מחשבה שממילא הקרב הוכרע. חשש זה דירבן את אנשיו של פוטין לעבוד מסביב לשעון כדי להבטיח שסיטואציה זו לא תתרחש, ואם כך יהיה, הציפייה במחנהו של פוטין היא להשגת רוב של למעלה מ-70 אחוזי תמיכה.
בחלק ממדינות אירופה וגם בארה"ב - סדר גודל של 50 אחוזי הצבעה באוכלוסייה הכללית הוא סדר גודל סביר ומקובל, ולעתים אף גבוה מהאחוז בפועל. אולם כאמור, ברוסיה זהו צו החוקה, ומשמעותו הברורה היא כי למעלה מ-55 מיליון בני אדם יצטרכו להגיע מחר פיזית לקלפיות ולהצביע, כל זאת בתנאי מזג האוויר הרוסי שעלולים להיות בעיתיים בחלק מן המקומות.
לאחר שהתנאי הבסיסי מתקיים, ולמעלה מ-50 אחוזים מהאוכלוסיה הגיעו פיזית להצביע, ינצח המועמד שיצביעו עבורו למעלה מ-50 אחוזים מהבוחרים. במידה ויקרא הבלתי יאמן ואף אחד מהמועמדים לא יזכה ב-50 אחוזים מקולות הבוחרים, יתקיים סיבוב שני ב-4 לחודש אפריל, בו יתמודדו שני המתמודדים שצברו את מירב הקולות בסיבוב הראשון.
פוטין, כאמור, נהנה מתמיכה סוחפת בציבור הרוסי, תמיכה שלא ידע פולטיקאי שנים ברוסיה. שנות נשיאותו הביאו על רוסיה יציבות פוליטית כמותה לא ידעה שנים, שיפור ניכר בכלכלה וגידול אדיר ביצוא, חיזוק משמעותי של מעמדה של רוסיה בזירה הבינלאומית, ועמדה לאומנית אחידה כלפי סוגיית צ'צ'ניה, עמדה שמדברת ישירות אל האזרח הרוסי הממוצע. גם קשריו הטובים של פוטין עם נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש, שרק התפתחו בשנים האחרונות, עומדים לזכותו.
יחד עם זאת, קצין הק.ג.ב לשעבר פוטין נקט במספר אמצעים במהלך הקדנציה שלו שגורמים ליברליים ברוסיה ומחוצה לה הגדירו אותם כמדאיגים עד מאוד. בין השאר הנהיג פוטין שליטה מוגזמת על כוחות פוליטיים ברוסיה, דחק החוצה יריבים פוטנציאליים, ובעיקר אילי הון שנראה היה לו כי הם עשויים לעמוד בדרכו באמצעים כוחניים ביותר. הממשלה בראשותו השתלטה כמעט לחלוטין על כל אמצעי התקשורת במדינה (בעיקר טלוויזיה).
רק בבחירות האחרונות לפרלמנט הרוסי הוכח עד כמה השתלטות זו הייתה מוחלטת, כאשר מפלגתו של פוטין קיבלה זמן מסך גדול פי כמה וכמה בערוצי הטלוויזיה הנשלטים (כאמור רובם ככולם) על-ידי הממשלה, זמן רב פי כמה וכמה יותר מאשר מפלגות האופוזיציה.
ואלה לא היו הפגמים היחידים במערכת הבחירות לפרלמנט, פגמים שהובילו את הפקחים הבינלאומיים ששהו ברוסיה בזמן הבחירות לבקר קשות את התנהלות הבחירות, תוך ציון שישנו חשש אמיתי לעתידה של הדמוקרטיה של רוסיה, לאור צורת התנהלות הבחירות לפרלמנט.
פוטין, מצידו, דוחה האשמות אלה על הסף, ודואג להדגיש שוב ושוב כי הוא דמוקרט אמיתי וחסיד גדול של הכלכלה החופשית, והאינטרס הבלעדי שעומד לנגד עיניו הוא טובתה של רוסיה ועתידה.
כך או כך, נראה כי עבור האזרח הרוסי, ממילא הקריטריונים הללו אינם המרכזיים שיכריעו, ואם לא יהיו הפתעות מרעישות - צפוי פוטין לקבל מנדט סוחף על מדיניותו לקראת המשך הדרך. האם זו תהיה "פוטין-קרטיה" כפי שהתבטא השבוע השחמטאי המפורסם גארי קספארוב, ממתנגדי פוטין, במאמר שפרסם בכתב העת "וול סטריט ג'ורנל" לקראת הבחירות, או שמא דמוקרטיה. את זאת נדע בזמן הקרוב.