ביום ג' האחרון (9.3.04) התקבל בכנסת בקריאה שניה ושלישית תיקון לחוק לטיפול בחולי נפש, תשנ"א-1991, לפיו יהיו זכאים מעתה חולים המצויים באשפוז כפוי או בטיפול מרפאתי כפוי להיות מיוצגים על-ידי סנגור או סנגור ציבורי בוועדות הפסיכיאטריות או בוועדות ערעור הדנות באשפוזם הכפוי. את התיקון לחוק יזם והעביר בתמיכת הממשלה ח"כ אופיר פינס-פז (עבודה).
התיקון לחוק קובע, כי חולים בגירים, המאושפזים או הנמצאים בטיפול מרפאתי על-פי צו של בית משפט, יהיו מיוצגים על-ידי סנגור ציבורי שמונה לפי הוראות חוק הסנגוריה הציבורית, תשנ"ו-1996. חולים בגירים אחרים, המצויים באשפוז או בטיפול מרפאתי כפוי שלא לפי צו בית משפט, קובע התיקון לחוק, יהיו זכאים לייצוג על-ידי עורך דין שהתמנה לתת שירות משפטי לפי חוק הסיוע המשפטי, תשל"ב-1972.
עוד קובע התיקון לחוק, כי המנהל הרפואי של בית החולים או מי שהוסמך על-ידי לעניין זה, חייב להודיע לחולה - או לאפוטרופוס שלו, אם יש לו אפוטרופוס - על זכותו של החולה להיות מיוצג. נקבע, כי במקרים בהם לא ניתן לברר את דעתו של החולה בשל מצבו הרפואי ואין לו אפוטרופוס, תמסר ההודעה לקרובו של החולה.
במקרים בהם החולה, אפוטרופסו או קרובו (לפי העניין) החליט כי החולה יהיה מיוצג, תינתן לחולה ההזדמנות להיפגש עם עורך הדין, באופן שיאפשר את ייצוגו ההולם של החולה.
אלה שנר, יו"ר עמותת מגן לזכויות אנוש שפעלה לקידום החקיקה בנושא אמרה כי "אשפוז כפוי בידי הפסיכיאטר המחוזי יש בו שלילת חירותו של אדם. במדינות דמוקרטיות אדם שנאסר או נעצר חייב להיות מיוצג כדי שיוכל להגן על עצמו מפני מאסר או מעצר שווא. בארץ ישנם 5,000 אשפוזים בכפיה בשנה, לא כל האשפוזים הכפויים צודקים ורבים מאושפזים שלא בצדק. חולי הנפש בכלל והמאושפזים בכפיה בפרט הם קבוצה שזכויותיה נרמסות. אין ספק שהצעת החוק שהתקבלה מקדמת את זכויותיהם האלמנטריות ואת זכויות הציבור בישראל".