מליאת הכנסת קיימה היום (ב', 15.3.04) דיון בהשתתפות ראש הממשלה, אריאל שרון, בנושא תוכנית ההינתקות. הדיון התקיים ביוזמת סיעת מרצ, שהחתימה 42 חברי כנסת על זימון ראש הממשלה לתת הודעה הקשורה בתוכניתו.
עקב דחיית פגישת שרון בנושא ההינתקות עם שרי הליכוד, מיקדה הודעתו של שרון את תשומת הלב במערכת הפוליטית ובפרט בסיעת הליכוד. ההתנגדות הגוברת לתוכניתו של ראש הממשלה בקרב שרי הליכוד, עשויה להביא לשיתוף פעולה פוליטי בין השרים סילבן שלום ובנימין נתניהו, המסתייגים ממתכונתה הנוכחית של תוכנית ההינתקות, ועשויים לסכל את העברת התוכנית בממשלה. שר האוצר ושר החוץ צפויים להיפגש היום, על-מנת לדון בדרכי הפעולה העתידיות שלהם בנושא.
הדיון הפוליטי בתוכנית ההינתקות הדיון המיוחד בהשתתפות ראש הממשלה נפתח בדוח רבע-שנתי על יישום החוק למלחמה בתאונות הדרכים, אותו מחוייב שרון להביא בפני הכנסת, על-פי חוק.
ראו בהמשך את עיקרי הדוח.
לאחר הדיווח בנושא תאונות הדרכים, החל הדיון הפוליטי, כאשר חבר הכנסת יוסי שריד (מרצ), היה ראשון הדוברים. שריד דיבר על "גילויי השחיתות בממשלה ובמשפחת ראש הממשלה, לעסקת טננבוים ותעלומותיה ולתוכנית ההינתקות" [
ראו דבריו בהמשך].
שרון: בקרוב יהיה ברור לעולם שאין פרטנר פלשתיני אלה עיקרי דבריו של שרון בהודעה המדינית שמסר הערב בכנסת:
"10 חודשים עברו מאז קיבלה הממשלה את מפת הדרכים בצירוף 14 ההסתייגויות הישראליות. במשך כל התקופה הזו, נכונה היתה ישראל להושיט יד לשכנינו הפלשתינים ולפעול יחד עימם ליישום מפת הדרכים, על כל שלביה. לצערי, נכון להיום אינני יכול להגיד כי נתקלנו בנכונות דומה מן הצד הפלשתיני.
ניסיונות הפיגוע, הטרור, האלימות וההסתה לא נעצרו בתקופה זו ולו ליום אחד, וההנהגה הפלשתינית לא נקטה בשום צעד על מנת להפסיק פעולות אלה. הם לא עשו שום דבר: לא עצרו, לא נלחמו, לא החרימו נשק, לא פתחו אפילו לנסות ולהפסיק את ההסתה הנוראה בכלי התקשורת, במערכת החינוך ובמסגדים הנתונים לשליטתם, הקוראת לרצח עם של היהודים.
הציניות הפלשתינית התגלתה אתמול שוב, במלוא אכזריותה הרצחנית, כאשר מחד לוקחים אנשי הפת|ח אחריות על הפיגוע, ומאידך, באנגלית, הם מגנים את הפיגוע בכל מיקרופון. הפלשתינים חייבים להבין שהדרך היחידה שבה יזכו לחיות בביטחון ובשלום, תהיה אם ייאבקו בטרור, באלימות ובהסתה היוצאים מתחומם. לא יכול להיות שלום לפני מיגור הטרור.
עד שיבינו זאת הפלשתינים, נאלצת ישראל לפעול על-פי שיקול דעתה. ישראל תמשיך להילחם בכל כוחה בטרור הפלשתיני. נרדוף את הטרוריסטים, שולחיהם, המממנים אותם והנותנים להם חסות. אף רוצח, בן-בליעל, שהרים ידו על יהודי וישראלי - לא יימלט.
מדינת ישראל איבדה אתמול 10 מבניה. אזרחים תמימים שכל חטאם היה שיצאו לעבודה להביא לחם לבני משפחתם. כאן, שלח שרון תנחומים למשפחות הנרצחים אמש באשדוד ולעם הספרדי.
הפיגוע אמש באשדוד מחזק את ההבנה כי אין בצד הפלשתיני מנהיג בעל אומץ-לב ויכולת להיאבק בטרור. לא ירחק היום, בו יהיה ברור לעולם כי לישראל אין בן-שיח אמיתי לשלום בצד הפלשתיני, ולכן גם בתחום המדיני תהיה צריכה ישראל לפעול על-פי שיקול דעתה בלבד.
ברור, כי במצב כזה, לא יתנהל עם הפלשתינים כל מו"מ מדיני. ובוודאי אין שום סיכוי שהם יוכלו להגשים את מאווייהם ושאיפותיהם המדיניות. אני יודע שישנם המאמינים שהמצב הקיים עדיף לישראל מכל אלטרנטיבה אחרת. אני אינני נמנה עם אלו המקדשים את המצב הקיים. אני חושב שאנחנו חייבים שינוי של המצב הקיים! מצב שמוביל בהכרח לואקום מדיני.
ברור לי, שלתוך ואקום מדיני שייווצר אם תפרוש מפת הדרכים, וישראל לא תדע להציב אלטרנטיבה משלה, יצוצו כל מיני יוזמות להשלמת הואקום. כבר היום אנו נאלצים להדוף יוזמות כאלה, שהמשותף להן הוא שהן סבורות כי ישראל צריכה להגיע להסכם, גם אם הטרור נמשך. כלומר, ישראל צריכה לוותר כשהדבר נותן לגיטימציה לטרור. דבר כזה איננו יכולים לדבר.
המצב הזה מעמיד את ישראל בפני לחץ בינ"ל, ואני מתכוון לתוכניות כמו התוכנית הסעודית, יש השומעים את תוכנית הליגה הערבית, ישנה תוכנית אירופאית, יש גם כמה תוכניות ישראליות שיכולות להוביל אותנו לתהום. גם הן מופיעות בשטח מידי פעם.
בצד הלחץ הבינ"ל על ישראל - אין ואקום ולא יכול להיות ואקום. הסכנות הנובעות מהלחץ על ישראל מטרידות אותי זמן רב. העליתי אותן בפני האמריקנים לפני זמן רב, בשיחה שהיתה לי ברומא עם נציג של הבית הלבן, בנובמבר האחרון. בעקבות השיחה, קיימתי התייעצויות ובחנתי האיומים הצפויים לישראל, על-מנת שלא נימצא, כמו במקרים קודמים בעבר, לא מוכנים.
הטלתי על ראש המועצה לביטחון לאומי, האלוף (במיל') גיורא איילנד, לבצע עבודת מטה מקיפה שתבחן האפשרויות העומדות בפני ישראל לנוכח המצב שתיארתי. בעבודת המטה לוקחים חלק המנכ"לים של משרדי המשפטים, האוצר, החוץ והתמ"ת ונציגי משרדי הביטחון, צה"ל, השב"כ והמוסד. עבודת המטה נמשכת גם בימים אלו. אולם גיבוש התוכנית טרם הסתיים.
במקביל, קיימתי התייעצויות רבות עם גורמים במערכת הפוליטית והביטחונית על הנושא, וקיימתי דיון מקיף עם כל ראשי מערכת הביטחון, שבחן את ההיבטים הביטחוניים הנובעים מצעדים שישראל יכולה לעשות כדי למנוע את המצב שתיארתי. הדגשתי את החשיבות שאני מייחס לתיאום הצעדים שישראל תנקוט, עם בעלות בריתנו ובראשן ארה"ב.
התייעצנו כמה פעמים עם האמריקנים בנושא, הן בארץ והן בוושינגטון, ובכוונתנו להמשיך בהתייעצויות האלה בקרוב.
אני מבין את רצונה הלגיטימי של האופוזיציה שאפרט כאן ועכשיו את הרעיונות השונים שהועלו, בעיקר על ידם, אבל גם על-ידי אחרים בנושא זה. לצערי, לא אוכל לעשות זאת לפני שאציג אותן בפני חברי בליכוד, שותפיי לקואליציה ובפני יו"ר האופוזיציה. בכל אופן, ברור לי שעלינו להיערך לכל מצב. אני לא אסכים שנימצא לא מוכנים למצב שצפינו אותו מראש, כל כך בבהירות. כאשר תחליט הממשלה על נקיטת צעדים מדיניים, אביאם, כפי שכבר התחייבתי בעבר, לאישור הכנסת.
בסיומו של הדיון הזה, תתקיים הצבעה על הודעתי, ואני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בהודעה זו".
ח"כ פרס: אתם מבזבזים את זמנו של עם שלם יו"ר האופוזיציה, חבר הכנסת שמעון פרס (עבודה), התייחס לדברי ראש הממשלה ואמר כי ראש הממשלה "אמר דברי טעם, אם כי לא בזמן הנכון". עם זאת, הוא מחה על-כך שראש הממשלה לא פירט את תוכנית ההינתקות כפי שפירט אותה בכנס הרצליה.
ח"כ פרס התייחס לפיגוע אמש באשדוד, לפיגוע בספרד ולפיגועים בארה"ב בספטמבר 2000 ואמר כי מדובר בסוג חדש של טרור - טרור המתאבדים. הוא תהה: "מה, כל המדינות הללו - רוסיה, ארה"ב, אירופה, כולן חלשות ומטומטמות ולא יכולות לנצח את הטרור? התשובה היא שכנראה זה לא פשוט".
"טרור המתאבדים לא נולד באוסלו, אלא הרבה לפני כן - כבר במלחמה העולם השנייה, שעה שהקמיקאזים היפנים התרסקו על כוחות בעלות הברית".
"להבדיל מישראל", הוסיף ח"כ פרס, "המדינות הללו לוחמות בסיבות לטרור. הן לא טוענות כי קודם כל צריך הכרעה ולאחר מכן יש לדבר על שלום, אלא מדברות במקביל למלחמה בטרור". הוא הדגיש: "צריך לשאול את השאלה האמיתית: מה מביא את האנשים הללו להתאבד".
"אם לא נודה שלא ניתן להכות בטרור מבלי להכות בשורש הטרור - לא נצא מהטרור. נהפוך הוא, עצם זה שאנו לא מכים את הסיבות לטרור - אנו מחזקים אותו. ולכן אנו מציעים מו"מ - כדי להחליש את הטרור".
עוד אמר ח"כ פרס: "הזמן לא עומד מלכת ואינו פועל לטובתנו אלא למען הדמוגרפיה. הדמוגרפיה מסוכנת לישראל. מה נשעה? הלידות תיגמרנה?. אבל לכם יש זמן... אתם מבזבזים את זמנו של דור שלם. אתם מודים שצריך לצאת מיהודה, שומרון וחבל עזה אבל ממשיכים להישאר שם".
בסיום דבריו, פנה ח"כ פרס לראש הממשלה ואמר: "אני יודע שיציאה מעזה ומיהודה ושומרון כרוכה בבעיות קשות מאוד, אבל להישארות שם יש משמעויות חמורות יותר. מה אתם מחכים? מחיר של פתרון בהיקף גדול דומה למחיר של פתרון בהיקף בינוני וקטן. עשה את הצעד ושים לכך קץ".
על חודו של קול: הכנסת אישרה את הודעת שרון בזכות תרגיל שעשה ומנע מעצמו השפלה ראש הממשלה, אריאל שרון, ביקש מיו"ר הכנסת, רובי ריבלין, מכוח סעיף 42(ב) לחוק יסוד הממשלה, כי ההצבעה על הודעתו המדינית לא תהא רק על שאלת התמיכה בתוכנית ההינתקות, כפי ששרון כביכול הציג אותה, אלא גם כהצבעת אמון.
הדבר למעשה הציל את שרון מהשפלה רצינית. הפיכת ההצבעה להצבעת אמון הביאה לכך שחברי הכנסת של האיחוד הלאומי נמנעו בהצבעה וחברי הכנסת של המפד"ל נעדרו מהמליאה בעת ההצבעה, כדי שלא להביע אי-אמון בממשלה, בה הם חברים. זאת, למרות ששרון לא חידש בנאומו למעשה דבר וחצי דבר, ולא פירט אפילו פרט אחד ממנה.
לבסוף, כאמור, ניצל שרון על חודו של קול: 46 תמכו בהודעתו, 45 התנגדו. לא היו נמנעים.
שריד: אני מאמין לשרון, אבל הציבור - לא! שריד פתח את דבריו במשלוח תנחומים לנרצחי הפיגוע אמש באשדוד, ואחר כך בירך את המפלגה הסוציאליסטית בספרד על ניצחונה ואיחל לראש הממשלה הספרדי הנבחר הצלחה בתפקידו. משם הוא קישר באופן ישיר למצב בישראל, ואמר שאולי הציבור מתרשם שלא אומרים לו את כל האמת, וש"אולי מישהו רוצה לנצל איזה אסון למטרה פוליטית או מפלגתית, ויש הסבורים כי זה מה שקרה בספרד והביא לנפילת מפלגת העם".
שריד הפתיע ואמר: "אני דווקא מאמין לראש הממשלה באותה פרשה, שידועה כפרשת שמעון כהן. אני לא חושב שעניין הקשרים וההיכרויות עם משפחת שמעון כהן, העניין הזה הוא שהכריע את הכף במערכת השיקולים של ראש הממשלה. אני אפילו מוכן להרחיק לכת ולומר שגם אני מאמין לראש הממשלה שהוא בכלל לא ידע בשעת מעשה על הקשר הזה. ראש הממשלה אמר - מי לא יאמין?".
"אבל, למרבה הצער, אני חושב שאני במיעוט. חוץ ממני, אני לא מכיר הרבה אנשים שמאמינים לך. גם כשבמקרה הזה, קרוב לוודאי שנתפסת בדבר אמת, איך אני יודע שאני במיעוט? אני רגיל להיות במיעוט. אני רואה סקרים, ומשום שהרשית לשר האוצר שלך להביא סקרים לממשלה כדי לנמק עניינים שבמדיניות, אז אני מניח שאין מניעה להביא אותם. זו אופנה חדשה בשיטת הממשל שלנו. ע"פ הסקרים האחרונים, כמעט 70% מהציבור בישראל לא מאמין לראש הממשלה שלו. זה דבר חמור ומדאיג מאין כמוהו".
"מי שלא מאמינים לו, חייב לשאול עצמו מדוע זה כך. אמינות אינה מידה 'נאה', זה כלי שלטוני ממדרגה ראשונה, בלעדיו אי אפשר לנהל מדינה אפילו יום אחד. יש לכך, לדעתי, כמה סיבות ואיני יכול לפרט את כולן. ראשית, יש התנהלות מסויימת של משפחת שרון שבאה לכסות על האמת. מי שאין לו מה להסתיר, אינו מתנהג כך ופוקד את בתי המשפט בכל פעם, עד כדי כך שסבלנותם של בתי המשפט כבר פוקעת ושופטים בבית המשפט העליון כבר ראו לנכון לבטא את חוסר סבלנותם" [שריד רומז כמובן לביקורת שופטי העליון על התנהלותו של גלעד שרון, בנו של ראש הממשלה; נ.ש.].
"אבל הסיבה העיקרית לאי-האמון היא מאוד בנאלית: הסיבה היא שלכל תנועותיך, מהלכיך ויוזמותיך - לפחות בכל הקשור למה שמנסר בחלל העולם, הרי בפועל לא קורה כלום - אתה לא נותן לזה הסבר. אין הסבר. שני ההסברים היחידים שקיבלנו, הם ששינית את דעתך וכן שדברים שרואים מכאן - לא רואים משם. האם עשרות שנים היית עיוור? הלכת בחושך? לא ראית דבר? זה קצת משונה. האם פתאום הגעת למסקנה שצה"ל לא יכול לנצח? שההתנחלויות אינן נכס אלא נטל? פעם אחת הציבור ראוי להסבר".
שריד הוסיף, כי אינו מאמין שראש הממשלה יבצע את תוכניותיו השונות. "לא ייצא מזה שום דבר. לא היתה תוכנית ואין תוכנית. בשנים הקרובות לא תהיה הינתקות". עם זאת הוסיף, כי "כאשר זה יובא לכנסת באופן נקודתי, כאשר נראה התנחלות אחת זזה, אנחנו נצביע בעד".
דוח רבע-שנתי על המאבק בתאונות הדרכים בתחילת הדיון המיוחד, הביא שרון בפני הכנסת, כמתחייב על-פי חוק, את הדוח הרבע-שנתי על ההתקדמות ביישום החוק למאבק בתאונות הדרכים, בשנת 2003. אלה עיקרי דבריו בנושא:
שרון פתח ואמר, כי הממשלה בראשותו שילבה כוחות של כלל המשרדים השותפים, ובראשם שר התחבורה, הפועל מטעמו ומרכז את מכלול הפעולות במאבק בתאונות הדרכים.
"במסגרת תוכנית היעדים למעקב אחר משימות הממשלה, הציבו 3 משרדי ממשלה (התחבורה, ביטחון הפנים והחינוך) את המאבק בתאונות הדרכים כאחד מהיעדים העיקריים של משרדם. הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים החלה בהקמת מרכז מידע לאומי, בו ירוכזו מחקרים לזיהוי אוכלוסיות הדרושות טיפול ובבדיקה לעומק של התאונות, כשלים טכניים והפקת לקחים מערכתית... גם בתחום ההסברה חלה התקדמות בשנה החולפת, וחלה עלייה של יותר מ-50% בחגירת חגורות בטיחות במושבים האחוריים. ההסברה התמקדה גם בנושא נהיגת חורף ושיטת הניקוד החדשה".
לדברי שרון, בשנת 2003 מיקדה המשטרה, על-פי מיפוי שביצעה בכבישים, את הנוכחות והאכיפה בדרכים עתירות תאונות. הופעלו 3 כבישים בהם התקיימה אכיפה אלקטרונית ונערכו מבצעים מיוחדים. המשטרה אף פעלה בשיפור הטיפול בחקירת תאונות ובקיצור משך הזמן מביצוע העבירה ועד לשפיטה בגינה.
"ב-2004 תקצבנו את פעילותו של פרויקט מערכת אכיפה אלקטרונית, במסגרתו יופעלו כ-300 מצלמות, שיהווה גורם מרתיע... ריכזנו בתחום העירוני בניית תשתית ממתנת תנועה. אנו ממשיכים בהשקעה העצומה במערכת הרכבות, כ-25 מיליארד ש"ח ב-5 השנים הבאות".
עוד דיווח שרון, כי בתחום החינוך, בשנה"ל תשס"ג נלמד נושא הבטיחות בדרכים בכיתות ותוגברו ההכשרה וההנחיה של המורים ורכזים לבטיחות בדרכים וכן כתיבת חומרי הלמידה. בתשס"ד הושם דגש מיוחד על החינוך לבטיחות בדרכים במגזר החרדי ובחינוך המיוחד.
ניידות בטיחות מיוחדות בדקו 41,080 כלי רכב ב-30 חברות המעסיקות קציני בטיחות. אגף הרישוי קידם את שדרוג הקורסים לנהיגה נכונה, שיותאמו לאופי העבירות ולמספר הנקודות שצבר הנהג. נהגים חדשים מחוייבים כעת לעבור הדרכה במשך שנתיים, ונהגים מקצועיים חייבים לעבור רענון אחת ל-5 שנים.
כדי להקטין את זמן הגעת הנפגעים לבית החולים, נבנתה מערכת משותפת של כלל כוחות ההצלה תחת פיקוד משותף. הדבר מסייע להצלת חיים.
"בתחום החקיקה", דיווח שרון, "אישרה הממשלה לאחרונה להניח הצעת חוק לפיה תוארך תקופת הליווי של נהג חדש עד 24, מחודשיים לחצי שנה, ולנהג צעיר מחודשיים לשלושה. החקיקה אף קובעת הגבלות על מספר הנוסעים שרשאי נהג צעיר להסיע".
שרון הודיע, כי "אנו מתכוונים להחמיר הענישה עם נהגים מועדים ולהתאים את התקינה בישראל לרמה האירופית ולהוסיף בדיקות רפואיות לנהגים וחקיקה לשיפור הכשרת הנהג. אני פונה לחברי הכנסת לסייע בקידום יוזמות החקיקה הנרחבות בנושא".
"כתוצאה מפעילות זו", סיכם ראש הממשלה את הדוח, "חלה ב-2003 ירידה של כ-13% במספר ההרוגים בתאונות דרכים בישראל. על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ב-2003 נהרגו בכבישי ישראל 485 בני אדם. זה באמת מספר נורא, אבל זאת לעומת 556 בני אדם ב-2002. זהו מספר ההרוגים הנמוך ביותר ב-12 השנים האחרונות, גם כשמשווים אותו לממוצע ההרוגים ב-5 השנים שקדמו לה, נמצא כי חלה הפחתה של 12% במספר ההרוגים, בזמן שחלה עלייה במספר הנהגים ובמספר כלי הרכב". בחודש יוני שעבר, ציין שרון, נעו בכבישי ישראל כ-1,960,000 כלי רכב.
