"הקיצוץ בתקציב משרד הבריאות, השני בתוך שלושה חודשים, יבוא לידי ביטוי בצמצום כח-אדם ושירותים בעיקר בתחומי בריאות הציבור, הפסיכיאטריה והגריאטריה. זאת משום שאי אפשר לקצץ בכוח אדם בבתי החולים הכלליים הפועלים על-בסיס הסכמים קיבוציים קשיחים".
כך אמר היום (ד', 17.3.04) מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' אבי ישראלי, בכנס חירום שיזם המרכז הישראלי לניהול (המי"ל), ודן בהשלכות הקיצוץ התקציבי על מערכת הבריאות.
פרופ' ישראלי הדגיש, עם זאת, כי הקיצוץ בתחום הפסיכיאטריה יעשה בד בבד עם השלמת הרפורמה בתחום, שעיקרה צמצום דרסטי של האשפוז הפסיכיאטרי והעברת חולים ושיקומם לקהילה, תוך שימוש בתרופות אפקטיביות. לדבריו, הפיטורים במערכת יתבצעו, הלכה למעשה, רק בחודש יוני וזאת בגלל אי-פיטורי עובדים לפני חג הפסח.
פרופ' ישראלי ציין, כי כדי לייעל את מערכת הבריאות, הסובלת ממחסור חמור במשאבים, יש לאחד בתי חולים סמוכים למסגרת אחת, לרבות איחוד בתי חולים כלליים עם בתי חולים פסיכיאטריים וגריאטריים, ולייצר אשכולות של בתי חולים, תוך שימוש משותף בשירותים ובציוד. הוא הציע כי בתי חולים ירכשו במשותף ציוד יקר, תוך חלוקת ההוצאות וההכנסות.
עוד אמר מנכ"ל משרד הבריאות, כי הפיקוח הממשלתי על הקופות הוא כה הדוק עד שלמעשה במקום הפרטה מדובר על הלאמה. לדבריו, הקופות פועלות ללא גמישות בנושאי שכר ותשלומים וזה מצב בעייתי. הוא קרא להציב לקופות יעדים ומשימות במסגרת תקנים ברורים, תוך הפחתה דרסטית של מעורבות משרד הבריאות בביצוע והפיכת המשרד למינסטריון מפקח בלבד.
"ל-20% מהאוכלוסיה אין אפשרות לרכוש תרופות" מנכ"ל מכבי שירותי בריאות, פרופ' שוקי שמר, קרא להעביר לאחריות הקופות את התחומים הגריאטריים והפסיכיאטריים, את טיפות החלב, את האישפוז הסיעודי והסיעוד הביתי. כן קרא פרופ' שמר, שלא להגדיר את הקופות כ"גופים נתמכים" ולאפשר להן להגדיל את מקורותיהן על-ידי ביצוע יזמויות כלכליות עם גופים אחרים, תוך מתן שירותים שונים לאוכלוסיות שונות לפי העדפותיהן.
לדברי פרופ' שמר, הקיצוץ התכוף והכולל בתקציב הבריאות הוא למעלה מ-2 מיליארד ש"ח לשנה, בהשוואה לשנת 1995 בה הוחל חוק ביטוח בריאות ממלכתי. לטענתו, סל שירותי הבריאות לשנת 2003 לא גדל מהותית ותרופות וטכנולוגיות חדשות, חלקן מצילות חיים, נשארו מחוץ לסל השירותים הבסיסי והשוויוני לכל אזרח.
הוא העריך עוד, כי כ-20% מהאוכלוסיה אינם יכולים לרכוש כיום תרופות. "גם אם הקופות מעונינות לתת תרופות בחינם, הן אינן יכולות לעשות זאת מבחינה חוקית", אמר.
מנכ"ל מכבי תקף בחריפות את הממשלה וטען, כי קיימת אי-ודאות הרסנית לגבי היקף המקורות העומדים לרשות הקופות וספקי בריאות אחרים. "ישנם עיוותים ומצוקות שפוגעים ביכולת הבחירה של האזרח. יש דיכוי של התחרות בין הקופות.
"מעורבות הממשלה רק גדלה והדבר יוצר מערכת בריאות מסורבלת יותר. משרד הבריאות לא רוצה באמת להיהפך למיניסטריון מפקח בלבד, כי הוא חושש לאבד מכוחו", אמר פרופ' שמר.
מנכ"ל מכבי צופה, כי אם לא יתבצע שינוי דרסטי במצב, הרי שתוך כמה שנים מערכת הבריאות כולה תנוהל על-ידי פקידי האוצר, תוך גרעונות ענקיים וסל שירותים מינימלי. גם ההוצאה הלאומית לבריאות תגדל ב-10% לפחות ומרכיב ההוצאה הפרטית יגדל ל-60% מכלל ההוצאה הלאומית לבריאות, במקום כ-30% כיום.
הפתרון, לדעתו, טמון בעדכון סל הבריאות, או ביצירת נוסחה כלכלית חדשה של חלוקת הנטל בין הציבור, המעבידים והממשלה. במצב כזה יובטח תשלום חודשי קבוע לכל קופה והיא תוכל לקבוע בעצמה את חלוקת הכנסותיה.
פרופ' יאיר שפירא ציין, כי נוצר פער גדול בין מה שהמדינה יכולה לתת לבין מה שהיא מוכנה לתקצב. הפתרון, לדעתו, טמון בהטמעת שיטות תקצוב חדשנות, באימוץ חשיבה יצירתית שחסרה במערכת, בהתייעלות פנימית, בהגדרה מושכלת של סדרי עדיפויות ובביצוע החלטות בעלות משמעות חברתית.
לדבריו, תקציב הבריאות נבנה במשך השנים כטלאי על-גבי טלאי, כאשר הנטל על הציבור גדל והולך ועומד כיום על 33%-35% מההוצאה הציבורית לבריאות.
