נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרן ברק, מריץ מועמד חדש לכהונת שופט בבית המשפט העליון: פרופ' מיגל דויטש מאוניברסיטת תל אביב, המתמחה בתחום המשפט האזרחי ודיני הקניין ומשמש כראש המכון להשתלמות עורכי דין בישראל.
מועמדותו של דויטש "הוצנחה" על-ידי הנשיא ברק, ברגע האחרון, ונראה כי סיכוייו להתמנות טובים, באשר הוא מקובל, ככל הידוע, גם על המשנה לנשיא שנכנסה השבוע לתפקידה זה, השופטת דורית בייניש.
ועדת המשנה של הוועדה לבחירת שופטים ראיינה אמש 7 מועמדים לכהונת שופט בבית המשפט העליון, בהם עשויה לדון הוועדה בחודש הבא. השבעה הם היועץ המשפטי לממשלה היוצא, אליקים רובינשטיין; פרקליטת המדינה, עדנה ארבל; פרופ' מיכאל קורינאלדי מאוניברסיטת תל אביב; פרופ' מיגל דויטש מאוניברסיטת תל אביב; פרופ' רות גביזון מהאוניברסיטה העברית; עו"ד שמואל ילינק ועו"ד חנן מלצר.
מועמדים שמכהנים כשופטים בבתי המשפט השונים אינם מזומנים לראיון מקדים בפני ועדת המשנה. מבין השופטים, ידועה עד כה מועמדותם של שופטת בית המשפט העליון (בפועל), אסתר חיות, המקווה לקבל מינוי של קבע.
שופטים נוספים מבין המועמדים: שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, הילה גרסטל; וסגנית נשיא בית משפט זה, דבורה ברלינר. מועמדים נוספים: סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, דוד חשין, ושופט אותו בית משפט, יהונתן עדיאל. כזכור, דוד חשין היה מועמד לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, אולם הממשלה בחרה לבסוף בעו"ד מני מזוז לתפקיד.
בוועדת המשנה חברים שופט בית המשפט העליון, יעקב טירקל; חבר הכנסת שאול יהלום (מפד"ל) ועו"ד בני לוינבוק. תפקידה של ועדת המשנה הוא לערוך מעין שיחת היכרות עם המועמד, והחלפת דעות, ולא לתחקרו לפרטי פרטים. במהלך הראיונות, בהם נכחו גם חברי הוועדה לבחירת שופטים כמשקיפים (למעט שר המשפטים לפיד והנשיא ברק שנעדרו אמש), נשאלו המועמדים שאלות, כגון: מדוע הם רואים עצמם מתאימים לכהן בבית המשפט העליון, כיצד הם רואים את תפקידו של בית המשפט העליון בחברה הישראלית, באילו תחומים של המשפט ביכולתם לתרום לבית המשפט וכו'.
לאחרונה נזרקו לחלל האוויר שמותיהם של מועמדים שונים, כמו מי שכיהן כסניגור הציבורי הראשי עד לאחרונה, פרופ' קנת מן, וכן מי שהיה דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, פרופ' ידידיה שטרן, אולם נראה כי חלקם לפחות לא מילאו בקשה פורמאלית להצגת המועמדות ולכן לא רואיינו.
בחודש מאי, בו אמורה הוועדה להכריע בין המועמדים, צפויים להיות 4 תקנים פנויים לשופטים קבועים.
בשלב זה מוקדם אמנם להעריך את סיכויי המועמדים השונים. גורמים בוועדה אומרים, כי מקומו של אף אחד מן המועמדים אינו מובטח לפי שעה, בשל זהות חברי הוועדה לבחירת שופטים, ובעיקר של שופטי העליון שלא בטוח שגם הפעם יתאמו עמדות, למעט הכיסא הדתי, עליו יישב, ככל הנראה, אליקים רובינשטיין. זאת, למרות התנגדותם של כמה משופטי העליון למינויו. גם נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה, עו"ד יורי גיא-רון ועו"ד בני לוינבוק, טרם גיבשו את עמדתם בנוגע לכל המועמדים.
אשר לפרקליטת המדינה, עדנה ארבל, הרי שבניגוד לרובינשטיין, מספר המתנגדים לה בקרב חברי הוועדה ואפילו בקרב שופטי העליון אינו מבוטל, ונראה כי היא תיאלץ להמשיך ולחלום על התפקיד. גם הנשיא ברק מתנגד למועמדותה של ארבל, ולאו דווקא בשל הפרשיות בהן נקשר שמה, אלא נוכח העובדה שהיא אינה נחשבת משפטנית שהטביעה חותם בתחום כלשהו.
גם סיכויים של פרופ' דויטש, הנהנה מתמיכתו של ברק גבוהים, וכן אלה של פרופ' קורינאלדי, הבקיא בתחומי משפט רבים - בהם משפט חוקתי, משפט עברי, דיני משפחה וזכויות יוצרים באינטרנט. לא ידוע על מתנגדים לשני מועמדים אלה בקרב חברי הוועדה, דבר המהווה הישג בפני עצמו.
פרופ' קורינאלדי נהנה מתמיכה בקרב חברי הוועדה ובקרב גורמים בכירים בלשכת עורכי הדין, והוא אף זוכה לתמיכה והערכה רבה מהנשיא ברק. קורינאלדי, יליד איטליה, נחשב מועמד א-פוליטי ומוערך הן במערכת המשפטית והן באקדמיה.
גורמים בוועדה מעריכים את סיכויו של קורינאלדי כ"ריאליים בהחלט", ומציינים כי מדובר בבחירה ראויה. עוד הם מציינים, כי ב-20 השנה האחרונות לא כיהן בבית המשפט העליון שופט שעיקר התמחותו היא בדיני משפחה.
