עתירה שלישית לבג"צ הוגשה (יום א', 21.3.04) נגד שרת החינוך, לימור לבנת, וועדת השופטים לפרס ישראל בתחום הפיסול לשנת תשס"ד, הדורשת אף היא מבית המשפט להורות להם לחזור בהם מהחלטתם להעניק את פרס ישראל בתחום זה לאמן השנוי במחלוקת יגאל תומרקין.
העתירה הוגשה על-ידי התנועה להגינות שלטונית, באמצעות היו"ר שלה, מרדכי איזנברג, וכן עורך הדין מוטי ציבין, המייצג את עצמו ואל"מ (במיל.) חיים כרמי מקריית טבעון, המיוצג בידי עו"ד נחמה ציבין.
ביום ה' האחרון הוגשו 2 עתירות לבג"צ, הדורשות לשלול מתומרקין את הפרס [
ראו קישור]. את העתירה האחת הגיש חבר הכנסת שאול יהלום (מפד"ל), באמצעות עורכי הדין פנחס מעוז ומאיר הופמן. את העתירה השנייה הגיש עורך הדין התל אביבי גיל איכבום.
הטענות ביסוד העתירה השלישית דומות ביסודה לשתי קודמותיה. העותרים טוענים, כי הפסל של יגאל תומרקין מסית ומעורר מדנים בעבודותיו ובהתבטאויותיו נגד מרבית הציבור בישראל ואישיותו והתנהגותו שנויים במחלוקת במידה שאינה מאפשרת להעניק לו פרס הוקרה ממלכתי ביום העצמאות.
כזכור, לאחר ששרת החינוך לבנת הודיעה כי היא מקבלת את המלצת ועדת הפרס להעניק את הפרס לתומרקין, קיבלה לבנת מכתבי תלונה מאזרחים רבים, הקובלים על החלטתה. בשל כך, היא פנתה שנית לוועדה בבקשה שתשקול מחדש את החלטתה.
בהחלטתה המחודשת של הוועדה, בה חברים השנה פרופ' אברהם רונן (יו"ר), פרופ' ג'ון בייל וד"ר אסתר לוינגר, נאמר: "הוועדה סבורה שהמנדט שהוענק לה הוא לקבוע את רמת ההישגים בתחום אמנות הפיסול בלבד, ואין זה מסמכותה לדון בהשקפותיו, בהתבטאויותיו ובהתנהגותו של האומן. העבודות שנמצאו פסולות על-ידי הפונים היוו חלק מהפגנת מחאה חולפת בלבד ואינן מהוות חלק ממכלול יצירתו האומנותי של יגאל תומרקין".
העותרים טוענים כעת, ועדת הפרס לא שקלה את כלל השיקולים הרלבנטיים לעניין מתן הפרס, ובכלל זה אישיותו של המועמד וייצוגיותו את ערכיה של מדינת ישראל. לראיה, מביאים העותרים את מקרהו של שמואל שניצר, שנבחר לקבל את פרס ישראל בשנת 97', אולם בעקבות עתירה לבג"צ של אדיסו מסאלה, שקבל על אמירה גזענית לכאורה של שניצר כלפי הציבור האתיופי, שנכתבה בסך הכל במאמר אחד בלבד, הורו השופטים לוועדה לשקול מחדש את החלטתה, בנימוק שחלק מהנתונים הדרושים לקבלת ההחלטה לא היו בפניה.
העותרים דורשים לכלול בתקנון פרסי ישראל הוראה, המחייבת את ועדות הפרס שלא להתעלם מדימויו הציבורי ואישיותו של המועמד, תוך מתן משקל מרכזי למומחיות המקצועית לשמה יועד הפרס.
לבסוף הם טוענים, כי תקנון פרסי ישראל לוקה בחסר בהיעדר התייחסות למאפייני אישיות וייצוגיות של המועמדים השונים וכן בשל אי-פרסומו ברבים. לדעתם, על תקנון פרסי ישראל להיות מפורסם וגלוי לכלל הציבור.
"ראויה היא מדינת ישראל להכתיר בכתר כהונה יוצרים ואמנים, אשר יצירתם האמנותית ואישיותם ראויים להוקרה ולהערכה. יגאל תומרקין איננו ראוי לכך", טוענים העותרים, כשהם מציינים מבחר מהתבטאויותיו של תומרקין לאורך השנים, וכן את כתב האישום שהוגש נגדו לאחרונה בגין תקיפת אשתו, ואשר נסגר בהסכם פשרה.
השופט התורן אליהו מצא, בפניו הונחה העתירה, הורה לאחד את הדיון בה יחד עם עתירותיהם של חבר הכנסת יהלום ועורך הדין איכבום, שיידונו ב-29 במרס, בפני השופטים מצא, נאור וג'ובראן.
בג"צ 2850/04 התנועה להגינות שלטונית ואח' נ' שרת החינוך, התרבות והספורט ואח'